The Mad Hatter
New member
*כמה הגיגים*
*אתם מוזמנים להביע את דעתכם, לדלג, להתעלם, לזרוק עגבניות רקובות, לנצל"ש או כל דבר אחר. אני פשוט מרגישה צורך לכתוב קצת.. *נייט ווץ', MR וספר הבישול של נני אוג מתורגמים לבולגרית, זמנים מעניינים ומסקרייד מתורגמים לאסטונית (או השפה שמדברים בה באסטוניה..*_*) ולורדס&ליידיס לפינית. ורק אנחנו נתקענו ב"מכפשות בחו"ל. מה קורה לעצומה, באמת? *הספר הבא אחרי going postal בסדרה יהיה ספר משמר. זו רק אני או שיש כבר יותר מידי ספרי משמר? ומה יעשה אדם מסכן כמוני שכבר לא-כל-כך אוהב את המשמר? אני עדיין מחכה לספר על המכשפות או על מוות או ספר חיצוני. בזמן האחרון אני מתחילה לגלות העדפה לספרים החיצוניים. זה הרבה יותר מעניין. ואם זה ספר חיצוני עם פוטנציאל להפוך לתת-סדרה-עוד יותר טוב. *לפני שלוש-ארבע שנים קניתי את small gods ומאז הוא רשם שיא-הוא הספר שניסיתי להתחיל לקרא אותו הכי הרבה פעמים והפסקתי באמצע, ועוד בשלב די מאוחר-לאחר מאה ולפעמים מאתיים עמודים. אז עכשיו, בעקבות תוכחות בפורום שאולי לא כוונו אלי, אך בהחלט גרמו לי להרגיש אשמה, החלטתי לקרא אותו סוףסוף, והפעם-רצוי מההתחלה עד הסוף וככל שאני מתקדמת אני לא מבינה איך נטשתי אותו באמצע כל הפעמים האלה. קודם כל-בניגוד להרבה ספרים אחרים, בספר הזה אני פשוט לא מרגישה את ההתקדמות האיטית שאני מרגישה לפעמים במהלך קריאת ספרים מסוימים. אני תופסת את עצמי אחרי כמה רגעים ולא מבינה איך התקדמתי בזמן הזה כל-כך הרבה. זה הספר הראשון של פראצ'ט שאני קוראת אחרי הפסקה מאאאד ארוכה מהספרים שלו ואני חייבת לציין שמאד מאד התגעגעתי לסגנון הכתיבה שלו, עם הפאנץ'-ליינים והדמויות הנהדרות. *_* הרבה פעמים היתה לי הרגשה מוזרה-שהכתיבה קלילה מידי, אחרי שקראתי כמה ספרים אחרים עם שפה כבדה יותר, אבל אז מגיע קטע שגורם לי להתחרט מהר על המחשבות המרושעות שלי. אז זהו. אני ממש לא מסיימת את הספר כרגע, אין לי ממש זמן לקרוא בינתיים (מועדי ב' וכו'..), אבל אני בהחלט מתכוונת לסיים אותו עד השבוע הבא ואני בעיקר שמחה שהכרחתי את עצמי לחזור לפראצ'ט. מי יודע, אולי אני גם ממש אצליח לסיים את ג'ינגו אחרי הספר הזה. P: יום נעים
*אתם מוזמנים להביע את דעתכם, לדלג, להתעלם, לזרוק עגבניות רקובות, לנצל"ש או כל דבר אחר. אני פשוט מרגישה צורך לכתוב קצת.. *נייט ווץ', MR וספר הבישול של נני אוג מתורגמים לבולגרית, זמנים מעניינים ומסקרייד מתורגמים לאסטונית (או השפה שמדברים בה באסטוניה..*_*) ולורדס&ליידיס לפינית. ורק אנחנו נתקענו ב"מכפשות בחו"ל. מה קורה לעצומה, באמת? *הספר הבא אחרי going postal בסדרה יהיה ספר משמר. זו רק אני או שיש כבר יותר מידי ספרי משמר? ומה יעשה אדם מסכן כמוני שכבר לא-כל-כך אוהב את המשמר? אני עדיין מחכה לספר על המכשפות או על מוות או ספר חיצוני. בזמן האחרון אני מתחילה לגלות העדפה לספרים החיצוניים. זה הרבה יותר מעניין. ואם זה ספר חיצוני עם פוטנציאל להפוך לתת-סדרה-עוד יותר טוב. *לפני שלוש-ארבע שנים קניתי את small gods ומאז הוא רשם שיא-הוא הספר שניסיתי להתחיל לקרא אותו הכי הרבה פעמים והפסקתי באמצע, ועוד בשלב די מאוחר-לאחר מאה ולפעמים מאתיים עמודים. אז עכשיו, בעקבות תוכחות בפורום שאולי לא כוונו אלי, אך בהחלט גרמו לי להרגיש אשמה, החלטתי לקרא אותו סוףסוף, והפעם-רצוי מההתחלה עד הסוף וככל שאני מתקדמת אני לא מבינה איך נטשתי אותו באמצע כל הפעמים האלה. קודם כל-בניגוד להרבה ספרים אחרים, בספר הזה אני פשוט לא מרגישה את ההתקדמות האיטית שאני מרגישה לפעמים במהלך קריאת ספרים מסוימים. אני תופסת את עצמי אחרי כמה רגעים ולא מבינה איך התקדמתי בזמן הזה כל-כך הרבה. זה הספר הראשון של פראצ'ט שאני קוראת אחרי הפסקה מאאאד ארוכה מהספרים שלו ואני חייבת לציין שמאד מאד התגעגעתי לסגנון הכתיבה שלו, עם הפאנץ'-ליינים והדמויות הנהדרות. *_* הרבה פעמים היתה לי הרגשה מוזרה-שהכתיבה קלילה מידי, אחרי שקראתי כמה ספרים אחרים עם שפה כבדה יותר, אבל אז מגיע קטע שגורם לי להתחרט מהר על המחשבות המרושעות שלי. אז זהו. אני ממש לא מסיימת את הספר כרגע, אין לי ממש זמן לקרוא בינתיים (מועדי ב' וכו'..), אבל אני בהחלט מתכוונת לסיים אותו עד השבוע הבא ואני בעיקר שמחה שהכרחתי את עצמי לחזור לפראצ'ט. מי יודע, אולי אני גם ממש אצליח לסיים את ג'ינגו אחרי הספר הזה. P: יום נעים
