כמה דיווחים מהעת האחרונה

[oreldi]

תודה על ההסבר

 

[salo22]

"תבלין" אוברייטד

בעצם גלעין מקומט, כרגיל עם "מיני גלעינים\שקדים" הוא רעיל מאוד בכמויות גדולות, לפי השמועות והזיכרון. בעבר "כשפרץ" הציגו אותו כיוקרתי ויקר מאוד, מה שכמובן די בולשיט, לפחות עניין היקר, למרות שהכל יחסי. לטעמי התבלין הזה הוא הרבה מהומה על לא מאומה, אבל יש שיטענו שהוא "משהו משהו".. והרבה תודה על כל הדיווחים המצויינים שלך !

 

[דוקטור פוד]

כמו כל תבלין צריכים לדעת איך להשתמש בו

אני זוכר שמתי שהוא פרץ היו כמה מנות בברקרולה זצ"ל שעשו שימוש חכם בטונקה שנתן באמת טעם אקזוטי מיוחד, אבל כמו כל תבלין חדש הוא הפך למאוס ובשימוש רק בשביל השם ולא בשביל הטעם (ראה ערך שמן כמהין...)

 

[salo22]

כמובן, ועדיין הוא פשוט תבלין נוסף..

עם מאפיינים משלו, אכן ניתן כנראה להרגיש אם ממש מתאמצים, עקבות דומים לוניל, קינמון ובעיקר אגף מוסקט וציפורן, בהחלט אפשר לעשות איתו דברים נחמדים. עשיתי פעם גלידה של פקעות ורדים, מסטיקה וטונקה, וכמעט זרקו אותי מהבית. אבל לא משנה, שמתי יותר מידי ממרכיב אחד ושלוש, כמובן צריך במידה הכל, הטונקה אכן דומיננטית

עדיין מחזיק בקופסא מעל עשר שנים לדעתי, ממש לא משתמש בזה, לעומת זאת כל אחד מהמרכיבים שהזכרתי למעלה בשימוש מאסיבי בפני עצמם ולפעמים ביחד, זה בהחלט כבר סיפור אחר, לטעמי שימוש הרבה יותר מוצלח מ"סתם" טונקה..

 

[החתולית]

אכן, עומר זרניצקי השתמש בטונקה בברקרולה זצ"ל

(טוב לראות שלא רק אני מוסיפה זצ"ל לצד שם המסעדה הנפלאה הזאת). אני חושבת שהוא היה מהראשונים שהשתמש בו בארץ.
&nbsp
אחחח... ברקרולה.

 

[oreldi]

תודה רבה

לא הכרתי את התבלין לפני, בפועל כאמור המלצרית אמרה שזה גלידת וניל וככה זה באמת היה בטעם. אולי זה נשמע יותר יפה, לא יודע. בכלל התחושה היתה שמתעסקים יותר מדי בפרזנטציה וביופי (המנות נראות יפות מאוד) ופחות מדי באוכל עצמו

 

[amirhir]

זו העונה הקצרה של אבוקדו מזן אטינגר

וכשהוא טרי הוא טעים פחד.

 

[oreldi]

קפה נואר

לדיווח המלא בבלוג פה גדול: קפה נואר

לא מזמן הייתי בקפה נואר.
המסעדה מחולקת לחלל חיצוני ופנימי. החלק החיצוני פונה לרחוב.
האווירה פה בערב היא נהדרת. מחשמלת אפילו. התאורה מעומעמת, מוזיקה שקטה, עיצוב בגווני חום שחור. אווירה נעימה ומאוד רומנטית

מה הזמנו ?

• פפרדלה כבדי עוף (66 שקל): המנה היתה נהדרת. הפסטה היתה עשויה היטב, והיא כללה רוטב שהיה מבוסס על יין אדום וציר בקר. הרוטב היה מתקתק וטעים, לא מריר כמו היין האדום בהמבורגר של הרברט סמואל. הכבד היה ורדרד וטעים מאוד. מנה מצוינת.

• סטייק פרגית בגריל, עם בצל ועגבניה שרופים בתוספת ברוקולי (68 שקל): קיבלנו כמה נתחים מכובדים של פרגית. הפרגית היתה רכה ולוותה ברוטב מוצלח עם טעם לימוני עדין. הברוקולי קיבל תיבול עדין (שמן זית, שום) והיה מוצלח. מנה טובה שגם אהבנו, אם כי לדעתי יש פה מנות מעניינות יותר.

• המבורגר 250 גרם בלחמניה עם עגבניה, חסה ובצל סגול בתוספת צ'יפס ובייקון (76 שקל): ההמבורגר היה טוב. הוא הוגש כשקיסם נעוץ בו. הקציצה היתה עבה, עסיסית, במרקם גס, לא שומנית, ועשויה מדיום כנדרש. זה לא ההמבורגר הטוב בעיר, אבל המנה היתה טובה. גם הצ'יפס היו פריכים וטובים (לא מקדונלדס). ההערות היחידות קשורות ללחמניה שהוגשה מחוממת ולא בשיא פריכותה, וגם היתה קטנה מדי מכדי להכיל את כל מה שבה, וגם הרטבים לא היו בשיאם- קטשופ היינץ ומיונז שהרגיש תעשייתי. עם זאת, זה היה המבורגר טעים ומוצלח.

קינוח

לקינוח חלקנו טארט פרי העונה- שהיה באותו יום טארט בננות (38 שקל): איזה קינוח. הבצק היה פריך וטעים, והבננות בקרמל היו מעולות. קינוח אדיר שהיה סוף מצוין לארוחה נהדרת.


שורה תחתונה: אוכל מאוד מאוד טעים, כמעט בלי טעויות. נקודת התורפה היתה השירות, שקרטע והיה מבולבל ואיטי בחלק הזמן. יחד עם זאת, אהבנו את המקום, אהבנו את האוכל, גם המחיר הוגן בסך הכל. בהחלט נחזור

 

[החתולית]

בקפה נואר הצליחו לתת לי שירות מקרטע על הבר

ובוא נודה שאחר צהריים על הבר במסעדה כמעט ריקה, צריך ברמן "מוכשר" במיוחד כדי לתת שירות מקרטע.
&nbsp
&nbsp

 

[oreldi]

באסה

זו אכן היתה נקודת התורפה שם

 

[sweetdreams]

תמיד מבאס כשמקומות נופלים דווקא על שירות