כמה דברים (ושאלות) על ויב"ק

[גם למבי]

כמה דברים (ושאלות) על ויב"ק

* אתמול הייתי אצל הרופא שלי לבדיקה שגרתית (שבוע 27). הבאתי איתי את דו"ח הניתוח שעברתי בליס כדי לודא איתו שהתפר שעשו לי הוא אכן כפול. הוא אכן כפול - יופי! הרופא שלי אמר שזו התפירה הבטוחה יותר. פתחנו את נושא הויב"ק - מפני שמעולם לא דנתי איתו בכוונותי - הוא מבוגר ושמרן ואני הולכת אליו רק לבקורות והנה מה שהוא אמר: "אנחנו (הרופאים) מתייחחסים לויב"ק כך - VIBAC post C-section - TRIAL כלומר, הויב"ק הוא נסיון בלבד מבחינתם - אז איזה סיכוי יש לעבור אותם בשלום אם זו הגישה? הוא הסביר את המשמעות - בעייה הכי קטנה - נתוח. מה זו בעייה הכי קטנה, שאלנו והוא ענה: כל דבר! עכוב, האטת דופק וכו' סתם, לא שזה חדש, אבל עד עכשיו קראתי את זה בספרים והנה הרופא אומר את זה בריש גלי - מדובר בפרופסור שהכשיר מאות רופאים בארץ, נחשב רופא מומחה של קופות החולים (אני מקבלת החזר של קופת חולים). התבאסתי. (לא שאני מתכוונת ללדת בבית חולים) ועמית עוד אמר לו: "נראה לי שהכי טוב להגיע לבה"ח בפתיחה מלאה ואז לא יהיה עכוב" והפרופסור כמעט חטף לנו שבץ מעצם הרעיון.. * אני קוראת עכשיו את המדריך לויב"ק (אין לי כח לבדוק את שם המחברת - אוסיף אח"כ) והיא טוענת כמובן שיש 99% סכוי לעבור ויב"ק בבית בשלום. אולם, במקרים של פריעת צלקת, היא טוענת שיש חלון של 30 דקות להגיע לבה"ח לניתוח לפני סכנת מוות לעובר ו - 17 דקות הן האופטימום ע"מ למנוע נזקים נוירולוגיים. מה אתן יודעות על כך, כרמית ושאר מומחיות הויב"ק? יש עוד מאמרים בקשר לכך? אני לא בטוחה שאני אצליח להגיע תוך 17 דקות לבה"ח - גם עם אמבולנס. תוך 30 דקות אגיע בטוח. תודה ויום טוב לכולם! דנה

 

[scalar]

FYI - VBAC

 

[גם למבי]

נכון - סליחה!

 

[כרמית מ.]

היחס ל-VBAC דומה ליחס ללידות בכלל:

פצצה מתקתקת שעלולה להתפוצץ בכל רגע. מכך נגזרות חלק ניכר מפעולות ההכנה: ניטור קבוע, מניעת אוכל ושתיה, אינפוזיה מראש ועוד. VBAC מבחינת רופאים כאלו הוא לא Vaginal Birth After Cesarean אלא TOL: Trial Of Labor... והמוזר מכל, הוא שאותם רופאים בדיוק, לא יהססו להשתמש בפיטוצין, פרוסטגלנדין או שאר זירוזים מסוכנים. אולי ככה הם מוכיחים את טענתם שזו לידה מסוכנת

