לא עקבתי אחרי הדיון ביניכם ואינני יודע על מה אתה מגיבה זאת, אבל נזכיר שזה המצב גם ביחס לכל מה שמכונה 'הכפיה הדתית', כלומר החוקים שכופים התנהלות על-פי ההלכה היהודית בעניין כזה או אחר. מעולם, לפחות לא עד לכנסת הנוכחית, לא היה לחובשי הכיפות (ולא משנה באיזה צבע) רוב בכנסת ישראל ואף לא בקואליציה כלשהי, כך שקטגורית כל החוקים הללו חוקקו על-ידי רוב חילוני בבית הנבחרים.
ישיבו על כך המשיבים, שזה אמנם נכון אך נובע מסחיטת המפלגות חובשות הכיפה את המפלגות גלויי הראש. אלא שזה לא לגמרי מדויק. המפלגות גלויות הראש לא היו תומכות במשהו שהן מתנגדות לו נחרצות, גם לא אם יש בזה צורך קואליציוני. המשמעות בפשטות היא שגם בקרב גלויי הראש בישראל יש רוב ובוודאי שלא התנגדות לאותם 'חוקי כפיה דתית'.
עובדה זו נלמדת לטעמי גם מכך שגם בקואליציות בהן כלל לא ישבו מפלגות חובשות כיפה, החוקים הללו אף פעם לא שונו, על-ידי אף אחד. לעתים עלתה הצעה לשינוי על-ידי מפלגה שלא רק גלויית ראש אלא אתאיסטית בדרך כלל, אך הצעות כאלו בדרך כלל לא התקבלו על-ידי נבחרי הציבור וזאת על אף שכאמור, עסקינן בנבחרים גלויי ראש בעצמם.
בשורה התחתונה נכון אם כן לומר שהציבור הישראלי בכללותו, מסורתי יותר מכפי שיש האוהבים לטעון ושמדובר בהרבה פחות כפיה (ברמה הלאומית) מכפי שאוהבים להציג את זה. במקום זאת מדובר בסדרת פשרות והסכמות שנערכו בין 'הצדדים'* לעניין, לאחר שהסיקו שזאת הדרך הנכונה/יחידה לקיים במדינת ישראל את החברה ההטרוגנית שמרכיבה ומחזיקה אותה.
* לענ"ד לא נכון להגדירם ככאלה מאחר ובד"כ כולם באותו צד מבחינה זו, בדיוק כפי שעולה מכל האמור לעיל.
