כנס הטנטרה - שיתוף בחויות האישיות שלי

[התחלת הדרך]

מזל שהייתי רחוקה מהמרכז

דבר כזה ודאי היה מפריע להנאה שלי - אני מאד פתוחה לכל דבר שעושים בהסכמה, והקבוצות שהגיעו למקומות רחוקים יותר מתוך הסחפות של הקבוצה או מישהו בה, גרמו לי לחייך ולשמוח בשבילם, אבל לו הייתי רואה משהו כפייתי כפי שאת ראית זה ודאי היה מפריע לי אגב, אם מישהו היה מגיע לקבוצה שלנו ומנסה להדחף מבחוץ, יש להניח שאינסטינקטים האמהיים המגוננים שלי היו מתעוררים. אני מניחה שהמנחים לא ראו מה שאת ראית - כי באמת זה היה דורש התערבות, גם אם האשה לא אמרה את המילה (ולו בגלל מעבר הקבוצה) את מזכירה לי עכשיו שאחד הדברים שעוררו בי תמיהה, בלי שלקחתי עליהם אחריות, היה העובדה שבשלב הזה של הערב פתאום היו יותר גברים מנשים למרות שהכניסה היתה בפירוש זוגות זוגות - אולי לעניין הזה צריך למצוא איזה פתרון

 

[בן ואפרת]

../images/Emo211.gif../images/Emo211.gif../images/Emo111.gif../images/Emo211.gif../images/Emo211.gif

כל הכבוד

וואללה, איזו השקעה. אנחנו חזרנו מהכנס, ממש ישר לטיפול שהחל חצי שעה אחרי שהגענו הביתה, והסתיים בשעה מאוחרת בלילה, הספקנו לישון כמה שעות, ישר לטיפול מהבוקר... שמחנו לראות שהרשמים הראשוניים היו חזקים וישר נרשמו בפורום. נפלא. והשוקולד

הזה... שוקולד מיוחד? שוקולד מיוחד זה פרארו רושר, או מקסימום מקס ברנר... זה? זה היה שוקולד קמה סוטרה, שעשוי בדמות פסלי משגל שנלקחו הישר מקירותיו של מקדש קג'ורהו. מדהים! מעולם לא ראינו שוקולד כזה. כל אחד והתרשמויותיו...

[ עבורנו הכנס החל עוד לפני הכנס... נושא "הקוד האתי" שהעלה רפיק כבר מזה זמן, ופורסם גם ב NRG (היה כאן קישור בפורום), יצר גלים והדים שמבחינתנו היו חיוביים. הנושא הביא להתעוררות להתבוננות בכל העניין הרעיוני של ערכים ועקרונות עבור העוסקים בתחום. נפגשנו, קבוצת מנחי טנטרה, וכינסנו את "מעגל מנחי הטנטרה בישראל" כדי ליצור הצהרת עקרונות ברוח שנראתה לנו יותר נכונה (בעינינו) ויותר ברוח הטנטרה האומרת כן. את המסר שניסחנו באותו ערב שהיה קסום ומדהים וממקום משתף ומבין ואוהב, העלינו לאתר המיוחד לו, ועם המסר הזה, מודפס על פוסטרים הגענו לכנס בתקווה ליצור דיון ענייני בפאנל שרפיק כינס. אנחנו באופן אישי הגענו לכנס הרבה אחרי שתכננו להגיע, עקב דברים טכניים שנותרו לנו לבצע, כך שהפסדנו את טקס הפתיחה. אז הנה, החוויות שלנו בהמשך השרשור.

 

[בן ואפרת]

"מעגל מנחי הטנטרה בישראל"

ואת הקישור החשוב מאין כמותו שכחנו לצרף. אז הנה - מזמינים אתכם לקרוא את המסר באתר "מעגל מנחי הטנטרה בישראל".

 

[בן ואפרת]

האנשים, אח..... האנשים הקסומים האלו...

