זה מאוד מאוד תלוי בך
ובאופייך. אייל אמר שאחת מכל 10 דירות מצאה חן בעיניו, אני יכולה לומר לך שאצלי הסטטיסטיקה הרבה יותר חיובית: בכל דירה שנכנסתי אליה בחנתי כיצד יהיה אפשר, באמצעות קצת צבע, בד ואהבה, להפוך אותה למקום חמוד שאוהב. למעט דירות גועליות ממש (ובכאלו נתקלתי מעט), היו הרבה מאוד דירות שענו על הקריטריונים שלי: חדרים עם גודל טוב, מטבח לא מתפורר, סלון שאפשר יהיה לשבת בו ולארח (דהה, כאילו, סלון. אבל באמת פה ושם יש דירות עם סלון זערורי), אמבטיה/דוש עם זרם טוב. אצלי מה שקרה הוא שיותר משלא רציתי והייתי צריכה להמשיך לחפש, רציתי וזה נפל כל פעם מסיבות אחרות: בעל בית שלא רצה שותפים, בעל בית ערמומי ורמאי, בעל בית שהציב חוזה כ"כ מפלצתי (עצת העו"ד היתה: קחו את הרגליים ותברחו מאדם כזה). לגבי הזמן שזה לוקח, זה לוקח זמן. צריך להתחיל לחפש במרץ כחודשיים לפני המעבר המיועד. אם תחפשי לפני - הדירות בשוק יהיו פחות רלווטיות עבורך. אם תתחילי חודש אחרי, יהיו המון מחפשים כמוך. בזה שאת לוקחת לך טווח זמן כזה את מותירה בידך את האפשרות לחכות עם דירות עד שתמצאי אחת שמוצאת חן בעיניך. ויש לי הערה לגבי השותפה, את לא חייבת לקבל אותה. זה נחמד שיש חפיפה גדולה בין תחומי העניין עם שותפים, אבל זה ממש לא הכרחי ונחוץ שלשותפה יהיו את אותם תחומי עניין כמו שלך. להערכתי, את מחפשת בחורה נחמדה, נוחה, בעלת עניין וידע מסויים במדעים ואומנויות. אם היפותטית, ישנה בחורה מקסימה, שלומדת כימיה ופיסיקה, ומתעניינת בהרבה דברים, האם תפסלי אותה למרות שניא לא עונה על אף אחת מהדרישות שציינת? סביר שלא. עוד חשוב לזכור, שזה נכון שזה הכי כיף אם השותפים הופכים לחברים שלך, אבל זה לא חייב להיות כך, ועדיין יהיו יחסי שותפות טובים. הרי יש לך חברים עם תחומי עניין דומים לשלך. החשוב מכל בשותפים זו באמת הדינמיקה שיש בינכם בבית, וההתחשבות אחד בשני.