כמה פעמים אפשר להתחיל מחדש?

כמה פעמים אפשר להתחיל מחדש?

את אותו הדבר בדיוק? הרי הייתי צריכה ללמוד כבר, לא? לפני כמעט שנה נשבר הלב לאלפי חתיכות. שקרים, בגידות, בכי, מה לא. ואחרי ארבע שנים הסתבר שהוא בכלל אף פעם לא אהב אותי. אפילו לא לרגע. בכיתי, נלחמתי, שרדתי, נשבעתי שהבא שאתאהב בו יהיה שונה. ונשבעתי שאני מתאהבת רק במי שלא יכול להניח את ידיו ממני. אז נשבעתי. באמת יופי. שלושה חודשים אחר כך פגשתי מישהו. והוא הצחיק אותי שוב. והוא לימד אותי מה חשוב. ובטחתי בו שוב. והוא בכלל לא אהב אותי. אף פעם. ואני שכחתי את כל ההבטחות לעצמי שלא לאהוב מישהו שלא אוהב אותי. וכן התאהבתי בו. והיו לי כל מיני אשליות שבסופו של דבר הוא יאהב אותי. והוא הפך להיות החבר הכי טוב שלי. והוא תמיד אמר שאני האדם הכי קרוב אליו. אבל הוא גם תמיד אמר שאני לא האחת והיחידה ושאני צריכה להפסיק לחשוב עליו בצורה רומנטית. ואני סירבתי לשמוע. ועכשיו הוא פגש מישהי חדשה. ואני כבר לא יכולה להפסיק לסרב לשמוע. ושוב אני צריכה להפסיק לאהוב. והייתי כבר צריכה ללמוד, אבל אולי אני בכלל לא יודעת איך. ובטח שאין לי שמץ של מושג מה עושים. ואף אחד לא מבין למה אני עושה ביג דיל מכל דבר, כי הרי ממילא לא היינו ביחד. אבל בשבילי זה בכלל לא משנה. כי בלב שלי, במחשבות שלי, אני כן הייתי ביחד איתו. מבחינתי לא היה אף אחד אחר המון זמן. ועכשיו אני פתאום מרגישה לבד כל כך. ואני רוצה להפסיק להרגיש ככה אבל אין לי מושג מה עושים. איך לחייך לאנשים בכלל, איך לבטוח במישהו, איך לראות מי טוב ומי לא, ואיך לאהוב את עצמי שוב, ואיך לסלוח לעצמי כל כל השגיאות האלו באהבה. אני בכלל לא יודעת איך לסלוח לעצמי. שלום לכולם, אני ויקטוריה ואני חדשה בפורום.
 

noa128

New member
שלום לך ויקטוריה ../images/Emo141.gif

וברוכה הבאה. קוראת אותך מסתובבת במעגלים ומחפשת... אהבה. כל כך טריויאלי, כל כך קשה. את יודעת ויקטוריה, קשה לי להאמין שאת לא נאהבת, שלא נאהבת - בין השורות אני רואה את חוסר האמונה שלך ביכולת להיות נאהבת, את הבטחון המוחלט שזה לא קרה. אז קודם כל בואי באמת נצעד קדימה, נניח לעבר ולשאלות כן לא ולמה. בואי קודם כל נסכים שאת ראויה לזה כמו כל אחד, את יודעת מה? אפילו יותר. אם תשבי עם עצמך ותחשבי על כל מה שיש לך לתת, על כל מה שגרם לגברים שבהם התאהבת לרצות להיות איתך כ'חבר טוב' - תביני שאת כן אדם שאפשר וכיף לאהוב, ומכאן מתחילה הדרך לאהוב את עצמך, שהיא הצעד הראשון בדרך למציאת איש שירגיש באהבה הזו שלך כלפי עצמך, בראש המורם, ויחזיר לך באותה מטבע נחשקת - באהבה. בינתיים, עד אז וגם אחר כך - את מוזמנת להישאר כאן איתנו, לספר, לשתף, לתת כמו שאת כל כך יודעת, וגם לקבל
גדול, נועה.
 
