כמה באמת אתם נותנים הזדמנות בתחילת קשר?

[© RoNa]

כמה באמת אתם נותנים הזדמנות בתחילת קשר?

לאחר שיחה עם מכרה, היא הכירה משהו ובפגישה השלישית התברר לה כי הוא לא בדיוק מה שהיא מחפשת ושיש באופי שלו דברים שלא מצאו חן בעיניה. כמובן שהיא העיפה אותו אחרי הפגישה הלא מוצלחת. אחרי שהרוחות נרגעו היא חשבה שוב שיכול להיות שאולי השתלשלות האירועים גרמה לאווירה הלא נעימה ולא באשמת אף אחד, ואולי אם הייתה נותנת לזה הזדמנות היה אפשר לתקן. עד כמה אתם באמת נותנים הזדמנות בקשרים חדשים לאנשים שאתם לא מכירים? האם תפסלו בגלל אי הבנות? תתנו עוד הזדמנויות?

 

[3 שרונית]

רגע , היא העיפה אותו בגלל הפגישה הלא מוצלחת

או בגלל דברים באופי שלו?

 

[© RoNa]

הפגישה לא היתה מוצלחת

בגלל הדברים שהדליקו לה נורה אדומה שקשורים לאופי שלו ולהתנהגות. לפעמים הדברים קורים בגלל תגובות שלנו, לפעמים זה אי הבנה ולפעמים הבן אדם פשוט חרא. השאלה מה אנחנו עושים עם זה כשזה רק אי הבנה, כי לא תמיד אנחנו רואים את זה מיד.

 

[3 שרונית]

בעייתי, כי אם זרקת אותו

איך תדעי אח"כ שזו רק אי הבנה? (בהנחה שאין מגשרים) אבל בכללי אני מניחה שאם גילית שזו רק אי הבנה אז אפשר להתנצל או לנסות לחדש את הקשר איכשהו.

 

[Spain Sport]

לא בטוח שזה משהו שאתה יכול לשנות

לפעמים מקטלגים מישהו בגלל משהו שאמר, אולי סתם נפלט לו ושום דבר לא יצליח לשנות את זה

 

[a girl named tal]

מי שמכירה את עצמה מספיק טוב

ומספיק בוגרת , לא תגיע למצב של "העיפה אותו" (אם זו בחירת מילים שלך, מילא...אבל אם זו בחירת מילים שלה, זה מעיד על הרבה....) אני יודעת על עצמי שגם כשאני נתקלת בדברים שאני פחות אוהבת, אני יודעת לזהות די מהר אם זה משהו שאני יכולה לחיות איתו או לא, אם זה משהו שיש טעם לנסות לתקן או לא, ולכן אני לא אמצא את עצמי יושבת וטוחנת עם עצמי שאולי מנעתי מעצמי הכרות עם מישהו שעשוי להתאים לי אנחנו לא ילדים, וכשיש אי הבנה - צריך לדאוג שיהיה מובן

 

[צליל37]

בנות בלי כל היסורי נפש הללו של אחרי

הדייט. כל אחת יודעת מה היא רוצה ומה מפריע לה אצל השני. עץ עקום לא מתיישר. אי אפשר לקחת מישהו ולחשוב איך אני מתקנת ומשפצת אותו פה ושם.זה לא עובד. כשהגבר המתאים מגיע הכל כ"כ ברור משלים ונפלא.אגב אמר פעם מישהו חכם שמספיק שיהיה 70 אחוז בסדר אין 100 אחוז בקשר. לדעתי, הרושם הראשון הוא הכי נכון וחשוב כי אז את מתרשמת נטו בלי רגשות, ברגע שנקשרים טיפ טיפל'ה נוטים לעגל את הפינות. ויש תכונות משמעותיות שאי אפשר לעגל אותם.ומי שכאילו מעגלת אותם הם יחזרו לה אח"כ כמו בומרנג . ולכן אם לא מתאים אז שלום ביי. יגיע הבחור המתאים שהולם אותך.

טוב תכל'ס, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.

 

[A M S T A F1]

למה תמיד צריך לעצב אנשים כמו שאנו רוצים??