המזל הוא שיש גם רופאים ומיילדות אחרים, שמבינים, שהסיכון המעשי לקרע, בעיקר ללא שימוש בזירוזים, הוא מזערי. קטן בהרבה מהסיכון להפלה בעקבות בדיקת מי שפיר, למשל - ואותה רבות עושות, בעידוד הרופאים. קטן בערך כמו הסיכוי שהרופא שלך הוא מתחזה.... (בארה"ב, אבל מניחה שהמספרים בארץ דומים) במקרה של סיבוך בלידה שאי אפשר לצפות קודם, ואי אפשר לטפל בו בבית, קשור ללנל"ק או לא, ברור שגורם הזמן הוא קריטי (אם כי חלק ניכר מהזמן שהיה לוקח בבי"ח נחסך מתוך כך שמודיעים לבי"ח כבר כשיוצאים מהבית להתכונן) ולעיתים המרחק יגרום לתוצאות טרגיות. אבל - מה הסיכוי שאכן יקרה דבר כזה (99% לנל"ק תקין נשמע כמו אמירה כוללת ולא תוצאות מחקר)? ולעומת זאת - מה הסיכוי שמשהו ישתבש בבי"ח? מה הסיכוי שהם יצליחו להציל שם? קחי בחשבון, שבבית לרוב יזהו את הבעיה מוקדם יותר (ובלידות לנל"ק, גם בבית (או בעצם בעיקר שם), שמים יותר לב לסימני אזהרה, כך שלמשל לידה ארוכה, שמתעכבת בפתיחה מסוימת, שמתקבלת כתקינה בתור לידה שלא לאחר ניתוח, עלולה להוות סימן לבעיה בלנל"ק). נדמה לי, אאל"ט, שהסכנה העיקרית בקרע אמיתי, סימפטומטי, ברחם היא לאם - בגלל הדימום הניכר. הסיכון לעובר הוא משני. (ופתאום עולה לי מחשבה: איך זה שאף רופא מבריק לא חשב לחתוך קצת את הרחם כדי למנוע קרעים בו, כמו שעושים לפירינאום??? נכון שעכשיו זה כבר ממש נשמע טפשי?)

 

[גם למבי]

תודה כרמית ו -

באמת זה מה שהוא אמר לי: TRIAL. - זהו תמיד ניסיון ומהנימה שלו גם ניתן להבין שניסיון לא ממש מוצלח... הבנתי שקרו מקרים בארה"ב של מות עובר בעקבות קרע - (וזאת בלי שעיינתי עדיין בביבליוגרפיה ובסטטיסטיקות שבסוף הספר - מודה) אבל מדובר על הגעה לבה"ח לאחר 30 דקות מה שלא סביר להניח שיקרה אצלי אם חס וחלילה. הסבה לשאלות שלי היא שאני מתחילה לתהות אולי לבקש (בתשלום) ללדת אצל אילנה שמש עם המיילדת שלי - אילנה במרחק 5 דקות מקפלן. או להזמין אמבולנס פרטי שישהה מחוץ לביתי (התכנון שהיה לנו מלכתחילה) שכן אני בדיוק באמצע בין תה"ש לקפלן והמרחק משניהם הוא כ- 20 דקות (בלי פקקים). עם פקקים .... זו הסבה לאמבולנס בכל מקרה אני מעודדת מהפגישה האחרונה עם הרופא למרות הדברים המקוממים שאמר (שכבר ידעתי אותם, כאמור) ואני מעודדת בגלל: # שהתפירה של הרחם הייתה כפולה # השיליה רחוקה מהצלקת # העובר הפוך ( ראש למטה) - למרות שזה עדיין לא אוצמר כלום לגבי הלידה, לאחר ההריון עם גל, תמיד שמחה לשמוע שהעובר הפוך - לפחות אני יודעת שהוא יודע איך עושים את זה.. אז הנה מצאתי הזדמנות לשתף בהתפתחויות

 

[גם למבי]

ושם הספר:

THE VBAC COMPANION The expectant mother's guide to vaginal birth after cesarean by Diana Korte יש עליו המלצה של אינה מיי גוסקין. ותשמעו את זה - יש בספר ספור VBAC של אשה שהיו לה 7 נתוחים קיסריים קודמים!!!! מה אתן אומרות על זה? ואני אומרת שאם אגיע שוב לניתוח קיסרי אני מפסיקה להכנס להריון...

 

[למבי]

ואני אומרת שאת לא מפסיקה עד שאת

לא מביאה לי אחיינית!!!

מהממת כמו גל!

 

[debby12]

מה זו בדיוק ה"תפירה הכפולה" שאת

מדברת עליה? אני מניחה שלכולן תופרים גם את הרחם וגם את עור הבטן.... אם כך מדובר בשתי רמות תפירה של הרחם עצמו? זה מסקרן אותי. (ואגב, אם זה חשוב, אז למה בכלל יש כאלה שלא עושים להן תפירה כפולה? חוסכים בחוט?) תודה מראש ד.

 

[debby12]

../images/Emo105.gif מקפיצה את השאלה לעצמי

בתקווה שמישהי תדע. קפיץ-קפוץ

 

[גם למבי]

מדובר על תפירה כפולה של הרחם.

במשגב לדך החלו בשיטת תפירה שבה התפר אינו כפול וגילו שתפירה לא כפולה פחות בטוחה בפני פריעה בהריון (לידה) הבא. אני כבר לא זוכרת מה הסבה לתפירה זו - אולי חשבו שהאחוי יהיה מהיר יותר? בכל אופן, אהבתי את הרעיון של החסכון בחוט. צריך להנחות יולדות לבוא עם חוט מהבית...