לופים

ואני חושבת שאם זה דבר שכבר קרה, שכבר איבחנת אותו בעצמך ובכל זאת זה קרה שוב - כדאי מאוד מאוד ללכת לטיפול. אכן, לפעמים פשוט קורה נס ואנחנו מצליחים לעשות סוויץ' בראש וללכת על כיוון אחר אבל רוב הפעמים אנחנו מבזבזים שנים יקרות על אותה טעות בואריציות שונות. לא אגיד לך שטיפול זה קל ופשוט ואפילו אין בידי לדווח כרגע על הסוף הטוב רק יכולה להעיד על עצמי שאני בתהליך הזה ושאכן דברים משתנים. אולי זה שווה בדיקה? ווולקאם בכל מקרה בילי
 

kisslali

New member
מתה על הניק!

נדמה לי שבילי ונועה אמרו את המתבקש והוא שזו סיטואציה (שלמרות שהיא מכאיבה לך) כנראה עושה לך משהו, אחרת לא היית שבה אליה. בילי הציעה טיפול ואני בעד. אני חושבת שיועיל לך להבין קודם בעצמך למה את בסיטואציה הזאת, שזה לא הוא ולא הקודם, זו אך ורק את... זה לא עושה את זה פחות כואב או מתסכל אבל בכל זאת זה מציע דרך לא לעשות את זה שוב. חיבוק ללב דואב וברוכה הבאה, נשיקות ללי
 

noa128

New member
על מתחילים מחדש סדרתיים

קראתי היום את הכתבה הזו. אני נשארתי עם חיוך, למרות שלא יודעת אם החבר'ה האלה אופטימיים, רומנטיקנים, או סתם לא לומדים מטעויות... נסו ותהנו
נועה.
 
גם אני קראתי

ואני חושבת שזה מתחבר יפה למה לעץ של ויקטוריה. האנשים שם בכתבה נשמעים לי שמרוב עליצות ואוירת "היי הופ" הם חזרו על אותה טעות שוב ושוב. כמובן שאפשר גם להגג בסוגיה האם יש לנו אפשרויות אמיתיות אחרות או שכולנו נולדים עם איזה באג אותו, איך שלא נסובב, נישא כל חיינו. או אם אנסח את זה אחרת - האם אפשר באמת באמת להשתנות? ווואלה, אין לי תשובה אמיתית. אני בוחרת להאמין כרגע שאפשר להשתנות ולא ארד מהמסלול הזה של עבודה לקראת שינוי עד שלא אתייאש (או אשתנה) אבל מודה שמדי פעם מתגנב לליבי החשש שאולי זה לא כך ושעדיף לגייס אוירת "היי הופ" ושה"עבודה לקראת שינוי" היא רק תירוץ להתחבא מהחיים... אנא אערף... ומה אתם חושבים?
 

noa128

New member
שינוי

(בשלב זה בילילי כנראה שתזכי לקבל רק ממני תשובה לשאלתך..SORRY
)- לפני שהתחלנו את הטיפול האחרון אמרה לי אוחתי המטפלת המשפחתית ששינויים שאנשים עושים בעקבות טיפול בכל מה שקשור לזוגיות וליחס לעניין - שקולים במקרי ההצלחה ל- 15% בערך - כלומר - בנאדם לא משתנה לגמרי, אבל ב"נקודות", ב"באגים" , יש בהחלט סיכוי אם מתייחסים באמת בטיפול ללמידה מטעויות ורוצים באמת לשנות - יש סיכוי לשנות בדברים העיקריים ש'דפקו' מערכות יחסים עד היום מתוך מודעות מלאה. בקיצור - יש סיכוי לשינוי לפי המחקרים - בתנאי שלוקחים בחשבון שהבנאדם עצמו (ובטיפול זוגי גם יש צדשני - אבל כאן זה הרי לא רלוונטי) לא יהפוך למישהו אחר - רק ליותר מודע - ובעיניי זה לא מעט. אחד ה'באגים' זה הרי הבחירה באותו טיפוס שעושה לנו רע שוב ושוב. לפעמים ההבנה של הגורמים לבחירה הזו, מביאה להעדפה אחרת בהמשך, ויש מקרים שזה מספיק בתור התחלה. אם מצרפים לעניין גם את השינוי בהתנהלות שלך בתוך קשר - יש אפילו יותר סיכוי - בקיצור - יש סיכוי - אני כבר השתכנעתי.. ושמחה לשמוע שאת בתהליך
מחזקת ידייך יקירה. נועה.
 

