כמה דברים שיצא לי לחשוב עליהם..

[The Holy Hooker]

כמה דברים שיצא לי לחשוב עליהם..

בעקבות פסח. פסח הינו חג יהודי וניתפס בין רבים מאיתנו כעוד דרך לכפייה דתית ולהשתלטות האל המונותאיסטי. אך אם ניתעמק מעט בסיפור יציאת מצרים נימצא כי בכל חלקיי הסיפור מצויים תזכורות של התגלמות האלה האל. אני אתמקד בשתיי תיזכרות שפשוט באופן אישי מדברות אליי יותר. השנא(תקנו אותי אם לא רשמתי נכון) הבוער. האל ניגלה בפני משה מצווה עליו להשיל את נעליו,להתקרב אליו ולשמעו את דבריו.לאחר מכן, מתחיל משה את דרכו כמושיע ישראל... בעיניי השנא הבוער מייצג את האל והאלה. האלה מייצגת את השנא, החי, הצומח והאל מייצג את האש העלולה לשרוף אך גם מחחמת. יחד הם מזדווגים ובוראים את משה מחדש. וכאן ניכנס העיניין של השלת הנעליים. התנ"ך בחר לתאר את חליצת נעליו של משה כהשלה כפי שעושה הנחש מה שמזכיר את מעגל החיים והלידה מחדש. משה מתעורר לדרך האלוהות. דבר נוסף. קריעת ים סוף. הים ניפתח לשניים ובני ישראל עוברים בתוכו בבטחה וכאשר המצרים מנסים לעשות את אותו הדבר הם טובעים. האלה אהב את משה כניראה כי משה ייצג משהו תמים ואימהי אבהי כאחד כי בסופו של דבר משה ואהרון תיפקדו כאב ואם לבני ישראל. הים מייצג את תהום הנשייה, את הרחם והלידה מחדש של בניי ישראל כאשר הם חוצים את ים סוף. לדעתי האישית הסיבה היא שהמצרים טבעו בים היא מכיוון שבעשר המכות שנתנה האל הם לא זיהו את הכאב שהם גרמו לאלוהים. המכות לא באו כדי לשחרר את עם ישראל אלא כדיי להעמיד את המצרים על הנזק והכאב שהם גורמים לאל. המכות התבטאו בחיים אשר הביאו למוות. מיתות של צאן ובקר ביזיון של דם האדם ודם הלידה והמוות.הם תבעו בתוך הצורך הזה להיות צודקים, לנצח ושכחו את מה שהאלים ניסו ללמדם - חמלה. לכן האלה השמיד אותם בתוך ים סוף. אשמח לישמוע את דעותיכם בנושא

 

[Polar Aurora]

אהבתי

אהבתי את המקום אליו לקחת את הסיפור ואת ההשוואה. אבל איכשהו לא נראה לי "כי בכל חלקיי הסיפור מצויים תזכורות של התגלמות האלה האל"- לא נראה לי שהכותב המקראי היה מפזר "תזכורות" שכאלה. אבל לחפש ולמצוא רמזים לאלה ולאל במקומות כמו התנ"ך זה כמו למצוא אותם בשיר של מחבר חילוני, או במעוף של ציפורים, וכמו שבדברים האלה מאמין יהודי ימצא רמזים לאלוהיו שלו. צצה במוחי שאלה- האם אלוהות מסוגלת להרגיש כאב?...

 

[The Holy Hooker]

....

אני חושבת שלגבי ספרות של היום למצוא את האל והאלה זה פחות נכון כי תוכלי למצוא את האל המונותאיסטי או תזכורות לאליי יוון . אבל הנקודה היא שאת האלה והאל כפי שהאמינו בהם העבר אני קצת פחות בטוחה שתמצאי מהסיבה שהחברה המערבית לא מכלילה אותם בתוכה היום. לגבי התנ"ך, קיים הגיון מסויים לגביי הופעת האל והאלה מכיוון שבאותה תקופה הייתה השפעה מאוד חזקה של אלים ואלות. אם אלו המצריים, הכנעניים וכו' מכיוון שזו הייתה האמונה הרווחת . לכן, גם אם הכוונה של הסופר המקראי הייתה נטו אלוהות יהודית הוא לא יכל לנתק בכזו קלות את התרבות שסבבה אותו.

