כעס!!

[גילה זילברמן]

לבכות עליך...

זה השיר שעולה בי כשאני קוראת את ההודעה שלך (מכוכב נולד, שירי שרה בשיר דון קיחוטה, "לבכות עליך, לבכות עליך גלים של דמעות"). אולי אתה לא מצליח לבכות על עצמך אבל אנחנו כאן בטח מצליחים לבכות בשבילך. אם לא בדמעות, אז בדמעות שבלב. אני יכולה לדמיין ילד קטן מול אמא ענקית שצורחת עליו בטרוף, והוא מולה, חסר אונים, מתחפר בתוך עצמו, מנסה לא לתת למילים לפגוע. בטח במצב כזה של נסיון לא להרגיש, מתייבשות הדמעות. ואולי דמעות הן אות לכניעה לאמא, אולי זה הספוק שלא רצית לתת לה. רק בזרועות משהי אהובה, אוהבת ולא מאיימת, הדמעות תוכלנה להשתחרר ולזרום, הרגשות יוכלו להשתחרר... אתה תוכל להשתחרר... היכולת שלך לדמיין מצב כזה בפנטזיה, מעודדת ומראה שיש בך הפנמה של דמות כזו, שאפשר לבכות בנוכחותה. אתה יודע שזה אפשרי, ואני לא מדברת על מערכת יחסים מושלמת בהכרח. ובנתיים, תמשיך להיות בקשר עם דמות כזו מבפנים,תמשיך להיות דמות כזו עבור עצמך.ולגבי הדמעות- אפשר להביע ולהרגיש צער גם בלי דמעות. נדמה לי שאתה עושה את זה פה יופי.