kisslali

New member
ככה וככה

האמת היא שמאז אתמול אני חושבת איך לנסח את זה. אפשר להשתנות אבל זה לא מתנגש עם העובדה שמעטים מצליחים לעשות את זה. המחיר לדעתי פשוט גבוה מדי. מצד שני כמו בכל דבר בחיים יש אמצע: אפשר גם ללמוד לקבל בעצמנו דברים שלא משתנים ולפעול בדרך הכי פחות כואבת ומזיקה לנו. הדוגמא הכי טובה שעולה בדעתי היא אדם עם מגבלה פיזית שחלק ממנה הוא יכול לתקן ועם החלק האחר עליו פשוט ללמוד לחיות בצורה הטובה ביותר. אני מקוה בשבילך בילי שתצליחי לשנות כמה שרק אפשר ועם השאר תמצאי דרך לחיות בשלום. המון המון הצלחה אני מאחלת לך ורק אושר בסוף התהליך. נשיקות ללי
 
אתן מצחיקות

לא התכוונתי להתייחסות אלי אלא לחוויות שאתם ואחרים עברו או לא בעניין שינויים פסיכולוגיים לסוגיהם. בכל מקרה בעניין שלי מה שמטריד אותי במיוחד בימים אלו זה האם משתלם לשנות את סוג האנשים איתם אני מתערבבת רומנטית. הגעתי לגילי המתקדם ועברתי כך וכך חוויות בשביל להבין שמה שעושה לי את זה בגברים זה אותו הדבר שגם מאמלל אותי כמעט תכף ומיד. (וזה בהחלט שילוב תכונות שאין בכל אחד ושמומלץ להימנע ממנו). מילכוד 22. והשלב בו אני נמצאת בטיפול מתסכל אותי מאוד כי מכיוון שעברתי כבר קילומטראז' לא קטן אני נמנעת מהטיפוסים שמושכים אותי (היו הזדמנויות לאחרונה) כי אני יודעת איזה כאב מחכה לי בהמשך, רק שבינתיים אני לא מוצאת את עצמי נמשכת למשהו אחר. בקיצור, אני מבוהלת שמא אתקע לי באמצע הדרך נטולת נקודת משיכה והתייחסות גברית ואמשיך לשייט לי על הקרחון שלי לבד... ועוד נקודה - נגיד שזה אכן משתנה ואני פונה לארסנל חדש ומאתגר של טיפוסים, מי יודע איזה באגים חדשים יצוצו לי שם? אז אולי זה בכלל לא שווה? אולי עדיף לשכלל את הקיים? ועם הבאגים שלי אני לומדת לחיות. לבד אמנם אבל בחיבה מסויימת. אחחחח... כמו שאומרת לובה בעלת האקצנט החינני: "קשה, קשה..."
 

