עשרת הדיברות הם אם כל המקורות
וכן "מדרש", פרושו אופן כתיבה שמביא מהכותב התייחסות למציאות ולכתובים האין זאת משום כך המקור מהימן לחלוטין וכן תסתור את הדברים ולא את המקורות שלהם.. אני כתבתי מדרש על פחד ביהדות ומאז אני בתוך שיח שמדגים בדיוק אותו.. וזה מויקפדיה: "כפעולה, "מדרש" מתייחס לשיטה של פירוש של פסוק מקראי. במסורת היהודית מחלקים את פרשנות המקרא לארבע שיטות עיקריות: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), דרש (פרשנות), רמז (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה). המדרש, כפי ששמו מעיד עליו, עוסק בעיקר בדרש, ומעט גם ברמז. כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בטכניקות פרשניות מגוונות. טכניקות אלה נקראות המידות שהתורה נדרשת בהן. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות לתנא רבי ישמעאל, אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים. במקרים רבים מובא במדרש דו-שיח או רב-שיח ארוך, ומילים ספורות של המקרא מפותחות לדיון מחשבתי רחב יריעה. לדעת חלק מהחוקרים הדיונים המובאים בפני גיבורי המדרש לא התקיימו במציאות, והיו עיבוד ספרותי של בעל המדרש, לצורך הבאת השקפות דתיות ומוסר השכל שהיה רלבנטי לתקופתם." האם כעת אני ברורה? אני לא רוצה לענות יותר לשאלות המתייחסות לצורה אלא רק למהות - ולתוכן! התשובה לא מתחמקת אם תטען טיעון נגדי, המראה שיש שגיאה בדברי אגן עליהם ואף עם מבואות וציטוטים (בע"ה)