כנראה שחיי נהרסו...

[ב18]

כנראה שחיי נהרסו...

...שלשום החלטתי לבדוק מה הבעיה איתי...למה אני בן 17 וחצי ועדין לא קיימתי שום מגע מיני כלשהו...למה אני מתאהב בבנות ולא לנמשך אליהן...אני לא יודע מה אני...יש לי משיכה קלה לפלג גוף עליון בלבד של בנים {לא כולל נשיקות

} אבל אני לא ממש עושה עם זה משהו ולא ממש מחפד את זה כי זה לא כזה קריטי..אבל זה לא הענין..הענין הוא שאני מרגיש שאני נמצא בתוך חור שחור ולא יכול לצאת ממנו...אני רואה את הילדים בשכבה או בשכונה..צוחקים ונהנים..אוהבים את החברות שלהם..ורק אני מסתכל מהצד..נכנס לדיכאון... תמיד רציתי משפחה...עם אישה וילדים..אבל כנראה שמישהו למעלה החליט שלא..שכל חיי אני אסבול..אני לא יודע למה מצאתי את עצמי כותב פה בפורום הזה..אולי כי אני מזדהה..אני לא יודע..אבל התסכול והדכאון לא עוזבים אותי כבר שנים..אני מותש..אין לי כח יותר..

 

[ממעמקי ליבי]

כנראה שלא

לכל אחד מאיתנו במיוחד בגיל שלנו יש את הרגעים של הייאוש והתסכול, ואתה יודע מה, אני יכולה להגיד לך בבטחון גמור שתהיה לך משפחה וילדים... לפעמים אנשים חושבים שהם א-מיניים כי הם לא מצליחים למצוא את מקומם בחברה או בגלל הכל התקשורת שיש מסביב לזה עכשיו, אבל תנסה לא לקטלג את עצמך לפני שאתה יושב עם עצמך ומברר לעצמך דברים... וחוץ מזה שלהיות א-מיני זה לא דבר רע וזה לא ממש סוף העולם

 

[ב18]

אני עושה את זה כבר חודשים, שנים..

וראיתי פה מן תיאור כזה שכתוב בשער הפורום "מתחננים שהוא יבקש ממכם לעלות הביתה בשביל לשחק בפלייסטשן"? הרגשתי שהתיאור הזה בול עליי..יש לי המון ידידות...אני יוצא איתן לטייל, לדייטים במסעדות, לכל מיני מקומות..באמת כיף..אבל תמיד אני מפחד שתסתכל עליי בצורה רומנטית..הכל רק לא זה..וזה דיי מלחיץ אותי..שאני לא רוצה את זה..לא מרגיש אליה שום רגש אינטימי...אלא אהבה אפלטונית אפשר לקרוא לזה..אז מה יהיה בגיל 25-26? שדיי, אצטרך למצוא אחת כדי להתחתן איתה..לקיים איתה גם חיים רומנטיים? איך אוכל אם אני מפחד מזה כמו ילד בן 10? כנראה שמשהו דפוק אצלי באופי...גם חברים בנים לא נשארו לי...לפני שנתים היתי כ'כ סגור ו"ילד של בית" שאיבדתי את כל החברים שלי...ועכשיו לאט לאט אני מתחיל "להיפתח" ומסתכל אחורה ורואה כמה חברים איבדתי...הנעורים כבר התבזבזו..

 

[ממעמקי ליבי]

סינדרום

אתה ה"ידיד" של כולן?! מוכר משהו... אז בוא אני אתן לך את הדוגמא הכי טובה, יש לי ידיד בדיוק כמוך, הוא הידיד של כולם אבל אף פעם לא החבר... ותמיד בוכה ומתלונן על זה... עד שיום אחד הוא פשוט פגש מישהי, עכשיו הם חודש ביחד, ואני לא ממש שומעת ממנו, אבל זה מחיר שצריך לשלם בשביל שאדם יהיה מאושר, והוא הכי מאושר לכולם, זה קורה לכולם, והרי לכל סיר יש מכסה איפשהו בעולם הזה

 

[ב18]

הבעיה שאיך אומר את זה יפה..

