כמו שני קיפודים.. מאד בזהירות

noa128

New member
כמו שני קיפודים.. מאד בזהירות

פוליטיקה בבית. עכשיו יצא מכאן זוג חמוד מקריית ארבע, מ"תנועת ההתחברות". באו, דפקו בדלת, ישבו איתי ועם הילדים בסלון ודיברו איתנו על ההתנתקות, על ערכים, על אהבת העם. הילדים ישבו והקשיבו, פה ושם ניסו להשתתף בשיחה. היה הרבה כבוד בשיחה, מאד נזהרתי לשמור על כבודם למרות חילוקי הדיעות (לא בטוח שהאיש שלי היה נוהג באותה דרך, איש בעל מזג חם... עכשיו עובד) הילדים שלי לא חשופים לפוליטיקה בבית, אנחנו לא מדברים על זה. הם שאלו ואמרנו שאנחנו בעד. ההתנתקות. לא נכנסנו איתם לזה, לא ליבנו באזניהם את חילוקי הדיעות. הם ילדים ולי לא מאד חשוב שיהיו מעורים. מתאימה לי התמימות שלהם, יהיו להם עוד מספיק שנים בעתיד להיחשף לכל זה. בניגוד לזוג הנחמד הזה, הערכים המרכזיים שעליהם אני מחנכת הם לאו דווקא בניין הארץ וההתיישבות - אלא כבוד האדם באשר הוא אדם וכד'. היום הם שמעו צד אחד. את הצד של תושבי גוש קטיף. האם לדעתכם חשוב עכשיו שישמעו גם את הצד השני?
 

פלגיה

New member
ועונה מאוד בזהירות

אני לא יודעת בני כמה הילדים שלך. הילדים שלי היו במצב כזה שואלים מיד. ברגע אחרי שהאורחים היו יוצאים וסוגרים את הדלת מאחוריהם, הם היו שואלים מיליון שאלות. על מה ששואלים - עונים תשובה. אמיתית. לפי מה שאת חושבת ומה דעתך.
 

noa128

New member
ואם לא שואלים?

הדיעה של שנינו, ההורים - היא בעד ההתנתקות. היום הילדים שמעו באופן מפורט את הצד השני. אני נגד מעורבותם. האם בשל ההיחשפות שלהם לצד אחד אני צריכה ליזום חשיפה של הצד השני לשם האיזון?
 

ganooov

New member
כן.

אבל לא בשביל האיזון, אלא בשביל שיידעו מה ההורים שלהם חושבים על הנושא. אני חושב שההורה צריך להעביר לילד את נקודת ההשקפה שלו - כהורה וכמנחה - על דברים שהילד כבר נחשף אליהם. בנוסף, אין לי מושג מה הגיל של הילדים, אבל כשמדובר בילדי ביצפר יסודי מכיתה ה' (בערך) ומעלה, הנחת היסוד היא שהילדים נחשפים לכל דבר, ולאו דווקא בצורה עדינה.
 

פלגיה

New member
השאלות יעלו

מי האנשים האלה? מה הם רוצים? למה הם באו לכאן? נראה לי שתצטרכי לדבר על זה. השאלה של עד כמה לפרט וכמה לא - תלויה בך ובגישתך.
 

מיכל שב

New member
אני חושבת שכן

הייתי מושיבה אותם לשיחה. מזכירה להם את הפגישה אתמול ומספרת להם מה את חושבת, מה את מאמינה.
 
ברגע שחשפת אותם זה יהיה מאוד

לא הוגן להסביר גם את הצד השני. אחרת מה ההגיון? אצלנו 2 הבנים נגד ואנחנו בעד. צד שמאל של האוטו בכחול והימני בכתום. הדו-גלגלי בכחול.
 

תּמר

New member
אני בד"כ משמיעה את הצד השני

אצלינו הם שטופי מוח מצד אחד (בי"ס, משפחה וחברים), אז לשם האיזון אני מסבירה להם את הצד השני. בינתיים הם לא נוקטים בדעות שלי, ואני שמחה שיש להם עצמאות מחשבתית
 

irisgh

New member
גם אצלי הסרטים כבר חשפו

יניב בן אוטוטו 5 קיבל סרט בצבע X ורצה שנתלה אותו על מכוניתנו. אמרתי לו שX אני לא תולה, והוא יכול לשחק בו בבית. אבל Y, שקיבלנו גם, בהמשך, אני כן אתלה אם הוא רוצה. הוא רצה, ואח"כ שאל למה. הסברתי מה הצבע מסמל. הוא שמע 'התנתקות' בחדשות. הסברתי שאנחנו לא שמים X כי אנחנו חושבים Y. יניב אמר שהוא חושב כמונו. 'ואנחנו צודקים, נכון?'.
אמרתי שאי אפשר לדעת עדיין. רק בעתיד ניתן יהיה לדעת מה התוצאות של מה שקורה. סיפרתי על היציאה מלבנון, הויכוח שלפניה, ועל התוצאות. (בפשטנות רבה, כמובן). היה לו מאוד קשה לקבל את זה, שלא ניתן לדעת מי מהצדדים המתווכחים צודק. ומה יהיו התוצאות בעתיד. היום הוא אמר לי - אני חושב קצת X וקצת Y. ככה אני אהיה צודק.
ככל שהם גדולים יותר, הם מסוגלים יותר להבין מורכבות. ההבנה של יניב את המורכבות הזו, עדיין נמוכה מאוד. הצורך שלו לחלק ל'טובים ורעים', צודקים ולא צודקים, מרכזי מדי. אבל, שום אסון לא קרה מעצם החשיפה. הוא פשוט יודע טיפה יותר על מה שקורה. לגבי הילדים שלך: אני הייתי מסבירה את נקודת המבט שלי. את ההבנה שלי לכאב שלהם, מחד. אבל גם את נקודת המבט השניה. כן נראה לי חשוב, עם הזמן, לפתח את היכולת לראות מורכבות. שוב, מאוד תלוי בגיל.
 

