מה שווה ה"חשיבה החיובית "??
** לא נראה לי שזה עוזר במשהו ,
כאשר יוצאים מהשיעור אז יש תחושה של הקלה .
אבל ברגע האמת הכל מתמוטט . הנה מה שהיה השבוע
עם הדתייה ; וכמובן שצדקת במאה אחוז . היא אגב חזרה
למקום הרגיל ; הכוונה מאחוריי ; היא כנראה ישבה שם
כי ההיא הייתה צריכה עזרה . וכמובן שגם כל היתר
כרגיל , לא קרה כלום . כן היא יותר קרובה לאלה
שיש להן ילדים . אבל שום דבר לא השתנה ביחס שלה
והיא לא עברה לשם בגללי . יש לה גם הרבה על הראש
כך שבאמת אין ולא היה לזה שום קשר אליי .
** אבל זה ממשיך המחשבות והתחושה הרעה למשל
שהאוחצ'ה הביא לנו בשבוע שעבר עוגה . וחשבתי
לבקש את המתכון וחדששתי שהוא לא ירצה לתת לי .
אז בהתחלה ביקשתי מהמבוגרת החברה של הדתייה
כי היא בקשר טוב איתו . היא שוכחת דברים . אז היום
אזרחי אומץ ולפני שכולם הגיעו בבוקר , ביקשתי ממנו .
והוא רשם לי בשמחה . היה מאד נחמד .
אצלי כמובן יש גם קושי לבקש מתכונים כי אני חושבת
שבטח אנשים חושבים שאני לא צריכה עוגות .
גם אני חושבת , פשוט חשבתי שיכול להיות נחמד
לנסות להכין אותה , כי היא לא מסובכת .
** גם כאן בפורומים זה נמשך , הבנתי את מה שאמרת
אבל מספיק שאני אגיב , ואין התייחסות , ישר אני אחשוב דברים.
אז מה שווה ה"חשיבה החיובית " כי ברגע האמת הכל מתמוטט .
ואכן את מצליחה להכניס לי קצת היגיון ולהרגיע אותי . למשל עם הדתייה זה עבד .
פחות לחץ בנושא ואז אפילו אחרים נהיו יותר נחמדים אליי : המבוגרת , האוחצ'ה .
ישבתי במטבח היום ; מה שלא עשיתי כבר כמה זמן .
אני חושבת האם ללכת לשיעור או לא .
** לא מאחלת לאף אחד את התחושה שהוא מיותר פה בעולם הזה . אם לא החתולים
הנה החתול יושב לידי . אבל נראה לי שלאנשים זה לא משנה אם אני פה או לא .
** אגב אמרתי שעם הקואצ'רית זה היה משעמם .אבל חשבתי על מה שהיא אמרה .
זה היה מפגש קבוצתי שם. כן ?
כולן רווקות והיא אמרה שכדאי שנשאל את עצמינו " האם אני הייתי מתחתנת איתי ?"
. דיברה כמובן על אהבה עצמית וכו'.
נראה לי ששמו אותי בעולם הזה בשביל לדאוג לחתולים . אחרת למה ? לא ברור לי .
נא לא להגיד תלכי לטיפול , אין לי כסף לזה .וה"חשיבה החיובית " זה אמור להיות כמו
סוג של טיפול אבל לא נראה לי שעוזר . גם ככה נשארו עוד שני מפגשים היום ובשבוע
הבא .
** לא נראה לי שזה עוזר במשהו ,
כאשר יוצאים מהשיעור אז יש תחושה של הקלה .
אבל ברגע האמת הכל מתמוטט . הנה מה שהיה השבוע
עם הדתייה ; וכמובן שצדקת במאה אחוז . היא אגב חזרה
למקום הרגיל ; הכוונה מאחוריי ; היא כנראה ישבה שם
כי ההיא הייתה צריכה עזרה . וכמובן שגם כל היתר
כרגיל , לא קרה כלום . כן היא יותר קרובה לאלה
שיש להן ילדים . אבל שום דבר לא השתנה ביחס שלה
והיא לא עברה לשם בגללי . יש לה גם הרבה על הראש
כך שבאמת אין ולא היה לזה שום קשר אליי .
** אבל זה ממשיך המחשבות והתחושה הרעה למשל
שהאוחצ'ה הביא לנו בשבוע שעבר עוגה . וחשבתי
לבקש את המתכון וחדששתי שהוא לא ירצה לתת לי .
אז בהתחלה ביקשתי מהמבוגרת החברה של הדתייה
כי היא בקשר טוב איתו . היא שוכחת דברים . אז היום
אזרחי אומץ ולפני שכולם הגיעו בבוקר , ביקשתי ממנו .
והוא רשם לי בשמחה . היה מאד נחמד .
אצלי כמובן יש גם קושי לבקש מתכונים כי אני חושבת
שבטח אנשים חושבים שאני לא צריכה עוגות .
גם אני חושבת , פשוט חשבתי שיכול להיות נחמד
לנסות להכין אותה , כי היא לא מסובכת .
** גם כאן בפורומים זה נמשך , הבנתי את מה שאמרת
אבל מספיק שאני אגיב , ואין התייחסות , ישר אני אחשוב דברים.
אז מה שווה ה"חשיבה החיובית " כי ברגע האמת הכל מתמוטט .
ואכן את מצליחה להכניס לי קצת היגיון ולהרגיע אותי . למשל עם הדתייה זה עבד .
פחות לחץ בנושא ואז אפילו אחרים נהיו יותר נחמדים אליי : המבוגרת , האוחצ'ה .
ישבתי במטבח היום ; מה שלא עשיתי כבר כמה זמן .
אני חושבת האם ללכת לשיעור או לא .
** לא מאחלת לאף אחד את התחושה שהוא מיותר פה בעולם הזה . אם לא החתולים
הנה החתול יושב לידי . אבל נראה לי שלאנשים זה לא משנה אם אני פה או לא .
** אגב אמרתי שעם הקואצ'רית זה היה משעמם .אבל חשבתי על מה שהיא אמרה .
זה היה מפגש קבוצתי שם. כן ?
כולן רווקות והיא אמרה שכדאי שנשאל את עצמינו " האם אני הייתי מתחתנת איתי ?"
. דיברה כמובן על אהבה עצמית וכו'.
נראה לי ששמו אותי בעולם הזה בשביל לדאוג לחתולים . אחרת למה ? לא ברור לי .
נא לא להגיד תלכי לטיפול , אין לי כסף לזה .וה"חשיבה החיובית " זה אמור להיות כמו
סוג של טיפול אבל לא נראה לי שעוזר . גם ככה נשארו עוד שני מפגשים היום ובשבוע
הבא .
