דעתי
החלטתי להביע כאן את דעתי בעזרת מאמר שכתבתי לפני שנתיים, לצערי הרב הוא עדיין רלוונטי גם היום. ההבדל היחידי הוא שהיום אני כבר בדעה הרבה יותר נחרצת, היא כתובה בסוף. המאמר: תאמינו לי שניסיתי, קיוויתי, רציתי, וייחלתי לטוב (אני הרי טיפוס אופטימי), אבל הלכה לי התקווה. "להיות עם חופשי בארצנו" אנחנו שרים בהמנון, לא שמנו לב שמעט מאד במדינה הזאת באמת חופשיים. כל השאר עבדים של הבנקים, של הדירקטוריונים הגדולים ושל נושים אלו ואחרים. באיזה עוד מדינה בעולם, אדם משלם מעל 40% למדינה על כל מה שהוא מרוויח? והכי גרוע שהתשלום הזה (יעני מס), בכלל לא דואג לרווחתו של המשלם, אלא לרווחתם של ערמת מושחתים צמאי ממון, שלא רק שלא משרתים בצבא או אפילו מנסים למנוע מהמדינה מלקרוס. מבחינתם שאנחנו נמות, נשלם, ונספוג. הם "ימותו באוהלה של תורה". האבסורד הכי גדול הוא שאני משלם לפחות 10,000 ₪ לשנת לימודים אחת , ועוד צריך באמצע לעבוד ולשרת במילואים. ויש כאלה שמקבלים מעל ל- 10,000 ₪ בשנה כדי "ללמוד" בלי לעבוד, בלי מילואים , ועם 8 ילדים בבית. שנתיים שאני ואישתי מנסים לשמור על מצב כלכלי נורמלי בבית כדי שנוכל להביא ילד אחד ולתת לו את האופטימום הדרוש לחיים נורמליים, ואנחנו בקושי גומרים את החודש, טוב נו צריך לשלם מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי ו.... הרשימה ארוכה. לא עם חופשי ולא נעליים! אנחנו עבדים של המדינה הזאת. חיות צמאות ממון וכוח יושבות בכל מיני חלונות גבוהים ודואגות רק לישבן השמן שלהם. את מה שהם הורסים בדרך זה לא מעניין אותם. בסוף, כשלא יהיה מי שישלם להם (אנחנו נקרוס או נברח או נמות ברעב) יעלו עליהם אויבי המדינה וישחטו אותם. אבל היום אויבי המדינה הם לא רק מבחוץ, הם גם מבית. האויבים שמבפנים, שקטים, חזקים ומאוחדים ברצון לגמור אותנו. הם מסתתרים מתחת למשפטים מהתנ"ך (כמובן אלו הנוחים להם),מסתתרים ומצהירים שהם באים בשם ה"פועלים" ומשוכנעים בצדקת דרכם ללא סייגים, גם אם זה מפרק את כולנו בדרך. הם לא שמו לב שכתוב: "לא תגנוב"? הם שכחו שהתורה היא דבר קדוש, יפה וטהור. בכל פעם שהם פותחים ספרים אלה הם מלכלכים אותם, ומזהמים את התורה, מוציאים לה שם רע ומחסלים אותה עוד קצת. לי נמאס כבר, נשבר לי ה-ז!!! "כי מחריבייך יבואו מבית..." -סוף- אז עכשיו גם אישתי נהרגה בתאונת דרכים, ולמדינה לא אכפת שזה קורה פה בכל יום. לפחות 10 אנשים נהרגים בכבישים ומה שמריע לנו זה רק הפיגועים. נכון, אנשים נהרגים בפיגועים, אבל בתאונות דרכים מתים לנו יותר. אבל זה לא פוליטי להילחם בתאונות ,זה לא מביא קולות מהבוחרים, אבל להכריז מלחמה כנגד הטרור זה מאד פוליטיקלי קורקט. חיות של רייטינג ודעת קהל, סקרים ופרסים חסרי ערך. מדינה ללא עתיד ועם עבר שחור, שההווה שלה עסוק בעצמו. למדינה כזו אין זכות קיום.
