כעס

[Deerest]

מהתחלה

כשהכעס הגיע זה כבר מאוחר מדי ל"שלוט" בו. לדעתי כעס הוא רגש מאד חיוני ולא רצוי ל"שלוט" בו. אולי את מתכוונת לשאול איך לומדים לא להרגיש כעס? כי אז לא נצטרך לשלוט בו.

 

[אישה אורחת]

נו

איך לומדים לא להרגיש כעס? אני הולכת להכין

 

[Deerest]

אני מקווה שהיה לך מספיק

 

[Deerest]

אני מקווה שהיה לך מספיק ../images/Emo96.gif

לכעס יש מקום של כבוד במערכת ההגנה וההשרדות שלנו. בבסיסו של דבר מדובר בתגובה לחדירה לטריטוריה שלנו. כל חדירה למה שהגדרנו כטריטוריה שלנו תזכה לתגובת כעס בעוצמה זו או אחרת, תלוי בסוג הטריטוריה. ובצדק. אם משהו מאיים על קיומנו, רכושנו, משפחתנו, רגשותינו - כל מה שהכנסנו למרחב הטריטוריאלי שלנו - זכאי לתגובה שמקורה בכעס. אלא מה? הבלבול נוצר בהגדרת המרחב הטריטוריאלי, הן בהצגת גבולותיו והן בהיקפו. לטריטוריה פיסית יש גבולות ברורים. גדר, קירות, גבול מסומן, גוף האדם וכו' כל אחד יודע מה החוקים ואם הוא עובר עליהם ועובר את גבול הטריטוריה הפיסית, יקבל את שלו מבעל הטריטוריה. זה ברור לנו לא? הבעיה מתחילה עם הגדרת הטריטוריה הרגשית שלנו. נורא קל לחדור אליה, גבולותיה לא נראים כי אנחנו לא סימנו אותם מספיק ברור. היקפה תלוי הרבה במבנה האישיות שלנו ולא תמיד ברור לנו היכן הוא מתחיל או מסתיים (ההיקף). אז איך לא להרגיש כעס? כשלב א תגדירי טוב טוב את גבול הטריטוריה הרגשית שלך, קודם כל לך ואחר כל לסביבה בה את נמצאת. כשלב שני צמצמי אותה. לבסוף כבר לא תצטרכי אותה.

 

[ש איילת]

מאוד מעניינים דבריך...

צמצום טריטוריה רגשית וצמצומה עד כדי העלמותה.. מעניין דירסט. בהחלט חומר למחשבה.

 

[אישה אורחת]

../images/Emo96.gif

"לצמצם את הטריטוריה הרגשית"

ומה אתה אומר על אסרטיביות כתבתי לסיגל "לא להתעסק בכעס/באנשים אלא בי.....במה שנכון לי...ולעשות" אני לא רוצה/יכולה לצמצם את הטריטוריה הרגשית. מיד עם הופעת האכזבה מעבירה הילוך לאסרטיביות ומדלגת על הכעס. זה עובד....כשמתרגלים, מצליחים יותר ומתרגלים לזה.

 

[Deerest]

טריטוריה רגשית

סך כל האמירות והמעשים מהסביבה החיצונית שמהם את בוחרת להיפגע בכל פעם שיחדרו אותה את תרגישי כעס, אפשר לדלג על הכעס, אפשר לדלג על כל רגש, רק שלי יש בעיה עם המינוח "לדלג". יום אחד המשוכה תהיה גבוהה מדי או שאת תהיי עייפה מדי מכל הדילוגים האלו... השאלה הייתה איך אפשר לא להרגיש כעס. את זוכרת את הסדרה הטלויזיונית "החבובות"? ובכן, באחד מהפרקים, כאתנחתא קומית, מראים זוג רוקד ברחבה עם עוד זוגות, היא אומרת: הבחור שם נורא מציק לי. הם מסתובבים ב 180 מעלות והוא אומר: מה את רוצה הוא בכלל לא מסתכל עלייך. ואז היא אומרת: זה בדיוק מה שמציק לי. נתעלם מההומור שבדבר, רדיוס הטריטוריה הרגשית שלה היה מאד מאד גדול עד כדי כך שהיא נפגעת מהתעלמות ממנה. יש לי עוד כמה ספקות לגבי תרגול, אני לא כל כך סגור בעניין...

 

[אישה אורחת]

פעם

חשבתי שאם אני אבין/אדע/אסביר נפתרת הבעיה. היום אני פותרת את הכעס באסרטיביות/עשייה. זה הולך ככה.... OK נשימה ארוכה זה המצב זה עובדה מה אני רוצה? עושה זה קשה....אבל יותר קל....חוסך אנרגיה חחחחחח

 

[אישה אורחת]

הקטע הוא

שרוב הכעס אין לו מקום בכלל אין על מה לכעוס אנשים הם שוניםםםםםםםם לא יכולים להבין/להרגיש/להפנים/לעשות כמוני נקודה!!! נותר לנו להחליט מה עושים עם זה? ולעשות

חחחחח