אם יש דבר אחד בכנס הזה שכמו תמיד יוצר אצלנו קונצנזוס מוחלט, זו החווייה האנושית. החיבור הזה בכל פעם מחדש עם האנשים - תמיד מרכז העניינים. להפגש בכל פעם מחדש עם מנחי הטנטרה האחרים, כולם חברים אהובים שלנו, כולם אנשים שמדברים אותה שפה, חיים על פי אותם העקרונות המנחים, חווים פחות או יותר כולם את אותם הנסיונות, וכל מפגש מחדש הוא מפגש ברמת הנשמה והחיבור הוא חיבור אנרגטי. היו שם כל כך הרבה אנשים נפלאים שאנו פוגשים בכל פסטיבל וכנס, ושמבט אחד בעיניים אומר איתם הכל, והחיבוק רק מוסיף... חשנו פשוט עטופים באהבה מכל עבר, בכל אשר פנינו - אנשים חיבקו, הביטו במבט של אהבה, העניקו אנרגיות מרפאות או עיסו כתפיים תוך שיחה נעימה. מבחינתנו - האנשים הם חוויית השיא של הכנס.

 

[בן ואפרת]

לגעת באש, לגעת במים, לגעת בנשמה

זה היה השם של סדנת המגע שאנחנו העברנו. כמה קסם היה שם במתחם ההוא, באותן שעות יפות. ברגע ש"נחתנו" בכנס, והלכנו לקבלה, ביום חמישי אחה"צ, כבר הודיעו לנו שהסדנה שלנו מלאה עד אפס מקום. התלוצצנו שזו בעייה, כי אנחנו כבר לא יכולים להכנס לסדנה שלנו, אבל צחוק צחוק... עבורנו (לא רק בן ואפרת אלא כל חברינו המנחים), זו היתה חווייה מאד לא נעימה, לפתוח סדנה בידיעה שאנשים רבים צובאים על הפתח ולא יכולים לחוות את הפעילות. העומס הזה גם גרם לכולנו להתחיל את הסדנאות באיחור גדול. חבל היה לנו, שלא קיבלו את הצעתנו להנחות עוד סשן של הסדנאות שלנו, למרות שהבענו נכונות. "העמסנו" על המתחם ככל שרק יכולנו, ככל שרק התיר לנו מספר המזרנים והכריות. התחלנו בגישה מדיטטיבית למגע. מה מגע אומר לנו ולגופנו. נכנסנו לאווירה של עצב, בישיבה ובכיסוי עיניים, כל אחד הופנה למודעות פנימית אל גופו, תחושותיו ורגשותיו, ואז, עדיין בכיסוי עיניים, עברו האנשים ליצירת מגע, ושוב למודעות - מה עשה לי מגע עם אדם אחר. בהמשך, לימדנו סוגים שונים של מגע בהתאמה לארבעת היסודות. היתה אוירה מדהימה, קלילה, עם המון צחוק והומור, ועם זאת, רצינות ותשומת לב. נענו בין הזוגות השוכבים על המזרנים, הראינו כאן, הזזנו שם, ונוצר קשר מיוחד בינינו ובין המשתתפים. היה לנו גם הלפר ענק, גונן. בחור צעיר, רק בן 25, אבל עם גישה מיוחדת ורגישה מאין כמותה. קיבלנו פידבק טוב מהרבה אנשים, ואנחנו מקוים שזו היתה תחושת הכלל ושלא "פיספסנו" אף אחד. מה שהיה מיוחד עבורנו, כתמיד, זו גם חוויית העבודה יחד. זו תמיד עבורנו, חווייה של שיתוף, הרמוניה, סינרגיה והעצמה הדדית. כשאנחנו מעבירים יחד סדנה, זו עבורנו חגיגה של אהבה, ואנחנו משתדלים, שהחגיגה הזו תעבור דרך הסדנה גם למשתתפים. אנחנו נעביר את הסדנה הזו שוב השבוע, בפסטיבל זורבה, ואנחנו מצפים לה בקוצר רוח כי זו סדנה אהובה עלינו במיוחד.

 

[התחלת הדרך]

הסדנה שלכם מאד משכה את ליבי

אבל מכיוון שלא יכולתי להרשם אליה, העדפתי לחוות משהו אחר במקביל במקום לעמוד שעה ולחכות לראות אם אצליח להדחף במקומות הנוספים שפותחים ברגע האחרון חבל לי שהפסדתי את הסדנה, אבל טוב לי עם הבחירה לעבור את הכנס בנינוחות ובכיף ובלי מריבות על מקום בעוד סדנה. עשיתי זאת רק בפעם שהזכרתי - והתענוג המפוקפק אכן מיותר.

 

[ililrom]

לצערי פיספסתי...

אבל בפעם הבאה אדחק היטב... ובינתיים קבלו

ענק...

