כמה עצוב זה חיים בודדים

sweet virginia

New member
כמה עצוב זה חיים בודדים


פעמיים השבוע קרה לי ששני גברים מבוגרים סיפרו לי כמעט את כל קורות חייהם ועל חוסר ההצלחה בזוגיות. סתם ככה בלי שום התראה מוקדמת, כל פעם מישהו אחר שכנראה ראה בי נפש תאומה או משהו כזה. ובשני המקרים זה היה פשוט עצוב ומכמיר. אפילו לא מכירים אותי. סתם דברי נימוס בחניון או ליד העבודה.
מבוגרים הכוונה ממני. 50 ומעלה. ועם כל הרצון שלי לעזור ולחבק ולעודד, זה מפחיד אותי..
ובעיקר מעציב אותי. הולכת אחר כך כל היום עם תחושת מועקה וכבדות. זה לא פייר. באמת לא פייר. שניהם נשמעים כל כך נחמדים וכל כך חביבים, אבל מצד שני- לכו תדעו.. מה כבר אפשר לדעת על בנאדם ב 5 דקות? חוץ מזה שהוא בודד ועצוב
.
אוף.... איזו מועקה. לא נעים לי בשבילם.

בדיוק ראיתי היום סוף של ראיון עם " מיכל הקטנה". כוכבת ילדים. נשואה באושר, 2 ילדים פיקחים, אלפי מעריצים. ואז היא אומרת שהיא נורא בודדה. הבדידות שלה זה כי היא צריכה תשומת לב תמידית ויודעת שהיא לא יכולה לקבל את זה.
כולם מרגישים בודדים. כנראה תסמונת כללית של המין האנושי. אבל אני לא יכולה שלא להתרגז ולהיעלב... קצת יריקה בפרצוף לדעתי, לאנשים הבודדים "על אמת". שלא נשואים ולא מוקפים ילדים מאוהבים ומפיקים שדואגים לכל פרט. והיא לא היחידה. די בטוחה שכבר קראתי פעם על מפורסמים שמרגישין בודדים. ואולי באמת הם בודדים בתחושה שלהם, אבל אצלנו, אצלי לפחות, זו לא רק תחושה. זו המציאות. מציאות של גברים שכפולים ממני בגיל והם מנסים לצוד בלי הצלחה אהבה.
המציאות שלי.

לילה טוב
 

אין איל

New member
הו סוויט, כמה שאת צודקת.

אישית, ויתרתי על "אהבה" ועל זוגיות.
אני רק נמצא פה, בתחנה, מחכה שיבוא האוטובוס, ויקח אותי מפה.
&nbsp
אני מסתכל בעולם ורואה שיש דרכים אחרות, שיש אנשים שחיים יחד, ושמחים יותר, גם אם בפנים, למטה, כולם כולם בודדים.
&nbsp
אבל יש גם את אלה שהם באמת לבד.
כל הזמן לבד.
&nbsp
אפילו הפורום שלנו בודד.
חמישה ימים לא כתב כאן איש.
כי מה כבר תכתוב? שאתה לבד?
כולם כאן לבד.
&nbsp
תהיי חזקה, שבת מתקרבת.
ושבת זה הכי לבד בעולם.
 

