הרבה תשובות
המרקם של השטרודל התקבל נכון, עם עלים דקיקים ופריכים. אני חושב שבממדים של המטבח המיניאטורי שיש לי כדאי למתוח רק חצי מכמות הבצק, ולהקפיד שתתקבל צורה מלבנית ארוכה. זה יאפשר ליצור שטרודל בגודל שמתאים לתבנית, וגם ייתן כמות גדולה יותר של עלים. טעם: אני חייב לציין שבמתכון שנתתי כמות הסוכר נמוכה משמעותית מזו שבמתכון המקורי, ועדיין הטעם מתוק למדי. זה כנראה נובע מבחירה של זן התפוחים (אני לא יודע מה השם שלו בעברית - קיויתי שמישהו מהקוראים יוכל לסייע לנו בתרגום). הזן הזה יותר מתוק מהגרנד-סמית, אבל הוא מתאפיין בזה שאין בו כמעט נוזלים שיוצאים החוצה בבישול. לכן לא צריך לסחוט אותם והמלית איננה נוזלת. אם משתמשים בתפוחי גרנד סמית, אפשר להוסיף למילוי 50 גרם של ביסקויטים מפוררים (המלצת המתכון המקורי), או (עדיף בעיני) 50 גרם של בצק crumble מפורר (אותו דבר רק בלי אבקת אפייה וחומרים תעשייתיים). זה יספוג את עודפי הנוזלים במהלך האפייה. קליית האגוזים היא עניין של טעם. אני רגיל לשטרודל עם אגוזי פקאן לא קלויים, וזה הטעם המועדף עלי (עניין של היסטוריה). למרות זאת הלכתי פה על המתכון כלשונו. קליית האגוזים נתנה צבע שחרחר מדי למילוי לצערי. ואם מדברים על הצבע: השתמשתי בשני סוגי צימוקים, בהירים וכהים. עדיף היה לבחור את הבהירים בלבד. ולמחרת היום העוגה אכן טובה, אם כי הבצק מאבד מעט מפריכותו (כנראה בגלל עודף לחות... ירדה פה כמות גשם היסטרית הלילה). -- רן.