noa128

New member
בואו נשחק רגע במעבדה

כשהשאלה הנשאלת היא כדקלמן - בהנחה ש'עלית' על אותן תכונות הפכפכות מושכות/מאמללות אותך, וכל איש הוא מיכלול של כל מיני - לא "רק" בלונדיני חנון (נגיד) או שרירן ערס (נגיד נגיד) - האם תשכילי להבחין בתכונות כאלה ואחרות שכן טובות לך אצל קנדידאט שחסר משום מה (ובטוח יש כאלה) את ה"באגים" - דוגמא? נגיד - מושכים אותי בחורים אינטיליגנטים, פאסיביים, רגישים אבל לפעמים מדהימים באטימותם, בעלי חוש הומור ציני, קומה גבוהה ושיער בלונדיני (סתם בראתי לי יצור - לא מכירה כזה) - אבל אני יודעת שהקטע הפאסיבי והמחסור החמור ברגישות כלפיי (שהוגדרו כאטרקטיביים, כן?) עתידים לחזור אליי כמו בומרנג כשארצה מישהו שקצת ינקוט יוזמה לפעמים או ינגב לי את הדמעות. מה שאני מנסה לומר הוא כזה (וזה נוגע לכולנו, אפרופו..) - המודעות יכולה לדעתי לסייע בבחירה, ו"למזער נזקים". הרי אין "מושלם" מיסטר רייט בעל היוזמה יכול להתברר כחסר דימיון לדוגמא - אבל לפחות התקדמת מלחזור על אותה טעות, ובתקווה שעם הבאגים שאת לא מכירה תוכלי להתמודד ביתר קלות.
 
או. קי. - משחק המעבדה שלי.

טוב, נלך רגע על המובן מאליו שלי - אני הרוסה על גברים פאסיביים. הנישואים שלי הביאו את השילוב הזה (בילי + גבר פאסיבי) לשיא קיצוני במיוחד שסביר להניח שתוגבר על ידי עוד כל מיני תכונות שלי ושלו. הרומן שבא אחר כך נראה היה בהתחלה כהיפוכו של דבר אבל מהר מאוד נהיה גם מין ביצת פאסיביות אפילו גרועה עוד יותר (ואני חושבת שהדבר הנורא בסיפור ההוא היה שבאמת באמת חשבתי שזה סיפור אחר לגמרי... חה). בדרך היו עוד כל מיני סוגים של מגעים פאסיבו-אקטיביים שכאלו כלומר כיום אני בטוחה שזהו שורש הבעיה (שלי כמובן)... עכשיו אני כבר כמה וכמה חודשים לבד. לבד לבד לבד. נשבעתי לעצמי שעל הטעות הספציפית הזו אני לא חוזרת אבל חיש קל, לא מזמן, מצאתי את עצמי שוב בדינאמיקה פאסיבו-אקטיבית כה מוכרת לי עם איש חדש לגמרי... אודה ולא אבוש שאת החראקה של האחורה פנה שלי שמעו עד פרדס חנה, לא שלטתי בבריחה המפוארת שהבאתי (לא שהיה ממה בדיוק, להזכיר - אנשים פאסיביים לא נוטים לזוז ובטח שלא לרדוף אחריך) אבל מאז אני מהורהרת בנושא. כי א. חלפו על פני כמה וכמה גברים בחודשים האלו (סטטיסטית, לא הגיוני שלא) דווקא לאיש הזה נמשכתי??? ב. אכן עשיתי אחורה פנה... להגיד שאני לא חושבת עליו מאז יהיה שקר. להגיד שהוא לא מושך אותי עדיין גם זה יהיה שקר. להגיד שמישהו אחר מאז מצא חן בעיני - לא באמת ג. ומה יהיה בגבר הבא? הרי גם הוא יהיה פאסיבי, לא? מילכוד כבר אמרתי? מעבדות בחיים זאת צרה צרורה.
 

noa128

New member
אם כל הצרות?