ציפי ג

New member
תלוי באיזה נושא

מאוד חשוב לי שהילדים שלי ישמעו ממני את דעתי על השבת והעם היהודי, על יחסי מין בקרב בני נוער, על היהדות והנצרות. פחות חשוב לי באיזה אופן הם ישמעו את הצד השני בנושאים פוליטים. והאמת הם שומעים את הצד השני המדוברר היטב כל הזמן בטלויזיה וברדיו, והם שטופים פוליטיקה באופן שמחליא אותי. הגדול ימני פי כמה ממני. השני ימני, אבל מאוד מתון. השלישי לא מביע דעה.
 

לורליי43

New member
בהחלט חשוב שישמעו את הצד השני

ולא רק בפוליטיקה. לפעמים ההמנעות שלנו מלדבר על משהו, בעצם יוצרת אצל הילד- דעה, אבל לא הדעה שהתכוונו שיקבל מאיתנו. לנו היה מקרה עכשיו. הדודה הציע לבן שלי להצטרף אליהם לטיול, אנחנו אמרנו לה שלא נראה לנו שהוא ירצה להצטרף, אבל שתשאל אותו. לא אמרנו מילה, כדי לא להשפיע. אחרי שעה, הילד מתלבט ומתלבט- אמרתי לו שלדעתי הוא לא צריך לסוע (סיבות שלנו), אבל זו החלטה שלו. אחרי כרבע שעה הוא הודיע שהוא לא נוסע. מה שקרה בהתחלה זה- הוא הרגיש שיש עליו לחץ לסוע ושלא היה לו גיבוי להחלטה לא לסוע, ולכן לא רצה לאכזב. מזל שהוא לא היה במצב כזה שרק בשביל לא לאכזב היה מודיע שכן.
 

לאה_מ

New member
מסכימה עם לורליי. גם לדעתי צריך

להסביר להם, במקרה כזה, מה דעתנו.
 

חוה 1

New member
גם אלינו הגיעו ודברו , בהחלט טוב

שישמעו דעות שונות ולא רק את דעתנו.
 

noa128

New member
מסכימה. לכן גם פתחתי את דלתי

והושבתי בסלון (המבולגן) והצעתי שתייה והזמנתי את הילדים לשבת סביבי. אני מאד בעד הידברות. אחר כך רק חשבתי על כך שבסופו של דבר הילדים נחשפו רק לצד אחד (שלהם)... מכאן באה השאלה
 

פלגיה

New member
אז תזמיני את הילדים לשבת סביבך

בסלון המבולגן, תחזרי בקצרה על מה ש"הם" אמרו, תגידי מה שאת חושבת, ותסגרי עניין. לדעתי פעם אחת לא תפגע בתמימות שלהם. אני חושבת שגם הרבה חשיפות לא תמיד פוגעים בתמימות. הילדים שלי לא כל כך דוגמא, כי למרות שאין אצלנו רדיו וטלוויזיה, הרי שמתוקף מקום המגורים ונסיבות החיים המצערות הם חשופים לכל. אבל אם אני מנסה לזכור את עצמי בגיל צעיר - ידעתי על עובדות ודברים שקרו, לא כל כך על הדעות בעד ונגד ועל הסכסוכים הפנימיים. בהרבה מובנים הייתי תמימה.
 

zivadina

New member
לדעתי חשוב שהילדים ידעו מה דעתכם

כי אם יש לך דעה שאת מאמינה בה, חשוב להשמיע אותה לילדים, במיוחד אחרי שהם שמעו דעה מנוגדת לזאת שלך. אני חושבת שבחינוך אנחנו חייבים להשמיע לילדינו את הדעות שלנו, ולכבד אותם אם יש להם דעות אחרות. אבל חינוך זה קודם כל להורות את הדרך שנכונה בעינינו, ולא בעיני שכנינו. לדעתי, כבוד האדם דורש שיהיו לו דעות משלו ושידע להשמיע אותן בהזדמנויות המתאימות.
 

פלגיה

New member
רק שכאן הדיעה שלה

היא שלא כדאי שילדים יעסקו או אפילו יצטרכו לחשוב על פוליטיקה.
 
למעלה