החלטתי להביע כאן את דעתי בעזרת מאמר שכתבתי לפני שנתיים, לצערי הרב הוא עדיין רלוונטי גם היום. ההבדל היחידי הוא שהיום אני כבר בדעה הרבה יותר נחרצת, היא כתובה בסוף. המאמר: תאמינו לי שניסיתי, קיוויתי, רציתי, וייחלתי לטוב (אני הרי טיפוס אופטימי), אבל הלכה לי התקווה. "להיות עם חופשי בארצנו" אנחנו שרים בהמנון, לא שמנו לב שמעט מאד במדינה הזאת באמת חופשיים. כל השאר עבדים של הבנקים, של הדירקטוריונים הגדולים ושל נושים אלו ואחרים. באיזה עוד מדינה בעולם, אדם משלם מעל 40% למדינה על כל מה שהוא מרוויח? והכי גרוע שהתשלום הזה (יעני מס), בכלל לא דואג לרווחתו של המשלם, אלא לרווחתם של ערמת מושחתים צמאי ממון, שלא רק שלא משרתים בצבא או אפילו מנסים למנוע מהמדינה מלקרוס. מבחינתם שאנחנו נמות, נשלם, ונספוג. הם "ימותו באוהלה של תורה". האבסורד הכי גדול הוא שאני משלם לפחות 10,000 ₪ לשנת לימודים אחת , ועוד צריך באמצע לעבוד ולשרת במילואים. ויש כאלה שמקבלים מעל ל- 10,000 ₪ בשנה כדי "ללמוד" בלי לעבוד, בלי מילואים , ועם 8 ילדים בבית. שנתיים שאני ואישתי מנסים לשמור על מצב כלכלי נורמלי בבית כדי שנוכל להביא ילד אחד ולתת לו את האופטימום הדרוש לחיים נורמליים, ואנחנו בקושי גומרים את החודש, טוב נו צריך לשלם מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי ו.... הרשימה ארוכה. לא עם חופשי ולא נעליים! אנחנו עבדים של המדינה הזאת. חיות צמאות ממון וכוח יושבות בכל מיני חלונות גבוהים ודואגות רק לישבן השמן שלהם. את מה שהם הורסים בדרך זה לא מעניין אותם. בסוף, כשלא יהיה מי שישלם להם (אנחנו נקרוס או נברח או נמות ברעב) יעלו עליהם אויבי המדינה וישחטו אותם. אבל היום אויבי המדינה הם לא רק מבחוץ, הם גם מבית. האויבים שמבפנים, שקטים, חזקים ומאוחדים ברצון לגמור אותנו. הם מסתתרים מתחת למשפטים מהתנ"ך (כמובן אלו הנוחים להם),מסתתרים ומצהירים שהם באים בשם ה"פועלים" ומשוכנעים בצדקת דרכם ללא סייגים, גם אם זה מפרק את כולנו בדרך. הם לא שמו לב שכתוב: "לא תגנוב"? הם שכחו שהתורה היא דבר קדוש, יפה וטהור. בכל פעם שהם פותחים ספרים אלה הם מלכלכים אותם, ומזהמים את התורה, מוציאים לה שם רע ומחסלים אותה עוד קצת. לי נמאס כבר, נשבר לי ה-ז!!! "כי מחריבייך יבואו מבית..." -סוף- אז עכשיו גם אישתי נהרגה בתאונת דרכים, ולמדינה לא אכפת שזה קורה פה בכל יום. לפחות 10 אנשים נהרגים בכבישים ומה שמריע לנו זה רק הפיגועים. נכון, אנשים נהרגים בפיגועים, אבל בתאונות דרכים מתים לנו יותר. אבל זה לא פוליטי להילחם בתאונות ,זה לא מביא קולות מהבוחרים, אבל להכריז מלחמה כנגד הטרור זה מאד פוליטיקלי קורקט. חיות של רייטינג ודעת קהל, סקרים ופרסים חסרי ערך. מדינה ללא עתיד ועם עבר שחור, שההווה שלה עסוק בעצמו. למדינה כזו אין זכות קיום.
אובדת עצות לגמרי והזמן שלי להחליט הולך ודוחק..
