כנראה שחיי נהרסו...

[ב18]

טוב אבל אתה לפחות סטרייט..

אין לך בעיה עם הזהות

 

[אדםלבארי]

זאת בהחלט שאלה שאתה צריך לפתור

כל דרך שתבחר תהיה טובה. אין ממש הבדל בין הסגנונות השונים. מה שיהיה לך נוח. וגם אם תבחר, תוכל לשנות את דעתך אחר כך.

 

[ב18]

כנראה...אתם כבר דיי מכירים אותי..

רק נאמר שאני בנאדם פרפקציוניסט ולחוץ מאוד...אם למדת פסיכולוגיה אתה בטח מכיר את המושג "טיפוס A" זה בדיוק אני..

 

[אדםלבארי]

אני מכיר זכר אלפא ../images/Emo3.gif

http://en.wikipedia.org/wiki/Type_A אני גם

אבל מופנם יותר...

 

[ב18]

כן אנגלית ממש יש לי כח לקרוא../images/Emo122.gif

נפלתי במודול E

בכל מקרה טיפוס A זה אדם לחוץ דייקן פרפקציוניסט קשה לו למצוא זמן לנוח ולהירגע שאפתן תחרותי לא מרוצה מביצועיו ודברים כאלה...כזה אני...אפילו בספר מחזור..רשמו דברים שלעולם לא יקרו בכיתה שלי...עליי רשמו..שאני אבכה שאני נכשל במבחן ואני באמת יכשל..

 

[אדםלבארי]

אז תעזוב את תפוז ולך ללמוד...

 

[ב18]

../images/Emo122.gif

אני יודע שדיי הצקתי וחפרתי אבל לפחות תסנן אותי בצורה עקיפה..יותר מדיי ישיר..

 

[אדםלבארי]

אני לא מסנן אותך בצורה ישירה...

עד כמה שהשאלות והנושא חשובים, אתה צריך הרי ללמוד.

 

[ממעמקי ליבי]

ע"פ ההגדרה

יש אנשים שלא נוח להם עם הגדרות אז פשוט אל תגדיר את עצמך, תחיה את החיים שלך ותראה שהכל יהיה בסדר, אני נורא מתחברת למה שאדם אמר על לחיות את החיים, תזרום איתם, החיים זה דבר כ"כ נפלא שבגלל שאנחנו עוסקים בכל השטויות מסביב אנחנו מפספסים את החיים עצמם...

 

[ב18]

אצלי כל השטויות שמסביב זה החיים

אין לי כ'כ מה לחיות את החיים...אני כלוא עכשיו בתקופה של הבגרויות

 

[אדםלבארי]

לימודים זה חשוב.

אבל זה לא הכל. עדיף שתסגר על הדברים האלה עכשיו מאשר אחר כך.

 

[ב18]

אין זמן לנשום..

ועוד חודש וחצי לא יעשה שומדבר רע...הבגרויות בלתי נסבלות השנה...דפקו אותנו..במיוחד עם מודול E באנגלית.

 

[אדםלבארי]

שמעתי שזה איום

מקסימום, יהיו מועדי ב' והשלמות אחר כך, לא צריך להתרגש. כמובן שעדיף לעשות את המקס עכשיו

 

[ב18]

בטח...אני יודע..ב12 ל7 יש מועד ב'..

אין מה לעשות..

 

[אמינימי]

הייתי חייב להגיב

עושה רושם שעברו עליך דברים לא קלים מבחינה נפשית וזה מצריך טיפול מקצועי יותר ממה שאנשים פה מסוגלים לתת (לפחות כך אני חושב ואולי אני טועה) לגבי הענין שאתה בן 17 וחצי ולא קיימת שום מגע מיני אני יכול רק להגיד כל הכבוד, מי קבע שצריך לקיים מגע מיני כבר בגיל 16, אני חושב שזה בכלל לא צריך להטריד אותך למרות שאני מודע לעניין שזה הגיל שזה באמת מפריע במיוחד כשכל החברה מסביב מדברים על זה (מה שלא בהכרח אומר שהם עושים...) בכל מקרה הדבר החשוב ביותר הוא לקבל את עצמך ולהיות שלם עם עצמך וזה לא משנה אם אתה א-מיני או לא ובכלל לא משנה כל ההגדרות... חוץ מזה הדרך היחידה לפתור את בעית הבטחון העצמי היא להאמין בעצמך ולאזור אומץ (אני יודע זה קשה כי אני שם עד היום , אולי לא עם בטחון עצמי נמוך אבל ביישן מאוד שזה לא שונה בהרבה אני חושב) אניווי קח את עצמך בידים ואל תתן לחברה להוביל אותך לאן שאתה לא רוצה להגיע, תהיה אתה עצמך, תהנה, תבלה ותחייך כי רק כך החיים יחייכו אליך בחזרה (ואני באמת ובתמים מאמין בזה). אני מקווה שתתגבר על הכל ואתה מוזמן להמשיך לכתוב פה להתייעץ אם על גבי הפורום ואם בפרטי וכן אתה מוזמן לפנות בפרטי גם אליי, אשמח לעזור בכל עת.