אז הנה, יש לך כבר משהו "קונקרטי" לעבוד איתו... עכשיו מכאן יש מקום לשאלה איפה במפגש בין הפאסיביות שלו לאקטיביות שלך "נחמצים" העניינים.. איפה יש מקום למינונים, ציפיות - ואיפה את מחליטה להחליט לדון בתכונות אחרות בבן זוג ש'עושות לך את זה' - כדי לא "להינעל" על הפאסיביים שרגשותייך לגביהם הן כל כ אמביוולנטיים.. וואלה מעניינת ההתעסקות הזו
 
אבל זה בדיוק העניין!

אי אפשר להחליט להימשך לתכונות אחרות. מה גם שהעניין הזה אצלי הוא בן זונה חמקמק ובוגדני כי כבר קרה שהלכתי לכאורה על משהו אחר ומצאתי את עצמי בחלוף החיזור ובמעבר ל"טרנינג נפשי" (יענו ירידה מהפוזה של הכנסת הבטן ולהראות את הצד המקסים שלנו להיישרת מבט לאמת התמיד לא מושלמת) מול אותה פאסיביות מוכרת. אין ספק שזה לא קורה סתם, אין ספק שזה יושב על פצע שאני משחזרת, אין ספק שאני כנראה צריכה להרגיש שולטת בעניינים כי אני לא מכירה משהו אחר... ואני טפלנית... ואני לא סומכת ובלה בלה בלה... בקיצור, אני מרגישה כל כך לא כשירה בימים טרופים אלו, ויש רגעים שבסדר לי עם חוסר הכשירות הזה והתחושה המוזרה שאני לא משתתפת במשחק עכשיו ויש רגעים שזה מתסכל אותי אימים, ומדאיג אותי וכל שאר הג'יפה. ותרגישו חופשי להצטרף כי זה סתם נהיה דיון בילי נועה וזה יכול להיות גם לא. נדמה לי. שלום.
 

לא ליטה

New member
דווקא מתחשק לי להצטרף עוד מהבוקר

אבל הר של עבודה במשרד מנע ממני קודם וגם עכשיו הצצתי לדקה, תוך כדי שאני מתארגנת לתזוזה, כי מחכים לי ואני לא מסוגלת להתייחס על רגל אחת
אבל בסוף יהיה איזה יום רגוע, לא? אבל מחשבה קצרה אחת בכל זאת - אולי לעזוב את המושכים-מסחררים-מפרפרים האלה ולנסות משהו אחר? אחד מאלה שאת אומרת עליהם "הוא באמת בחור טוב, אבל לא עושה לי את זה"? כי הנסיון האחרון שלי אומר שיש דברים טובים שצומחים להם לאט במקומות לא צפויים בכלל. חיבוק והלכתי, ביי
 

noa128

New member
יכול ואפילו רצוי ...

נראה לי שמיגוון דיעות פה יכול רק להוסיף..
 

Melody Girl

New member
ובשורה התחתונה...../images/Emo2.gif

אל תחדלי לאהוב, אל תחדלי להתאהב גם במי שאותך לא אוהב כי זה כל היופי הטוהר והתום שמתאהבים ללא ניהול של פנקסנות אז נכון..... לפעמים חוטפים
בפרצוף ולפעמים לא. לו יכולנו לנווט את הרגש על פי ההגיון הרי שהיינו הופכים לרובוטים מחר שוב תזרח ה-
. בינתיים אל תפני את האנרגיות שלך למאבק השיכחה... זמן לעיתים הינו אוייב ולעיתים ידיד ובכל מקרה יש לו תכונה אחת בולטת - הוא חולף.
 