למה לא לקבל אותם כמו שהם או לא לקבל בכלל

 

[a girl named tal]

מאיפה הבאת את השאלה הזאת

היא כתבה בפירוש שאי אפשר לעגל אנשים, ושאי אפשר להתעלם מתכונות מסויימות וגם אם תתעלם או תנסה לשפץ זה יחזור אליך כמו בומרנג... אז איך הגעת ל"למה תמיד צריך לעצב אנשים כמו שאנו רוצים" מי בכלל יכול לעצב מישהו? יש דברים קטנים שזזים קצת ימינה ושמאלה כדי להתאים...אבל אם זו תזוזה משמעותית מידי, יום אחד זה יתפוצץ, אם בן אדם לא יכול להיות הוא, הוא לא יחזיק מעמד בתפקיד מישהו אחר לאורך זמן.... צודק, צריך לקבל אותם כמו שהם, או לא לקבל בכלל, וזה כולל גם לגבי עצמך, אל תנסה לשנות מישהו אחר ואל תנסה להשתנות עבורו, זה לא עובד

 

[3 שרונית]

צודקת ,אבל נדמה לי

שרונה לא התכוונה לדברים מהותיים, שאז ברור שאין טעם לעגל פינות , אלא יותר לרושם שנוצר בסיטואציה מסויימת.

 

[© RoNa]

כן ולא

2 אנשים תמיד יהיו שונים ולא תמיד ה- 70% הם אלה שמתאימים לנו. לפעמים ה-30% החסרים הרבה יותר משמעותיים. קורה שיש דעות שונות ורצונות אחרים ולא תמיד זה ניתן לגישור. במיוחד כשזה בפגישות הראשונות. נכון שאין מושלם, וזוגיות זו עבודה שצריך לעבוד עליה. לא לכולם יש את הסבלנות. פעם אני גם הייתי מעיפה בלי לחשוב פעמיים וגם היום יש דברים שאני לא מוכנה לוותר עליהם.

 

[אייבורי]

טפי על תפוז

אחרי שהשקעתי בהודעה מחק לי אותה. בגדול, יש פערים בין כרטיס הביקור שלנו למציאות, הכרטיס אמור להיות אטרקטיבי קורה שיש פערים בין מה שאנחנו חושבים שהצד השני יקבל כאטרקטיבי. בכל מקרה, במקרה כמו של החברה שלך, הרי היא נתנה צאנס כמה פעמים אם לא היה כיף ונדלקו נורות אז ממשיכים הלאה

 

[מכשפונת מהרהרת]

בדיוק הכינותי מראש

בדיוק היום היתה לי שיחה עם חבר טוב על העניין. הוא אמר שאני קשה ולא מוכנה להתפשר. אז אמרתי לו שאני מוכנה להתפשר על יופי אבל לא על אינטלגנציה. והוא אמר, כשמישהו מאוהב הוא לא רואה את הפגמים. ואני עניתי, וכשנגמרת האהבה, נשארים עם מדביל, כמ מרוב רצון לזוגיות ויתרנו על הדבר הכי חשוב. אז אם כבר, עדיף לי להשאר עם גבר שיש לו כרס ו/או שהוא מקריח, רק שיהיה מבריק שיהיה על מה לדבר איתו, שיבין אותי ולמה אני מתכוונת. הוא אמר לי שמאוד עצוב שאני לא מאמינה באהבה. ואני אמרתי, שעם הגיל מגיעות תובנות, שלפעמים חבל שהגענו אליהן.

 

[3 שרונית]

כשמישהו מאוהב הוא לא רואה את הפגמים??

אין אצלו התחלה , אמצע משהו?? איךך הגענו לאהבה?

 

[אייבורי]

חולק על דעתכם

אולי את פרגמטית אבל אין ספק שאת יודעת משהו על אהבה. להלן ערך י.

 

[מכשפונת מהרהרת]

אני גם קצת מפגרת

מה זה פרגמטית?

 

[אייבורי]

פרגמטי

(ת') מעשי, שימושי, תכליתי, ענייני, יעיל, יישומי; תומך בפרגמטיזם תודה לבבילון על העזרה המהירה בניסוח

 

[הגרה שלו]

כן ולא

צודק החבר שאהבה עיוורת אבל כשהיא נגמרת זה קפוט גם שיהיה אלוף סודוקו ואחד נגד 200 שזה נגמר זה נגמר ובחיי התורה שאין טעם לנהל שיחות על אפלטון כי זה לא שם.