sweet virginia

New member
דווקא רציתי להמשיך לכתוב אבל הבנתי שלדבר לעצמי אני יכולה גם

בלי כל המאמץ הזה של כתיבה. רציתי להגיב גם על ההודעה שלך אבל איבדתי רצון. אתמול פשוט היה לי דחף חזק להוציא את התסכול והעצבות הזו.
הפורום אכן בודד.. לא שמתי לב לפני כן לאירוניה הזו.
&nbsp
כרגיל- אתה מצליח לשעשע אותי בניסוחים שלך, וזה גם משהו. מקל קצת על המועקה. אז תודה
.
&nbsp
כבר כתבתי כאן שאני נורא מקנאה באנשים שיודעים לחיות, ואני עדיין. בכלל- הגעתי למסקנה שאני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה. איך לחיות וליהנות. מצד אחד השגרה טובה לי ונוחה לי אבל מצד שני, אני רק מעבירה את הימים. שממה ושיממון. ודווקא שיטוטים ברחבי הספרה של תפוז ממחישים לי כמה אחרים נהנים ואני לא.
לפעמים אני קצת מבקרת אותם, את כל הנהנתנים האלה (בעיקר פורום בגידות שמרתק אותי ברמה "סוציולוגית" ומבחיל אותי ברמה האישית) ולפעמים, לרוב, אני פשוט מקנאה בהם. גם אני רוצה לשים פס על הכל. להשתולל ולהשתגע ולאבד שליטה. לא רוצה לכלות את ימי בכלום הזה. בבהייה בטלוויזיה אחרי העבודה, אבל לא מסוגלת אחרת.
&nbsp
&nbsp
אז מה בעצם קרה לפורום שהוא נזנח לאנחות? דווקא כשבאתי לבקר היה נראה יותר פעיל (אולי זה בגללי...?
)
ולמה אין מנהלת?
&nbsp
 

אין איל

New member
המנהלת מתה, או משהו כזה. אין קול ואין עונה.

לא, זה לא בגללך.
זה בגללנו.
אין חיים בפנים, אין חיים בחוץ.
והשם המפגר הזה לא תורם לאף אחד.
בטח לא לחדשים שמחפשים פורום בודדים.

הפורומים שאני בודק הם דיכאון וחרדה חברתית.
הבגידות הזה לא עושה טוב לאף אחד.
מה גם שאני מנוע מיחסים.
לא עובד. אפשר גם להחליף את ה - ב' ב - מ'.
מה שתרם רבות ללבד שלי.

אבל מקווה בשבילך שישתנה. שתרשי לעצמך. שתשתוללי. אפשר להחליף את ה - ו' ב - ר'.
זה יהיה שינוי מרענן.
אולי יקל עלייך קצת.

אחת התובנות החברתיות של השנים האחרונות היא שככל שאדם בא במגע עם יותר אנשים, ככל שיש יותר קשרים אנושיים,
כך איכות החיים עולה.
זה נשמע נכון.
אבל לאנשים בודדים זה גם נשמע בלתי אפשרי.
רובנו, על פי הרגשתי, אפילו לא רוצים.

יאללה, עוד שבוע עבר, בסוף זה ייגמר.
 

sweet virginia

New member
אולי פשוט הסתיימה לה תקופת הנסיון?

כן נו, פורום דיכאון ממש מתאים לי אבל אני מרגישה כזאת חצופה ונדחפת
. אני עם השטויות שלי לעומת הבעיות האמיתיות של אנשים. חרדה חברתית כנראה אין לי,לשמחתי. לפחות זה..
פורומים אחרים- סתם שיטוט כדי לראות איך אנשים אחרים חיים. מין הלקאה עצמית- רואה אותם ומתבאסת שאני לא גם. הבגידות זה הכי בולט. ממש ברמה סוציולוגית אנתרופולוגית. כאילו, אני יודעת שאני פוריטנית וצדקנית מעצבנת, אבל הם יודעים שהם פוגעים באנשים שהם אוהבים וזה לא מפריע להם בכלל. להיפך, לפעמים אפילו עורכים דיונים על החוקיים לעומת הלא חוקיים. ואני תוהה לעצמי מי הם האנשים האלה? בטח חלקם מגדיר את עצמו כטוב לב שלא מסוגל לפגוע בזבוב. כי לפגוע בבן זוג זה לא נחשב הרי. אבל מה כבר אני יודעת?! הם נהנים. מאוד. ממש מבסוטים מהחיים בזמן שאני, הפוריטנית הצדקנית, רק עוברת יום ועוד יום בלי תכלית.
לא יודעת למה הם מפריעים לי כל כך. לא נבגדתי ולא בגדתי. אולי אני סתם מקנאה. בטוח שאני סתם מקנאה.
&nbsp
&nbsp
לא הבנתי את החלפת האותיות..
אבל זה לילה אז סוג של תירוץ
 
למעלה