התחלת הדרך
New member
כנס הטנטרה - שיתוף בחויות האישיות שלי
פעם ראשונה באנו לכנס. אנחנו זוג מבוגר, כל אחד מאתנו באיזשהו מקום משלו בהתפתחות רוחנית (לא כל כך ביחד) ומצד שני אנחנו בנסיון לעבוד על הזוגיות ועל המיניות. אני מתעניינת בטנטרה מהצד הרוחני שלה כבר שנים, אבל לא הרגשתי בשלה לעסוק בה בפועל לפני כן. כזוג חוינו שתי סדנאות קצרות, שהיו יותר בגדר ערבי פתיחה והחלטנו שזה הזמן לטעום יותר. אבל היתה התלבטות האם המקום הזה באמת נכון לנו במקום בו אנחנו נמצאים. החלטנו לבוא ולטעום. כללי על הכנס ביום שלפני הכנס היו אורחים וארוחת חג, היינו מאד עמוסים ורק בבוקר ארזנו לקראת היציאה לכנס. בדרך גילינו מה שכחנו (מגבת למקלחת למשל – למרבה המזל לקחנו מגבת ענק כדי לשבת על הדשא), נסיעה ארוכה עם כבישים עמוסים מנופשי החג, כך שהיינו מעט טרודים. הגענו ללובי של בית המלון, ומיד התקבלנו באווירה נעימה. שתי בנות נעימות סבר קיבלו אותנו בברכה ושוקולד מיוחד, האנשים שהגיעו טיפין טיפין חיכו בסבלנות רבה. מסביב הסברים על כל סדנה ופינות ישיבה נוחות – וכבר מתחילה האווירה הנעימה והידידותית שליוותה אותנו לאורך כל הכנס. הכנס היה משהו מיוחד, שונה מאד מפסטיבלים – אווירה אינטימית נעימה, התנהלות נינוחה, אנשים ידידותיים, פתיחות וכיבוד הזולת. אנחנו פרחנו באווירה הזאת, ועברנו תהליך אישי משלנו שהתאים לנו. במקביל נפגשנו עם אנשים אחרים שכל אחד מהם בא ממקום משלו ועם תהליך משלו – אני חושבת שהדבר המדהים והיפה ביותר בכנס, היה ההתחברות של אנשים שכל אחד נמצא במקום אחר, תוך פתיחות למקום בו נמצא השני ותוך כבוד ענקי לגבולות שלו ולמקום שלו. הארגון של הכנס הוא חלק מההצלחה: המקום עצמו מופלא ויפהפה עם דשאים ויער ובריכה, הכל שקט ומרומם נפש. הסדנאות מתקיימות בחדרים מסודרים ונקיים, עם מזרונים מצופים בסדינים נקיים. העוזרים בכנס אנשים רגישים, קשובים ועדינים, נמצאים בכל מקום ומסייעים. הקמפינג במתחם סגור ונעים, סמוך לבריכה, עם שירותים ומקלחות בשני מוקדים ובמספר מספיק שלא יוצר עומס ותורים. מוקדי ישיבה והתרווחות נעימים בבית הקפה , בדשא המרכזי, ליד הבריכה ובמסעדה המאולתרת שימשו גם הם כמקום מנוחה ומפגש נעימים למשתתפים. בסיכום סוף השבוע היה כנס מופלא: למדנו מעט, טעמנו מעט, קיבלנו המון המון אנרגיות, ועברנו תהליך אישי מדהים וחיובי. ובלי ביקורת אי אפשר . החלק שהיה מאד לא מוצלח היה הרישום לחלק מן הסדנאות. בשני מתחמים היו פעילויות ברישום מראש, אבל הרישום היה בכנס עצמו, בשעה שהשתנתה מפעם לפעם – מה שיצר לחץ של אנשים שנדחקו בתור גדול ועם המון כעסים בנסיון להירשם. ולחץ בכניסה לכל סדנה, כאשר אנשים שלא הצליחו להכנס התגודדו כועסים ליד הדלת, כשאנשים נוספים מנסים להדחף ולהצטרף לפעילות, המנחים וההלפרים נקרעים בין הרצון לאפשר לעוד אנשים להשתתף, לבין הצורך לשמור על פינה מספקת למי שנכנס. אני מקווה שבעתיד תהיה הרשמה מראש עוד באינטרנט שתאפשר הוספת סדנאות מקבילות, או הגדלת החדר בו מתקיימת הפעילות בהתאם למספר המשתתפים. דבר נוסף שכדאי לשפר זה הפירוט של הסדנאות: הטבלה של תוכנית הכנס עם הבהרות לגבי עירום ואינטימיות היתה מצויינת, אך למי שאינו שוחה בכל המנחים ושיטותיהם לא היה למעשה כלי להבנה מה בעצם מתאים לו. בכנס עצמו היה פירוט טוב יותר על לוחות המודעות – הייתי מציעה לפעם הבאה לפרסם את הפירוט הזה כבר באינטרנט ו/או בדפי המשתתפים. בהמשך קצת על סדנאות שונות שהייתי בהן