כולן לא הטעם שלי..מבחינת אהבה כמובן...ידידה אחת ממש ממש לא נראית טוב..אני לא רוצה להישמע שטחי אבל בתור אחד שלא נמשך לבנות זה דיי מכריע אז אחת לא נראית טוב..עם גוף של בת 40...השניה, גם לא נראית שיא היופי..וגם..אממ איך לומר..אממ..לא מרבה לחשוב יותר מדיי בוא נגיד.. ויש עוד אחת..פנים יפות...ממש יפה...קצת שמנמנה אבל חפיף...אבל מה הבעיה? היא אמנם בת 18 אבל חיה כמו ילדה בת 12 בעולם של פיות ואגדות..גם כן..לא שיא החכמה...ולפעמים דיי עולה על העצבים.. כל שאר הידידות..שלום שלום ואל תבואי לי בחלום..ואם יש אחת שאני כן אוהב..שהיא פלפלית כזו...חריפה, ישירה...וגם נראית טוב, היא לא רואה אותי ממטר

במבט לאחור, שהיתי מאוהב באיזה ילדה בצורה נואשת..כיתה ז' ח' ט'...כ'כ אהבתי אותה..לא הנחתי לה..שמרתי מכתבים שהיינו מתכתבים בשיעור לשון עד היום {5 6 שנים עברו} כמה אהבתי אותה..היתי בא לבצפר רק בשבילה ואם היא לא היתה באה היתי רוצה לעלות הביתה..אבל גם כן שאני מסתכל עליה היום...יש לה חבר ערס וקנאי..היא אף פעם לא היתה רואה אותי..היתה אומרת לי "כמו אח קטן שלי" {משפט מעצבן} בקיצור..אני רואה אותה היום ואנחנו ממש משני עולמות שונים..היא התחברה לכל הערסים האלה המופרעים מהשכונות מצוקה...ואני חיי בעולם אחר של האצולה הבריטית...היא גם לא לומדת..מזלזלת בלימודים..ואני משקיע...המון הבדלים...והיום כבר לא אומרים שלום אחד לשניה..בקיצור הגעתי למצב שלי היום..שאני מתחיל לנסות להבין מה עובר עליי...וזה לא נראה טוב...חשבתי על לעבור שינוי חיצוני באופן קיצוני...אולי ככה אעלה לעצמי את הבטחון ואת ההערכה העצמית שאצלי נמוכה מים המלח...חשבתי לעבור ניתוח אסטתי..ולשנות תספורת למשהו שונה ולא כל הזמן קצוץ ומשעמם..אבל בימים האחרונים, אני רואה בזה חוסר טעם בגלל העובדה שזה לא ממש יעזור לי עם חיי החברה ועם עצמי באופן אישי

 

[אילינאזי]

אתה לא חייב אהבה

אם הקשר הרומנטי לא בא, אל תכריח אותו לבוא בכוח. זה לא בריא. בלי לחץ.

 

[Limbonic Art]

שלום

ראשית- ברוך הבא לפורום!!

שנית, ולעיניין- אתה מגדיר את עצמך א-מיני? (כלומר עזוב הגדרה, אתה מרגיש שאתה באמת לא נמשך מינית לאף אחת?) אני יודעת שזה נשמע מתנשא קצת ואולי קל לדבר והכל אבל אתה מאוד צעיר- מה פתאום חייך נגמרו וזה סוף העולם?!! בגילך , גם אני הייתי במצב שלך היום אני באותו מצב ולומדים להסתדר עם מה שיש אם תרצה ילדים ומשפחה אין שום דבר שימנע זאת ממך עם בת זוג מתאימה וכן - אין סיבה שתיהיה לבד רק בגלל חוסר משיכה מינית. היי! תתעודד! אנחנו כל הזמן מכירים אנשים חדשים בחיינו, ורבים מאלה שהכרנו- עזבו כלא היו בחיינו, זה כואב אבל באים חדשים להנעים את זמננו ולהפוך לחברנו הקרובים והיקרים