 

[ב18]

עברו עליי זוועות כבר מגיל 6...

וזה לא קשור רק למין..הוריי התגרשו כבר שהיתי בכיתה א' וחוויתי את כל התהליך שלא היה קל בכלל...אבל אשקר אם אומר שחייתי כמו מסכן, למרות כל מה שעברתי..היתי ואפשר לומר שאני עדין, ילד שמנת מפונק שמקבל כל מה שהוא רוצה ואפילו מעבר למה שצריך..כאן אני חושב שהבעיה לחוסר עצמאות שלי...חברים שלי עובדים כמו חמורים בשביל 100 שקל לערב בעוד אני מקבל את זה רק כשאני מושיט את היד..סבא שלי ז'ל היה מביא לי כל שבוע 40 שקל..לפני 3 שנים... עוד סיבה לא לעבוד...אפילו שהיתי יוצא עם חברים אמא שלי היתה מחזירה אותי הביתה כי אני לא יודע לעלות לבד במונית

וכמובן כאן אני מדבר איתך שכל זה קרה במקביל להטרדות מיניות גידופים העלבות ועוד דברים מגעילים שספגתי...ככה שבכלל היתי צריך לצאת חייזר לא יודע איך יצאתי בנאדם נורמאלי...אני מקווה שהשינוים שציינתי בהודעה מעל יעזרו לי קצת עם ענין הבטחון והערכה העצמית..

 

[Limbonic Art]

כל מה שרשמת מעלה

כן יעזרו לך עם ביטחון העצמי אך טראומות מיניות ואולי אפילו הגירושים של ההורים שלך -הם דברים שיש להם השלכות לחייך העכשווים ובכלל, ואלה דברים שרצוי מאוד לפתור אותם בזמן כי הכאב, והנזק לא נעלם, כי עם נדחק ומחמיר את המצב הנפשי. שקלת לפגוש פסיכולוג/ עובדת סוציאלית או כל איש מקצוע מתאים? לא שחלילה אני מרמזת שמשהו לא בסדר אצלך, אבל הם גם יכולים לעזור לך עם בטחון העצמי וגם לבדוק לעומק את ההשלכות של העבר -הבכלל לא קל שעברת. ולא- העובדה שהיית (ועדיין) "ילד שמנת" לא ממש מפצה או הופכת את העבר לפחות נורא, למרות שלפחות במישור החומרי - לא ידעת חסך (ברור לך שזה פחות חשוב מכל מה שספגת, הכסף לא מפצה על זה ומקווה שאמא וחברייך מעניקים לך גם חום, הקשבה ואהבה, מאחר וזה לא בימקום והרבה יותר חשוב)

 

[ב18]

אממ לגבי ההערה עם הסוגריים..

לא יכולתי להתעלם...אני יודע שאמא שלי תהרוג מישהו בשבילי..{עד עכשיו הכי רחוק זה פרצה לבית של מישהו שהציק לי פעם והרביצה לו ולאמא שלו

} אבל היא מראה ת'אהבה שלה בדרך אחרת...אין מה לעשות...אפילו אם אני אומר לה שיש לי בגרות היא לא תגיד לי בהצלחה בפנים..היא תשלח לי SMS...כן גם יש לה דיבור שגם מעצבן לפעמים..אבל חפיף... ולגבי חברים?..חברים יש רק באגד...הכל צביעות ואינטרסים

 

[ממעמקי ליבי]

צביעות

אתה רוצה להגיד לי שאתה חושב שאין לך חברים "אמיתיים"? הכל אינטרסים!!!?!?!?!??!!?!? אני לא חושבת ככה, יש אנשים שהם יהיו שומרי הסוד שלך, ידידי הנפש.

 

[ב18]

לא ממש...אין לי חברים אמיתיים..

יש לי כמה קבוצות חברים...יש אחת של הערסים..הפריקים האלה..את יודעת..אלה ששומעים 50 סנט 2PAC וכד'...אלה חברים לבילוים רק בים בבית ספר או באיסיקיו.. יש את הקבוצה "הקרובה" אלה היו אמורים להיות החברים האמיתיים שלי..יצאו הכי חרא...אף פעם לא מקשיבים לצרות שלי...במקום לעזור לי רק מדכאים אותי יותר..ובינהם.."החבר הכי טוב שלי מכיתה א'" שניצל אותי בשביל הלימודים, שכנראה התאהב בי וניסה לגרום לי בכל דרך אפשרית לקנא בו... ויש את החברים הוירטואלים..מפגשי פורום וכאלה..גם כאלה יש...לא ממש חברים..וקבוצות גילאים שונות...אין פה מה להרחיב.. בקיצור...כמו שאת רואה, אחלה חברים פשוט לבכות מאושר שיש לי אנשים כאלה בחיים שלי..