פעם ראשונה באנו לכנס. אנחנו זוג מבוגר, כל אחד מאתנו באיזשהו מקום משלו בהתפתחות רוחנית (לא כל כך ביחד) ומצד שני אנחנו בנסיון לעבוד על הזוגיות ועל המיניות. אני מתעניינת בטנטרה מהצד הרוחני שלה כבר שנים, אבל לא הרגשתי בשלה לעסוק בה בפועל לפני כן. כזוג חוינו שתי סדנאות קצרות, שהיו יותר בגדר ערבי פתיחה והחלטנו שזה הזמן לטעום יותר. אבל היתה התלבטות האם המקום הזה באמת נכון לנו במקום בו אנחנו נמצאים. החלטנו לבוא ולטעום. כללי על הכנס ביום שלפני הכנס היו אורחים וארוחת חג, היינו מאד עמוסים ורק בבוקר ארזנו לקראת היציאה לכנס. בדרך גילינו מה שכחנו (מגבת למקלחת למשל – למרבה המזל לקחנו מגבת ענק כדי לשבת על הדשא), נסיעה ארוכה עם כבישים עמוסים מנופשי החג, כך שהיינו מעט טרודים. הגענו ללובי של בית המלון, ומיד התקבלנו באווירה נעימה. שתי בנות נעימות סבר קיבלו אותנו בברכה ושוקולד מיוחד, האנשים שהגיעו טיפין טיפין חיכו בסבלנות רבה. מסביב הסברים על כל סדנה ופינות ישיבה נוחות – וכבר מתחילה האווירה הנעימה והידידותית שליוותה אותנו לאורך כל הכנס. הכנס היה משהו מיוחד, שונה מאד מפסטיבלים – אווירה אינטימית נעימה, התנהלות נינוחה, אנשים ידידותיים, פתיחות וכיבוד הזולת. אנחנו פרחנו באווירה הזאת, ועברנו תהליך אישי משלנו שהתאים לנו. במקביל נפגשנו עם אנשים אחרים שכל אחד מהם בא ממקום משלו ועם תהליך משלו – אני חושבת שהדבר המדהים והיפה ביותר בכנס, היה ההתחברות של אנשים שכל אחד נמצא במקום אחר, תוך פתיחות למקום בו נמצא השני ותוך כבוד ענקי לגבולות שלו ולמקום שלו. הארגון של הכנס הוא חלק מההצלחה: המקום עצמו מופלא ויפהפה עם דשאים ויער ובריכה, הכל שקט ומרומם נפש. הסדנאות מתקיימות בחדרים מסודרים ונקיים, עם מזרונים מצופים בסדינים נקיים. העוזרים בכנס אנשים רגישים, קשובים ועדינים, נמצאים בכל מקום ומסייעים. הקמפינג במתחם סגור ונעים, סמוך לבריכה, עם שירותים ומקלחות בשני מוקדים ובמספר מספיק שלא יוצר עומס ותורים. מוקדי ישיבה והתרווחות נעימים בבית הקפה , בדשא המרכזי, ליד הבריכה ובמסעדה המאולתרת שימשו גם הם כמקום מנוחה ומפגש נעימים למשתתפים. בסיכום סוף השבוע היה כנס מופלא: למדנו מעט, טעמנו מעט, קיבלנו המון המון אנרגיות, ועברנו תהליך אישי מדהים וחיובי. ובלי ביקורת אי אפשר . החלק שהיה מאד לא מוצלח היה הרישום לחלק מן הסדנאות. בשני מתחמים היו פעילויות ברישום מראש, אבל הרישום היה בכנס עצמו, בשעה שהשתנתה מפעם לפעם – מה שיצר לחץ של אנשים שנדחקו בתור גדול ועם המון כעסים בנסיון להירשם. ולחץ בכניסה לכל סדנה, כאשר אנשים שלא הצליחו להכנס התגודדו כועסים ליד הדלת, כשאנשים נוספים מנסים להדחף ולהצטרף לפעילות, המנחים וההלפרים נקרעים בין הרצון לאפשר לעוד אנשים להשתתף, לבין הצורך לשמור על פינה מספקת למי שנכנס. אני מקווה שבעתיד תהיה הרשמה מראש עוד באינטרנט שתאפשר הוספת סדנאות מקבילות, או הגדלת החדר בו מתקיימת הפעילות בהתאם למספר המשתתפים. דבר נוסף שכדאי לשפר זה הפירוט של הסדנאות: הטבלה של תוכנית הכנס עם הבהרות לגבי עירום ואינטימיות היתה מצויינת, אך למי שאינו שוחה בכל המנחים ושיטותיהם לא היה למעשה כלי להבנה מה בעצם מתאים לו. בכנס עצמו היה פירוט טוב יותר על לוחות המודעות – הייתי מציעה לפעם הבאה לפרסם את הפירוט הזה כבר באינטרנט ו/או בדפי המשתתפים. בהמשך קצת על סדנאות שונות שהייתי בהן