עוד מעט תיכנס למסגרת הצבא שזו בכלל מסגרת חברתית- בה תכיר המון אנשים חדשים - ואני לא רואה סיבה למה תרגיש כאחד שאיבד את נעוריו ועוד בטח בגילך... לגבי האופי שלך- אני לא מכירה אותך בכדי "לשלול" או "לאשר" עד כמה הוא "דפוק" אני יכולה רק לשער שזו רק ההרגשה כאשר אתה שונה מרוב הסביבה אז שוב תתעודד - כאן כולנו במצב שלך בצורה זו או אחרת (גם היינו במצב הזה שלך) ואנחנו כאן בשבילך מקשיבים ומקבלים אותך לפורום בידיים פתוחות אתה לא עוד "חייזר חריג"

בנתיים תהנה בחברת ידידותיך- תמיד אם מישהי תמשך אל קסמייך האישיים- תוכל להסביר לה מה אתה באמת מרגיש- כאשר תעשה זאת תראה שזה לא כזה נורא, ממה שהבנתי זה במילא ,עוד לא קרה ... תרכוש לך חברים וחברות חדשות (באמת שזה קורה כל הזמן) ואם אכן אתה מרגיש הזדהות לפורום תמשיך לבקר אותנו ולספר מה קורה, או סתם על חששותייך...

 

[ב18]

אממ קודם כל תודה..

ודבר שני...הגבתי להודעה מעליך...זה אולי קצת נותן רקע לחלק מההתאהבויות שהיו לי.. בכל מקרה, אני כן מרגיש שונה ביחס לסביבה בה אני חיי כיום...כולם בחברה ילדים עובדים, עם רשיון עם חברות עם בטחון עצמי...ואילו אני לא עבדתי בחיים, מקבל כסף מההורים, אין לי רישיון, אין לי חברה{מענין למה} ובטח ובטח שאין לי בטחון עצמי...הדבר נמשך במשך תקופה ארוכה...כבר 5 שנים..מעולם לא השתלבתי בחברה של כמה אנשים...תמיד הייתי מצליח להסתדר עם אנשים אחד על אחד..אבל ברגע שהינו קבוצה היתי בורח, לא היתי מנסה אפילו מהחשש שאולי אתחיל לריב איתם, אהיה ללעג וכו'..כמו כן עברתי כמה טראומות בחיים..והעיקרית שבהם שילד, כבר מגיל 12-14, היה עושה מולי מעשים מזוויעים, ועם הזמן היה מטריד אותי מינית תוך כדיי סחיטות..זה הכניס אותי ממש לדכאון אני לא אשכח את זה היתי זומבי לאיזה תקופה..היו הרבה מקרים...לא מאמין שזה הגורם..לדעתי הבעיה באופי הילדותי שלי..וכמו שאמרתי, תכננתי כבר אחרי הלימודים כמה שינויים חיצוניים...כנראה שאוותר כי אין טעם...בכל מקרה, תודה..

 

[Limbonic Art]

