MikMercury
New member
כמה מחשבות אקראיות מהזמן האחרון
המחסור בהופעות של שלומי בתקופה האחרונה והציפייה ליציאת הדיסק גרמו לי להרהר קצת. או יותר מקצת..
אני מניחה שעל הדיסק כבר אין על מה לדבר, אבל יהיה ממש חבל אם סע לאט לא ייכנס להופעות של "מגדל הפזמון"... זה באמת עיבוד שראוי להיות מבוצע שוב. ושוב. אצלי הוא כבר נשחק בנגן ועל המחשב.
ובעניין סע לאט, אני זוכרת שראיתי כתבה אחרי מופע המחווה על התגובות של אריק איינשטיין לביצועים באותו הערב. הדבר המרכזי שדיברו עליו היה חוסר שביעות רצונו (בלשון המעטה) מכך ששרית חדד שינתה מילה בעוף גוזל למרות שלא קיבלה את הרשות לעשות זאת... ומסקרן אותי האם הוא בכלל ראה/שמע את מה ששלומי עולל לסע לאט ומה הוא חשב. קשה לי להאמין שהוא לא... חיבב, לפחות.
ובעניין אריק איינשטיין.. פעם באיזה אירוח גולשת כתבה לשלומי שמוכן לאהבה פשוט צורח אריק איינשטיין, עם קולו הנוגה והצברי... חשבתי על זה אז ועכשיו שוב, יש בזה משהו! דמיינו שנייה: שש אחר הצהריים...
ועוד בעניין מגדל הפזמון.. אני לא יודעת מי מביניכם היה בצוללת לפני כמה חודשים, כששלומי ביצע שם את אל תלכי מכאן של ז'ק ברל. לא שאני לא אוהבת את הביצוע של יוסי בנאי ז"ל, אבל דווקא שלומי, בלי ר' מגולגלת ובלי פאתוס ובלי ישראליות ישנה ובלי משא חיים כבד על הכתפיים והקול.. פשוט שבר לי את הלב. אם לא הייתי מפחדת להביך את עצמי הייתי מתחילה לבכות. מקווה לשמוע את זה שוב.
אם השגת האישורים הנחוצים מאנשיו של בוב דילן לצורך ההקלטה של מותק, את אצלי בראש לעיר הייתה מבצע ארוך, מייאש ומייגע כפי ששלומי תיאר אותו, השגת כל האישורים עבור "מגדל הפזמון" בטח הייתה מפרכת פי כמה, פרויקט בפני עצמו. ואם דילן החליט לתת לשלומי 0% תמלוגים על השיר, אני מקווה שהאחרים היו יותר נדיבים..
אני באמת חושבת שפסטיבל הפסנתר הוא פלטפורמה מעולה להשיק בה את "מגדל הפזמון". אבל מתי... מתי כבר יחליטו שהגיע הזמן לקמבק שם את מקרה פסנתר, במסגרת שבו הוא נולד.. אני יודעת שאנשים שואלים ומבקשים ומתבכיינים על זה שנים ותמיד שלומי אומר שהוא זומם עם פורטיס דברים.. ושום דבר לא קורה מלבד אירוחים בודדים ומצומצמים. ומה לעשות, אני חושבת שזה אחד הדברים הכי הכי מוצלחים ששלומי עשה. באמת, אם אני רק מתחילה לדבר על העיבודים וכמה שהם העשירו את השירים וכמה שהם הבליטו את הניואנסים של פורטיס וכמה שפתאום היו בהם הרמוניות מעניינות... איך שכל שיר ושיר נהיה אפילו יותר בועט מבמקור, למרות שגיטרה-בס-תופים אמורים כביכול לבעוט הרבה יותר מפסנתר.. זה פשוט לא נגמר.
כשראיתי את שלומי מדבר בתוכנית "פסקול העשור" בערוץ 24 והראו קטע וידאו שלו מנגן עם תזמורת מתישהו בשנות העשרה (4:20)... אחרי שחשבתי לי "איזה חנעבץ קונסרבטוריונים מצוי!" הציקה לי המחשבה שהוא נורא מזכיר לי ככה מישהו אחר. הפוזה, הפריזורה.. לא הבנתי מי. ואז פתאום נזכרתי: יש בו משהו מפארוק בולסרה הצעיר שאח"כ גדל והיה לפרדי מרקיורי ז"ל שעל שמו כיניתי את עצמי (ראו תמונה).. וזה הגיוני, לשניהם יש אי אילו שורשים פרסיים, שניהם ישובים ליד פסנתר, בלבוש זהה, תסרוקת זהה ושיניים קצת בולטות
מה, לא מזכירים זה את זה? קצת? טיפה? בלי קשר לזה, לשניהם יש ש' שורקת חביבה.. אה, ויש להם גם אותי!
מצד אחד, נכון. שני אלבומים זה מעט, אולי מוקדם מדי להוציא ספר תווים. מצד שני, 28 שירים משני האלבומים (29 עם כשהיית איתי)? לא ממלא ספר? פלוס עוד כמה שעוד לא יצאו באופן רשמי - מעל 30 שירים. זה די מכובד. אולי אפשר להוסיף את העיבודים לשירים של אחרים ואז בכלל... אבל אז תשאל השאלה המתבקשת - מי בכלל יצליח לנגן אותם..
המחסור בהופעות של שלומי בתקופה האחרונה והציפייה ליציאת הדיסק גרמו לי להרהר קצת. או יותר מקצת..
למה באמת "כשהיית איתי את לא אהבת לרקוד" לא נכנס לשום דיסק?