 

[Polar Aurora]

התכוונתי ל"למצוא" קצת אחר..

למצוא כמו שמוצאים פתאום משמעות בפעולה או מילה פשוטה כלשהי, בלי שהמשמעות מכוונת להיות שם. למשל למצוא שיעור של אמא אדמה על שיתוף פעולה בין שני כוחות למען יצירת כוח גדול יותר רק מהתבוננות בים ובסלע- ככה למצוא הזכרים של האלים שאתה מאמין בהם במקומות בהם רוב הסיכויים שהתכוונו למשהו אחר. דוגמה נוספת למציאה כזו- דתי אחד התחיל לספר לחברה שלי, שעובדת בחנות צעצועים, איך אלוהים רצה להפריד בין אנשים או לא זוכרת מה, באצמעות מחזיק מפתחות שהוא בחן בחנות. זאת דוגמה קיצונית של אדם קיצוני, אבל זה פחות או יותר מה שהתכוונתי אליו.

 

[Justin Angel]

שאלה חצי קשורה

אם כל דבר מייצג לידה מחדש ולכן חיים, אז מה בדיוק מייצג את המוות? לפי השאלה שלך אתה רואה המון לידה מחדש בכל מקום, השאלה היא אם אתה רואה איפהשהו מוות. האנאלוגיה של להתייחס למוות כהקדמה לחיים נראית מזלזלת משהו במוות. זה כמו להגיד "לילה? זה רק הקדמה ליום" ולהסתפק בזה. ההגדה היא סיפור עם המון המון המון מוות בתוכו. בני ישראל מתו. הורגים את בכורי היהודים במצרים. הרבה מצרים מתים מהמכות. מצרים טובעים ומתים. משהו בכמות הסיטונאית הזאת של המוות צריך גם לייצג מוות ולא רק חיים.

 

[ChildOfTheWoods]

אבל זה מוות כדי ליצור חיים...

כדי לעבור מעבדות לחירות... חיים הוקרבו אבל למען חיים חדשים ויותר ארוכי טווח...

 

[gwizard]

האומנם ?

הנה לך אנאלוגיה חביבה: זה ידוע כי כדור הארץ הולך ומתדרדר מבחינה אקולוגית. לצורך העניין נקח את זה כאקסיומה שכל אדם גורם ל-X נזק בחייו. עכשיו, מה תגיד על זה שאני אהרוג אותך למען הדורות הבאים יוכלו לחיות בסביבה נקייה יותר ? האם תקריב את חייך ברצון כי תדע שהם הוקרבו "למען חיים חדשים ויותר ארוכי טווח" ? נכון, המורל של פסח הוא המעבר בין עבדות לחירות, אך אל לשכוח שהתהליך מלווה בהמון מוות אלים וכואב. אני יודע שזה נוח מאוד להתעלם מזה שמשה ידינו טבח במאות, אם לא אלפי מצרים שגם הם בני אדם, אך כבני אדם המאמינים במוסריותם, אסור לנו.

 

[Polar Aurora]

אבל

האנשים שהוא טבח בהם שיעבדו עם ואולי גרמו למאות אנשים וילדים למות בסבל. משה בא לפרעה ואיים עליו קצת עם הניסים שה' לימד אותו לעשות, דרש לשחרר את העם שלו. פרעה סירב. ואז משה עשה עוד עשרה ניסים בקנה מידה גדול הרבה יותר, ואחרי שזה לא עזה הוא פשוט לקח את הרגליים וברח עם העם שלו דרך השרך היחידה שנפתחה בפניו- דרך הים. לא נראה לי שכל כך הייתה לו ברירה כל כך, אם הוא רצה לשחרר את העם שלו. מותם של המצרים בא להם אמנם בגלל משה, או אפילו האלוהים של משה, אבל הוא לא בלי אזהרה וכן הייתה להם דרך אחרת...