 

[debby12]

../images/Emo51.gif

כן, עכשיו אפשר להוסיף לרשימות האינסופיות של הציוד שתמיד מפיצים בפורום "הריון ולידה" בתור מה שצריך להביא ללידה גם: כלי תפירה - ובעיקר לא לשכוח חוט ספייר אחרת יתפרו אותך רק בשכבה אחת

 

[כרמית מ.]

שיטת משגב לדך

היא שיטה שבה לא חותכים את כל השכבות (תסלחו לי על התיאור הלא-מקצועי) אלא רק את העור ואת הרחם - ואת כל השרירים, שלפוחית השתן, וכו, מזיזים בלי לחתוך. זו שיטה לניתוח מהיר יותר ופולשני פחות (ולכן עם פחות סיכונים) (אם ניתן להגדיר ניתוח כפחות פולשני.... אבל יחסית) וגם ההחלמה ממנו נחשבת למהירה וקלה יותר. מצד שני, ישנן שמועות, שהצלקת פחות עמידה בהריונות הבאים ובלידות הבאות. לא הצלחתי למצוא לזה סימוכין, ויתכן שזה רק עניין של כבוד וכו', וללא ביסוס (אבל יתכן גם שזה אמיתי, ופשוט לא מצאתי את המחקר המתאים או שהוא עוד לא נעשה, אבל מתקבל רושם כזה). בארץ כמעט שלא משתמשים בשיטה זו.

 

[גם למבי]

הדהים אותי לקרוא בספר של אינה

מיי גוסקין על שיטת משגב לדך... השיטה מפורסמת

 

[עינבלית]

מה שאני מבינה וזה מעט מאוד

כדאי שיהיה אמבולנס ליד הבית מפתיחה של 4-5- ליתר ביטחון. ועוד דבר- לדעתי (תיאוריה שלא נחקרה, רק ע"פ הגוף שלי וכמה חברות ויבקיות)- כשרוצים ויבק הגוף מתכונן. הצירים מתחילים מוקדם, אפילו בשבוע 31-33 ואז הצלקת מתרככת לאט לאט. ל Tnoki היתה לידה כזו, וגם לי וגם לעוד כמה שאני מכירה... גם היא וגם אני יכולנו ללדת בבית. זה שבסוף לא- זה כבר משו אחר.

 

[איימי שפירא]

off topic - המסמך עבורך...

 

[גם למבי]

קבלתי - תודה ../images/Emo13.gif

וקבלתי ERROR וקבלתי גם הודעה על כשלון שליחת מייל ליאהו - מה קורה פה?

 

[להבה איתנה]

אני ילדתי VBAC למרות האטות דופק

(רק לצערי הרדימו אותי הרדמה מלאה אח"כ כדי לעשות רוויזיה,כי לא היתה לי הרדמה אפידורלית....) ושאלה-האם יש סיכוי לפריעת צלקת אם עברתי VBAC אחד? (לא שמתוכנן הריון,ולא שיש לי איזשהו סיכוי בעולם שהוא יוביל ללידת בית,אבל רוצה לדעת...)

 

[כרמית מ.]

הסיכון יורד מאד מאד משמעותית

ומכיוון שמראש הוא נמוך (כל עוד לא משתמשים בפרוסטגנלנדינים לזירוז), אז זה ממש ברמת הזניח. תזכירי לי - רוויזיה, הכוונה היא לבדיקה אם אין קרעים?

 

[להבה איתנה]

כן../images/Emo4.gif,ותודה../images/Emo140.gif

 

[כרמית מ.]

../images/Emo46.gif לא בטוחה שאת רוצה לדעת

אבל הרוויזיה הזאת זה דבר מיותר לחלוטין. אם היו קרעים מסכנים - היית יודעת מזה, ואם ישנם "חלונות" חסרי סימפטומים, זה ממש לא מעניין (רק מטה את המחקרים לרעה). לא ידעתי שעוד עושים בארץ את הדבר הנוראי הזה (ובמיוחד -לעבור לידה שלמה בלי אפידורל, ואח"כ להרדים רק בשביל זה, והרדמה מלאה (כלומר: אם עושים רוויזיה, אז בהחלט בהרדמה, אחרת זה נורא כואב)).

אוף.