 

[איילה א]

למה חבל?

(הגעתי מהראשי) אני הציניקנית המושבעת, לא מאמינה בהליכה אל השקיעה ולא בזה שאהבה מסדרת הכל - אהבה לא מסדרת כלום, היא ערך מוסף, זה הכל. מצד שני, ואולי דווקא בגלל זה, תמיד היה לי קל מאוד להתפשר. לא האמנתי שאמצא משהו שלא דורש התפשרות. כמובן שאף אחד מהקשרים המפושרים לא החזיק. (אני נגד, אגב.) כשרק הכרתי את בן זוגי הוא שאל אותי למה שלא אחליף את השיטה (-לחפש מישהו מתאים ולא מישהו שאהיה מאוהבת בו, מתוך הנחה שאם יש התאמה וקשר טוב האהבה כבר תגיע לבד), אם היא לא בסדר. עניתי לו שמי שלא בסדר זו לא השיטה, אלא אני שלא מקפידה עליה. האמת? לא היתה לי הזדמנות עד שפגשתי אותו. לא מכירים הרבה אנשים שבאמת מתאימים לך. לעומת זאת, מרגע שאנחנו ביחד - ולא הייתי מאוהבת בו בהתחלה, וראיתי את כל הפגמים (גם היום אני רואה אותם, בניגוד לכל האגדות האהבה לא עושה אותך עיוורת) - השיטה הוכיחה את עצמה לחלוטין. קודם היתה התאמה, אחר כך באה אהבה, ועכשיו, אחרי שאנחנו כבר גרים ביחד ואמורים להיכנס לשלב השוחק, אנחנו מאוהבים כמו שלא היינו כשהיינו תיכוניסטים. אגב, "שיהיה על מה לדבר איתו, שיבין אותי ולמה אני מתכוונת" נשמעת לי דרישה סבירה לחלוטין, ולא ברור לי איך הגיע אותו ידיד שלך למסקנה שאת לא מאמינה באהבה. בגלל שאת לא מאמינה שאת צריכה להניח לה לעוור אותך? נו באמת. מה גם שלדעתי אין מובן לאמונה באהבה. צריך להאמין בזוגיות, בתקשורת טובה, בהתחשבות. מה עוזרת התאהבות אם אחרי שנתיים אתה מתייחס לחברה שלך כמו שלא היית מעז להתייחס לאדם זר ברחוב? אם את שואלת אותי, התובנות האלה הן מה שסולל את דרכך לזוגיות טובה. הן מבטיחות שתביני מה העיקר בקשר ומה התפל, איפה חשוב להשקיע. מאחלת לך שתמצאי מישהו שיראה את זה גם כן.

 

[החיידק הידידותי]

וואו עלית על כל ההירהורים שלי ../images/Emo62.gif

אני כבר מיואש מהעובדה שאני מכיר מישהי נידלק עליה , מתאהב בה , לא רואה פגמים , רק פרפרים ועננים וכוכבים נוצצים , אחרי כמה זמן ההתאהבות מתפוגגת ואני נישאר תקוע עם מישהי מעצבנת שאין מה לדבר איתה ורבה איתי כי כבר לא בא לי סקס כמו בשלושת החודשים הראשונים

ואז התחלתי לפחד , מה יהיה אם אני אתאהב במישהי ואחרי כמה זמן אני כבר לא יאהב אותה ויצטרך להיתקע עם מישהי שלא מבינה אותי ?

אז באמת חשבתי על זה שאולי הכי טוב להכיר מישהי שכיף איתה , מבינה אותי , ושתהייה חברות ותקשורת טובה ואז כבר תגיע האהבה . מצד שני אני מכיר זוג שהתחתנו בגלל שהם היו חברים מהתיכון, ואין שמה לא התאהבות ולא אהבה, וניראה שאפילו החברות וההבנה גוועה , אז הם נישארים ביחד בגלל הילדים הקטנים , והוא חימצן את השיער ומתחיל עם השכנה שלו , והיא חסרת ביטחון ודיי מכוערת אז היא נישארת מתוסכלת בבית כי במילא אף אחד אחר לא רוצה אותה . אז איך מנבאים אם האהבה תיפרח או שהחברות תיגווע ?