לא מדוייק

אתה רואה דברים מהצד מבלי להכיר באופן מעמיק גם לסביבה שלך יש בעיות , בעיות שאתה לא יכול לדעת על קיומם כל עוד אתה לא חבר קרוב שלהם, וזה בעיקר מתייחס אל ביטחון העצמי- לא כל מה שאנחנו רואים מהצד הוא בכרח נכון, זוהי פשוט מסכה מסויימת.. אבל זה לא העיקר - אתה הוא העיקר! אתה מקבל כסף מההורים, אוקיי, בגיל 17 גם אני הייתי מקבלת כסף מההורים כי השקעתי יותר בלימודים- דבר שבהחלט לא צריך להטריד אותך בנתיים. אחרי הצבא אתה תעבוד כל חייך למען פרנסתך- ככה שאתה לא מפסיד דבר. רישיון - אם תרצה יהיה לך כאשר תחסוך ( אולי יותר מאוחר, אבל יהיה אם תרצה- זה תלוי רק בך). לגבי ביטחון עצמי- זה משהו שנבנה עם הזמן (בטח לא מחדשת לך דבר). בנוגע לאי ההסתדרות שלך בתוך קבוצות אנשים- לא כולנו מסתדרים בתוך קבוצות אנשים - זה לא עושה אותך לא בסדר, אלא אם הביטחון העצמי שלך הוא זה שמונע ממך להיות שם. מה גם שאתה מספר דברים רציניים שעברת בעבר שלך, פה אולי תצטרך לבדוק עם אדם מומחה ומקצועי -עד כמה אותה טראומה משפיעה על חייך ואם היא אחראית להתרחקותך מכל נושא הח'ברה בכללי ובנושא הזוגיות בפרט בנוגע לשינוי חיצוני- למה לא? אולי זו התחלה מסויימת של שינוי, אך בהחלט אל תצפה להשתנות מצד לצד רק בזכות שינוי חיצוני- תעשה זאת למען עצמך! אבל אל תשכח שגם אתה צריך לעבוד על הביטחון העצמי שלך ברצינות ולשנות כמה דברים אחרים בחייך שמותירים אותך אחורה ומונעים ממך לחיות חיים תקינים לא, זהו לא הסוף שלך ההפך!!! זו רק ההתחלה!! אתה צעיר מאוד ויכול להשיג כל מה שתרצה , בנתיים, תמשיך להיות גם תלמיד טוב - דבר אשר יעזור לעתידך המקצועי באשר לנפש- אל תשכח דבר חשוב אחד - ביטחונך העצמי יגבר ככל שתשיג הצלחות , ככל שיהיו לך דברים שאתה מעונין ורוצה בהם ובכלל תגשים את עצמך - הכל יהיה למען עצמך ורק למען עצמך, אח"כ גם תוכל לחלוק דברים עם אלה שתיהיה מעוניין ולו בשיחה אינטלקטואלית כזו או אחרת אין אדם מושלם בעולם- זה לא רק אתה

כרגע אתה מעט תקוע , זה גיל מעצבן אין ספק וכולם מסביב נראים אותו דבר אך תאמין לי זה יילך וישתנה עם השנים (הקרובות מאוד) שתסיים את הלימודים בהצלחה, תפנה לצבא - שם תכיר אנשים חדשים , תרגיש אפילו סיפוק להיות במקום כזה ולמלא את תפקידתך לאחר מכן זהו! אזרחות - אתה תעבוד ,תעשה רישיון וכל מה שיבוא לך ויעשה לך רק טוב אין שום סיבה שלא תצליח בזה, רק סבלנות וקצת אמונה בעצמך

תחזיק מעמד אתה יכול גם לפנות אלי בפרטי אם תרצה ואעשה את המיטב בכדי שתרגיש טוב יותר (כמובן אתה לא חייב) בכל אופן אני מאחלת לך רק אושר ושלווה -והיא תבוא באמת שכן...

 

[ב18]