 

[windflute]

אויש נו באמת

אתם רוצים להגיד לי שבנו בן השנתיים וחצי של הסריס הזוטר בבית המלוכה של פרעה היה ראוי למות רק כי באותה תקופה היה נוהג של לקיחת עבדים במזרח הקדום ומלך מצריים לא היה שונה ממלכים אחרים... הסיפור של יציאת מצריים הוא לדעתי סיפור אלים ואכזר שמדגים דרך זכרית אלימה וכוחנית לפתרון סכסוכים. אני אישית לא הייתי מספרת אותו לילדי. ועוד נקודה למחשבה - גם אחרי שטבחו בני ישראל בתושבי כנען עדיין היה קיים המנהג של לקיחת עבדים, ואכן היו לבני ישראל בכנען עבדים רבים מעמים שונים. אז רגע, לא מגיע לעם ישראל כולו מכות וטביעה בים כי שיעבד לו עמים אחרים? זו שאלה רטורית אין צורך להדיין על הנושא. ~O~ שחר

 

[gwizard]

....

סיפור יציאת מצרים מדגיש במיוחד את הדעה הרווחת בעם היהודי - אנו עם נעלה. זה די מובן שכאשר אתה מרגיש טוב מכל השאר אז כל מעשיך הם הצודקים וכל השאר הם הטועים. לפי כך, מה שמשה עשה (כביכול) זה לגיטימי מאוד כי הוא שייך לאליתא שליטא ופרעו לא.

 

[כוכב ה שחר]

רק להזכיר משהו לגבי אותו עולם עתיק

נקמת דם היתה דבר מקובל ונפוץ. אם נלך לפי ההגיון הזה, אזי מכת בכורות היתה נקמה על מה שכתוב בשמות פרק א', פסוק כב : "וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר: כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן." נכון, בסטנדרטים של המוסר המערבי היום גם הנקמה אינה מוצדקת, אבל אז זה היה סיפור אחר. העולם העתיק היה עולם הרבה יותר אלים מאשר העולם שלנו היום. רגע! לא. העולם שלנו הוא עדיין אלים. אמנם מנסים לפתור סכסוכים באופנים לא אלימים, לפעמים לפני ולפעמים אחרי, אבל האלימות קיימת. מאחר ואנחנו לא תמיד יכולים לשלוט באלימות, ואני מתכוון לזו שלא באה מתוכנו אלא מבחוץ, לפעמים התגובה המיידית צריכה להיות גם היא אלימה, אחרת לא יהיה מי שישאר לדבר אחרי זה. האלימות לא קיימת רק בבני האדם. היא קיימת גם בטבע. האם התפרצות הר געש אינה מאורע אלים? רעידת אדמה? צונאמי? גם אמא אדמה אלימה לפעמים.

 

[gwizard]

והמסקנה המתבקשת היא ?

שאם אמא אדמה היא לפעמים אלימה אז גם אנחנו חייבים להיות כאלו בתוקף היותנו פאגאנים ?

 

[RainBird]

אוהבים נקניקיות? כן! הטבע אמור לשקף אותנו ואנחנו אותו. זו הדרך הפאגנית לא?

 

[Tatu4Taty]

בהחלט, אבל...

זה לא אומר שאנחנו צריכים להתנהג ללא הייחוד האנושי שלנו. אם זה היה המצב, אף אחד מאיתנו לא היה משתתף בפורמים (או בכלל יודע מה זה אינטרנט) וכולנו פשוט היינו חיים במערות בדיוק כמו כל חיה אחרת. אבל האדם נוצר אחרת, והוא יכול להשתמש בזה לטובה ולרעה - אני רוצה לחשוב שאם אנשים היו מבינים באמת את הכוח שיש להם בידיים וכיצד להשתמש בו בצורה חכמה, הם היו בוחרים להשתמש בזה לטובה. אני לא אומר שאין מקרים שבהם אלימות היא דרך לשרוד, אבל היום הם כבר כל כך מעטים בחיי היום יום שפשוט אין סיבה כבר לראות בזה את "הדרך הפאגגאנית". הדרך הפאגאנית שאני מכיר היא דרך שמתפתחת ומשתנה, והסביבה שלנו בהחלט השתנתה וכך גם אנחנו צריכים להשתנות. אין טעם "לשקף את הטבע" במובן הזה. אנחנו פשוט כבר לא כמו כל חיה אחרת, אז למה לחיות באשליות?

 

[RainBird]

כי לאדם יש את החופש הזה לבחור. זה מה שכן מגדיר את האדם-טבע. הוא גם יוכל לבחור לחיות בערים ולעשות הכל כיום ועדיין לחיות בטבע.