kisslali

New member
ביקשת קיבלת

לקח יום, לקח יומיים ואפילו שלושה - אבל מי סופר, בסוף נתנו לי גם לגעת בחשב ולא רק להסתכל עליו מרחוק... כשאת מדברת על "האובייקטים" שלך אני חושבת שכל המטפלים/ות בעולם כנראה למדו את אותו פרק בנושא זה.... גם שלי אמר שאני הטפלנית, שאני צריכה את הנזקקים שאני לא סומכת וכו' וכו'. כל זה כשהגעתי אליו מוכה וחבולה מסיבוב שני לא מוצלח (בלשון המעטה ובנוסף אני לא ממש נוטה לוותר אז הוא גם לקח 3.5 שנים). והוא היה זה שאמר שאפשרות אחת היא להחליף סוג (לא פשוט בכלל מסכימה) ונוספת היא ללמוד לקבל את הכוחנות ועוצמתיות הזאת שבך א ב ל ללכת עם זה עד הסוף ולא לעשות חצי עבודה. זה שאת תומכת לא אומר שאת זאת שבוחרת איך מתי וכמה את עושה את זה. במציאות האובייקט קובע כמה את תתני וכאן המקום בו את בד"כ הופכת לסמרטוט, את נותנת גם את מה שאת לא רוצה, יכולה ומסכימה לתת. פה טמונה התשובה שאני מצאתי. גם פאסיביים נוטים לקחת בדיוק מה שמתאים להם, לא בהכרח כי הם לא מסוגלים לעשות לבד אלא כי זה נוח מאד. האפשרות האחרת היא שאת תתני כשלך מתאים (גם כי הוא אחד שמוכן לקבל וגם כי את אחת שצריכה לתת) ומה שיותר חשוב לא תתמכי ותטפלי שלך לא מתאים. אני יודעת שזה נשמע מבולבל אבל כמה שאת חזקה, תומכת וכו', אני בטוחה שכמוני הכי קשה לך בעולם להגיד לאובייקט לא, להגיד שאין לך כוח, להגיד שאת פשוט לא רוצה לעשות את זה, להגיד שלא מתאים לך - בקיצור להגיד לא, אז את פתאום הופכת לאדם הכי חלש בעולם. אני אומרת, אם כבר אז כבר, תהיי חזקה גם באזורי החולשה שלך! היו לו - למטפל - משפטי מפתח - בשביל כבוד צריך לעבוד - מסתבר שסמרטוטים צריכים סלוגנים.... לסיכום, וסליחה שזה נמרח כ"כ הרבה, שאני אגיד לך שזה מושלם - לא! הרבה יותר טוב - כן! וטיפ אחרון לסיכום, כמו שכבר אמרת שורש הבעיה זה תמיד הבית. לי היה הכי קשה בעולם ללמוד להגיד לאמא שלי את ההברה הפשוטה ביותר בעולם - לא! עשיתי את זה פעם או פעמיים וזה עדיין לא בא בקלות אבל ברגע שהתמודדתי איתה זה הפך הרבה יותר קל בתחומים אחרים. והכי חשוב - הילדים, גם להם צריך מתי שהוא להגיד עד כאן, תתמודדתי עם זה עכשיו לפני שתהפכי את הבן שלך לבן זוג לטנגו המוכר.. נשיקות ללי
 

צלליתה

New member
סדרתי שהכרתי

אבא של אקסי התגרש חמש פעמים. בחתונה שלנו הוא רץ בהיסטריה למצוא את בנו היקר שחתם על הכתובה ולגרום לו למחוק את הסכום שכתב שם ולרשום במקום סכום מאוד נמוך. לא שזה שינה משהו, סתם הג'סטה היתה מגעילה בעיני. אותו סדרתי לא היה נעים במיוחד לאישה שרצה להפטר ממנה. (אולי זו תכונה של כולנו, רק אצלו זה קרה הרבה פעמים). היום האיש חולה וזקן ויש לידו אישה חדשה. עקרת בית למופת. מבשלת מנקה מגישה מטפלת. כל כלב בא יומו?
 
../images/Emo24.gifויקטוריה את מקסימה

עם כנות ויכולת ניתוח מדהים של עצמך. סלחי לעצמך והמשיכי לאהב ומי יתן ותמצאי את האחד שלא ירצה להוריד את הידיים ממך
 
למעלה