אם נתחיל לדבר בפרטי נראה לי אני

אתחיל איתך

לא את בת 23 אני רואה זה פדופיליה

בכל מקרה, הפחד שלי להיות בחברה זה בגלל המראה החיצוני בעיקר..אני מפחד שיעירו לי הערות..אולי יהיה לי משהו בפנים וכאלה...בכלל תחשבי שאני חולה נפש אבל אם אדם מדבר איתי ממרחק של כמה סנטימטרים אני מוריד את הפרצוף למטה או מסתכל לכיוון אחר, העיקר שלא יסתכל עליי...אני יודע שאני מגזים, כי זה תלוי באדם..אם הבנאדם יהיה רע, הוא יסתכל על מה שרע בפנים שלי..אבל אם זה אדם שלא מכיר אותי הוא בדרך כלל מתלהב מהעיניים שלי..{בעיקר אימהות של ידידות שלי} לכן, אני רוצה לשנות את מה שמפריע לי בחיים..תנחשי מה? כן..האף איך לא...הוא המקור לצרות שלי וגורם עיקרי לחוסר בטחון שלי...לכן אני רוצה לנתח לו ת'צורה...גם כאן אכלתי מרמורים..אומרים לי אתה לא צריך, האף שלך בסדר, אין לו כלום, הוא ישר וגם ההורים לא מסכימים לי...ואני רוצה כבר עוד חודש וחצי להתחיל להשיג כסף ולנתח אותו לפני הצבא..זה הכי חשוב לי..למרות שאני מפחד פחד מוות שאולי יהיו סיבוכים או שהוא לא יצא יפה... כעקרון קבעתי כמה מטרות בחים לעתיד הקרוב והרחוק..לעתיד הקרוב {מאוד} זה להוציא בגרות, לנתח ת'אף, ולשנות תספורת..חבל לי לקצץ ת'שיער..על הרשיון אני לא לחוץ..אני מפנה את כל התשומת לב לניתוח...אחרי הצבא, אם אני עוד חי ולא נפלנו על מלחמה עם אירן, זה ללכת למכללה לפתוח חנות מחשבים לבנות את העתיד ובסביבות גיל 26 להתחתן וילדים..ככה אני רוצה לחיות...נשמע משעמם אבל זה מה שאני רוצה..אבל עכשיו באה הבעיה הזו שמדכאת אותי ויכולה למנוע ממני את זה..

 

[Limbonic Art]

חהחה../images/Emo6.gif

אוי נו, אפשר להיות סתם ידידים בלי קשר לגיל ובכלל הצעתי שיחה בפרטי בכדי שנדבר על הדברים שהזכרת כאן- יותר לעומק ולא מתוך סיבות אפלות

חוץ מזה, אם אתה מתחיל איתי אז אתה הגרונטופיל ולא אני הפדופילית

(לגמרי בצחוק ובהומור) אני בכלל לא חושבת שאתה חולה נפש ממה שאתה מספר, אכן משתקף לו באופן חד ושקוף ביטחונך העצמי הנמוך- דבר שאתה חייב לעבוד עליו למען עצמך לגבי ניתוח האף- לא הייתי ממליצה לך , אבל אם תלך על ההחלטה הזו חזק ואכן תעשה זאת - אין לך ממה לחשוש זהו ניתוח קל ולרוב אין שום סיבוכים, במיוחד אם זה נעשה אצל רופא/מנתח טוב עדיין ביטחון עצמי זה משהו הרבה יותר מורכב מרק "אף ארור" מפריע, כך שעבודה עצמית על ביטחונך -היא עבודה בפני עצמה ולא בהכרח תלויה בניתוח האף. המטרות שלך נשמעות כעתיד מבטיח ואין שום סיבה שתכשל כל אחד חי את החיים שלו - אתה לא חייב, לאף אחד, דין וחשבון לגבי מה משעמם או לא- תעשה מה טוב לך

זכור כי אין שום בעיה ללא פתרון אחד לפחות!

 

[ב18]

רגע רגע...

למה ניתוח אף לא ממליצה? מכירה רופאים במקרה? מישהו שעבר... ואני יודע שהבטחון זה לא רק ניתוח אף..אבל לפחות ככה אני אוכל להסתכל על הבנאדם ולא להוריד ת'ראש {זה גם חוסר כבוד}...ככה גם אני אפסיק להתמרמר על איך שאני נראה ואפסיק להרחיק את כולם ממני...אבל שוב, למה לא ממליצה?