 

[Tatu4Taty]

אז אתה בוחר להתנהג

בצורה שפחותה מהערך והפוטנציאל הטמון בך? מה הטעם? זאת פשוט טעות בכל כך הרבה רמות שונות. החל מהעוול שאתה עושה לעצמך ועד לזה שאתה עושה לאחרים. ניתנה לך מתנה, ואתה יכול להיות מפותח יותר מחיות אחרות ועדיין אתה בוחר לצעוד אחורה ולהתנהג כמו משהו שאתה לא? פשוט ניצול לרעה של "החופש לבחור".

 

[RainBird]

פחות זה יותר לפעמים. המושג "ניצול לרעה" אולי עובד לאדם שמגדיר את המושגים "רע, טוב" ומה שבא בינהם. בכל אופן זה שאני "בוחר לחיות כמו חיות אחרות" זה לא אומר שאני באמת בוחר את זה. גם אתה חי כמו חיות אחרות. אתה אוכל, נושם ומקיים יחסי מין כדי להתרבות... אני לא רואה את עצמך זורק את כל זה כי "יש דרכים יותר יעילות". אישית אני מאמין שמוסר זו באמת המצאה אנושית גרועה. אני חי יפה מאוד בלי אחד ועדיין מסוגל לתפקד בחברה מערבית מודרנית.

 

[gwizard]

ולפעמים זה באמת פחות ../images/Emo13.gif

"אני חי יפה מאוד בלי אחד ועדיין מסוגל לתפקד בחברה מערבית מודרנית." תפסיק לחשוב שאתה מיוחד כי אתה פשוט לא, אתה בדיוק כמו כל השאר. אם באמת לא היה לך מוסר אז לא היית חי את חייך הנוכחיים, אלא היית: א. בכלא. ב. בקבר. אולי אתה בוחר להתייחס לערכים אותם בנית לעצמך בשם אחר ממוסר, אבל בתכלס זה אותו דבר.

 

[RainBird]

אני בוחר לשאת על עצמי את החוקים של החברה כי אני בוחר במודע לחיות בה. זה שונה מאשר ממש להאמין בחוקים שלה.

 

[Tatu4Taty]

בהחלט

כשמדובר בפחות סבל, ויותר אושר. זה דבר שלא משיגים כאשר אתה חי כמו חיה. אנשים לא חיים כדי לשרוד, בשונה מחיות בטבע - אנשים חיים כדי להתפתח, לא משנה באיזה צורה (טובה יותר או פחות) הם רואים את ההתפתחות הזו. זה לא חייב להיות קשור לדרכים יעילות יותר, אבל זה תמיד קשור להתפתחות מועילה יותר. כאשר אני קיבלתי את כל היכולות של החיות ויותר מזה, יש לי מחויבות לעשות עם הכוח הזה משהו טוב. אל תתחיל עם ה"אין טוב ואין רע" כי יש. יש ואתה יודע את זה, אבל אולי בוחר להתעלם מכך. זה אולי תלוי באדם שמגדיר את זה (ואתה מגדיר את זה לא משנה איך אתה בוחר להסתכל על המושגים הללו, אפילו אם אתה לא משתמש בהם), אבל רובנו יודעים פלוס מינוס מה גורם לסבל בעולם הזה וזו האכזריות שנגרמת על ידי אנשים שלא לוקחים אחריות על המעשים שלהם, ולא משתמשים בכוח שניתן להם כדי להתפתח. הם אלו שבוחרים "לחיות לפי הטבע" וחושבים שהם חכמים גדולים, והכוונה אינה לך באופן אישי שכן כפי שכבר כתבו כאן אתה ממש לא חי "לפי הטבע". הטבע נתן לך מתנה, ואתה חושב שאתה עושה לו טובה בזה שאתה מחליט ליישם את השיטות שעובדות לנמר בג'ונגל בחברה מודרנית. זה לא עובד. תפסיק לשחק אותה ראש קטן. מוסר זה דבר נחוץ והכרחי לחברה, זו הסיבה שלא אונסים נשים ברחובות סתם כי בא לזכר הדומיננטי לעשות את זה (לפחות לא בחלק נכבד מהאזורים בארץ) וזו הסיבה שלא מחליטים לבשל אותך לארוחת ערב כי אתה בשר זמין. צא מזה, אתה לא חי ביערות נידחים בסיביר.