 

[ililrom]

אכן הארגון טעון שיפור

באופן כללי הכנס היה מוצלח ביותר, אבל מספר נקודות העיבו על השמחה וחבל, כי ניתן לשפר זאת לפעם הבאה: 1) לשלוח מידע מפורט ומלא על כל אחת מהסדנאות לפני הכנס, אם במייל או בפלייר. 2) להודיע באופן מפורש וגלוי מתי והיכן נרשמים לסדנאות, ואם אפשר לעשות הרשמה זאת מראש כדי שיוכלו להיערך עם מספר מתאים של סדנאות מבלי ליצור את הלחץ וההתמרמרות שהיו. (למעשה בסופו של דבר נכנסו כמעט כל המחכים בסטנד ביי, אבל כל המצב יצר לחץ ומרמור שהיו אנרגיה לא נעימה ולא מתאימה). 3) לשפר מעט את ההגיינה הציבורית: במקלחות של הקמפינג לא היו מים חמים, לא היה מגב כדי לנקות אותן (מה שהיה לוקח בדיוק דקה וחצי) ומישהו אחר לא ניקה אותן במשך כל הכנס, כך שבסוף שלושת הימים היה ממש גועל להיכנס לשם. בשירותים חסר נייר טואלט לעיתים קרובות ומראה שליחת החברה הטובה להתגנבות יחידים אל שירותי הבנים כדי לפלח משם נייר טואלט היה מחזה נפוץ. חוץ מזה גם את השירותים לא ניקו אפילו פעם אחת במשך שלושת הימים. (איך אני יודעת? לפי הכתמים שנשארו באותו מקום...) 4) לתאם עם הבחור הנחמד שהכין את האוכל את התפריט כדי שיהיה קצת מעניין יותר. רוב הזמן זה היה אורז עם אורז, קצת ירקות, סלטים תפלים וחומוס. לבשריים היו גם קובה וקציצות, אבל הצמחוניים נותרו עם האורז. זהו, גמרתי לקטר...

 

[התחלת הדרך]

בקשר ל 3 ו 4

אכן מלכתחילה לא נכנסתי למקלחת ולשירותים למטה, אלא טיפסתי כל הדרך למלתחות של הבריכה כי שם הרגשתי נוח ונקי יותר, ואחרי היום הראשון היערנו לרפיק על החוסר בנייר טואלט באיזור הסדנאות ולמחרת היה שיפור - מסכימה אתך שזה מאד הפריע בכנס שבו שאר הדברים היו כל כך יפים ונינוחים לגבי האוכל - היתה גם מסעדה מתחת לאוהל הגדול , ששם היה מבחר יותר גדול וטעים של אוכל, עם מקומות ישיבה נעימים (ביום שישי ישבתי שם על המזרונים והקשבתי ללאה שבת שאני מאד אוהבת ובכלל הייתי בשמים) ויחס ביתי ונעים

 

[התחלת הדרך]

ובעקבות הכנס

בעקבות כל מה שסיפרתי ועוד דברים שקרו בכנס ולא פירטתי, הגענו הביתה עם אנרגיות פשוט בשמים, עוד בכנס עצמו התפלאנו על כך שהלכנו לישון בשלוש ובשבע כבר ישבנו בבריכה ושתינו את תה הצמחים, נרגעים קלות לקרתא היוגה (ממש לא אופייני) אני מרגישה עדיין את האנרגיות הטובות, קמה בקלות רבה יותר ליוגה היומית שלי, ולמזלי אני בחופשה בימים האלו ויכולה להמשיך ליהנות ולמצות את מה שקיבלנו, בינתיים אנחנו מתנסים בחויות משלנו וגם מתלבטים לאן להמשיך מכאן ועם מי

 

[טארה טנטרה]

תגובה לשיתוף

אחד הדברים שאהבת לראות בכנס זה שאנשים שכבר עברו דבר אחד או שניים בחיים הביאו את עצמם להתנסות ללמוד לצמוח ולהתפתח. זה ממלא אותי באושר ואופטימיות שיכול להיווצר משהו אחר של ריפוי ואהבה. וכולנו נדרשים לשמור ולהקפיד להיות מכוונים רגישים קשובים וערים למקום שבו אנחנו נמצאים. מסכימה עם ההארה בנושא הרישום לסדנאות, יהיה ממש נכון לאפשר רישום מוקדם באינטרנט. אני מתארת לעצמי שהלקחים כבר הופקו לגבי מה אפשר לשפר בעתיד. שיהיה המשך דרך טנטרית מופלאה! באהבה טארה טנטרה