 

[Limbonic Art]

לא לקחת את זה אישית

אני באופן כללי נגד ניתוחים הקשורים לאסתטיקה ובכלל נגד ניתוחים שהם לא בגדר חובה (הקשורים לבריאות בלבד) אני יכולה לברר לגבי רופא טוב ואמסור לך את פרטיו הכרתי מישהי שעשתה ניתוח אף, אנשים עוברים את הניתוח הזה, לא תהיה היחידי - הוא לא מסוכן , הורד דאגה מליבך

חוץ מזה יש דרכים יותר בטוחות ללמוד להביט לאנשים בעיניים.. בטוח לאחר הניתוח ,לא תפחד שאנשים יסתכלו לך על האף וידעו שהוא מנותח? (לא אומרת שזה יקרה , אלא סתם שאלה)

 

[ב18]

שיסתכלו...אני מעדיף שיחשבו

לפחות שהאף נראה נורמאלי ולא "איזה אף מגעיל" וחוץ מזה, כמו שאמרתי, רק האף מסיח את הדעת...אם נוריד אותו הם כבר יסתכלו על העינים כמו על כל בנאדם רגיל

 

[Limbonic Art]

OK,

אם כי עדיין זה נשמע שאתה מחמיר עם עצמך לשווא, אבל אף שלך

 

[אדםלבארי]

כנראה שזה משהו בריטי ../images/Emo8.gif

לי ולך יש כמה נקודות משותפות. מכל עולמי בגיל 17-18, לא הכרתי כמעט אף בחורה שרציתי לצאת איתה. בגיל 21 הוצאתי רישיון. באותה שנה היתה לי החברה הראשונה. שנתיים לאחר מכן, אני בסיפור השלישי, יוצא עם בחורה נהדרת כחודש ומשהו. חלק ממני היה רוצה לחזור לכיתה ז', גיל 13, לעשות הכל מחדש. להוציא רישיון בגיל 17, לחיות בצורה יותר נכונה. אבל כנראה זה לא יתממש... העבר עבר, יש את ההווה והעתיד. הביטלס שרו שזה כל כך קשה לראות, אז צריך להראות טוב... אני לא אומר שזה צריך להיות הדבר הכי חשוב ביום, אבל כן צריך להקדיש את הזמן. לסיכום, מבחינה מינית, זה לא נורא להיות אמיני, זה רק עניין של הגדרה. פשוט חיה את חייך, תסיים את ביה"ס, תתגייס לצבא, אונ', עבודה, פנסיה ומוות... בדרך אולי אישה וילדים. פשוט לחיות.

 

[ב18]

בריטי? נגיד..

אממ לפי מה שאתה אומר, כנראה שיש אפשרות שזו התפתחות הורמונלית איטית..כי כנראה שככה זה אצלך...אבל הנה..כמו שאתה אומר, לחזור לגיל 13...זה מראה על תחושת ההחמצה..להסתכל לאחור ולדעת שלא עשית עם עצמך מספיק..זה מה שקורה לי עכשיו...הפחד שזה יקרה לי.. בקשר להגדרות גם אני לא ממש משתמש בזה...אבל איך אתה רואה את עצמך? כאמיני? יש לך משיכה כלשהי לבנות? איך היה הסקס עם החברות? הן היו יפות? סליחה על החפירה אתה לא חייב לענות

 

[אדםלבארי]

זאת לא התפתחות הורמונלית איטית...

פשוט יורמיות... ואני הטרו, לא אסקס. יש לי כרגע חברה. כל הבחורות, כמעט, שהייתי איתן, היו יפיפיות. רק עם אחת שכבתי בנתיים, אחת האקסיות.

 

[ב18]

ואיך הן מקבלות את זה שאתה לא ממש

שוכב איתן?

 

[אדםלבארי]

הן?...

התחלתי לצאת בגיל 21, עד עכשיו היו משהו כמו 10 נשים שיצאתי איתן לדייט. מתוכן עם 3 הייתי בקשר רציני כאשר אחת מתוכן כרגע. עם הראשונה יצאתי כחודש עד שנזרקתי. עם השניה שכבתי ונזרקתי. עם השאר... אני והן לא כאלה שנשכב בפגישה הראשונה...