IlanShacham
New member
כרוניקה של רכיבת לילה ../images/Emo29.gif
19:45 אני במכונית בדרך מהעבודה, חושב על כל הרכיבות שלא היו לי השבוע. פתאום אני חושב – בשביל מה יש לי פנס של NiteRider? אחרי שאני אשכיב את הילדים לישון אצא לרכיבת כושר במסלול ששמתי עליו את העין בגבעת התיתורא. 21:45 אחרי אמבטיות, ארוחת ערב, סיפורים ו"אבא, תשב לידנו", הילדים סוף סוף ישנים ואני שרוע על הספה בוהה ב"ריימונד", ומנסה ללא הצלחה לשכנע את עצמי לקום כדי לצאת לרכב. 22:05 "ריימונד" נגמר ואני משלים עם נקניקותי – כרגיל אני לא אצא לרכב... ניגש למקרר, לוקח מעדן וניגש למחשב לבדוק מה חדש בפורום. באורח פלא אני מתמלא אנרגיות ומחליט לצאת לרכב. איך שאני קם אני שומע "אילן, תרוקן בבקשה את הכלים מהמכונה". כמובן שזו הצעה שאי אפשר לסרב לה, אבל אני מצליח לצלוח גם את זה בשלום, ממלא קצת מים בגמלגב, לובש כמה שכבות ויוצא החוצה. 22:30 האופניים מתגלגלות מהמחסן ואני עליהם, יוצא לשתי הקפות חימום בקריטריום השכונתי. איזה קור... אחרי שתי הקפות אני מגיע למרגלות גבעת התיתורא, מאפס את הספידומטר ויוצא לדרך. ירידה קצרה ומהירה על המדרכה ואז פניה ב 90 מעלות לעליה חדה על דרך כורכר. שקט וחושך מוחלט מסביב, ורק הפנס מבתר את האפילה. מדי פעם נשמע קול של מכונית או כלב מרחוק, אבל בעיקר אני שומע את נשימותי ואת הגלגלים נוגסים באבני החצץ על השביל. הצללים מסביב די מפחידים אבל אני מתרכז בטיפוס והנה אני כבר בראש הגבעה, לאחר כ 40 מ' טיפוס אנכי. כאן יש קטע של כמה מאות מטרים מתפתלים ושטוחים למדי, עם כמה שלוליות שלא בעיה לעקוף. קטע בוצי קצר ואני כבר ליד מגדל המים ומתחיל ירידה ארוכה על כביש ועל מדרכה הצמודה לגבעה. שמאלה ליד ההולמס פלייס ועוד עליה מתונה של כ 20מ' אנכי על המדרכה עד לנקודת המוצא. אני עוצר בנקודת המוצא ובודק את הספידומטר – 2.4 ק"מ, 9:12 דקות. בהחלט מסלול מוצלח להקפות כושר בערב. אני מסכם עם עצמי על ארבע הקפות, שחרור ב"קריטריום" וחזרה הביתה – סה"כ שעת רכיבה טובה. בהקפה השניה החושך עדיין אותו חושך, והצללים אותם צללים. בעליה אני שומע היטב את הג'יפה בגלגל הקדמי נאבקת בפנצ'ר ישן – "פשששט" ואז שקט, עוד "פששששט" ועוד שקט, אבל סה"כ נראה שהוא מחזיק מעמד. הקטעים השטוחים והירידה כבר עוברים יותר מהר כי אני יודע למה לצפות ואיפה השלוליות. בהקפה השלישית הג'יפה ממשיכה במאבקה ואני תוהה אם כדאי לוותר על ההקפה הרביעית, אבל מחליט לא להתנקנק ולסיים את מה שהחלטתי. בעליה בהקפה הרביעית המאבק של הג'יפה נהיה יותר אינטנסיבי ובראש העליה כבר יש "פשששששששט" רציף. אני נותן גז ומוריד משקל מהגלגל הקדמי בתקווה שיצליח להתגבר, אבל לא הפעם. על ראש הגבעה, בחושך מוחלט אני נאלץ לעצור עם גלגל מפונצ'ר. נסיונות ניפוח וסיבוב הגלגל לא צולחים, וכמובן שלרכיבה כזאת פשוטה ליד הבית לא לקחתי איתי פנימית ספייר (ולא שהייתי מתחיל להתעסק עם זה בחושך מוחלט ובבוץ). כמובן שזה קרה גם בנקודה במסלול שהכי רחוקה מהבית... וכך הסתיימה לה הרכיבה בהליכה לצד האופניים עד הבית. 00:50 אחרי מקלחת, סיינפלד והסימפסונס אני קורא כמה כתבות ב"אופניים" אבל עדיין האדרנלין זורם בדם ומקשה על ההרדמות. וואלה, זה זמן מצויין לעצום עיניים ולכתוב בראש את ההודעה שאני אשים מחר בפורום בעניין...
19:45 אני במכונית בדרך מהעבודה, חושב על כל הרכיבות שלא היו לי השבוע. פתאום אני חושב – בשביל מה יש לי פנס של NiteRider? אחרי שאני אשכיב את הילדים לישון אצא לרכיבת כושר במסלול ששמתי עליו את העין בגבעת התיתורא. 21:45 אחרי אמבטיות, ארוחת ערב, סיפורים ו"אבא, תשב לידנו", הילדים סוף סוף ישנים ואני שרוע על הספה בוהה ב"ריימונד", ומנסה ללא הצלחה לשכנע את עצמי לקום כדי לצאת לרכב. 22:05 "ריימונד" נגמר ואני משלים עם נקניקותי – כרגיל אני לא אצא לרכב... ניגש למקרר, לוקח מעדן וניגש למחשב לבדוק מה חדש בפורום. באורח פלא אני מתמלא אנרגיות ומחליט לצאת לרכב. איך שאני קם אני שומע "אילן, תרוקן בבקשה את הכלים מהמכונה". כמובן שזו הצעה שאי אפשר לסרב לה, אבל אני מצליח לצלוח גם את זה בשלום, ממלא קצת מים בגמלגב, לובש כמה שכבות ויוצא החוצה. 22:30 האופניים מתגלגלות מהמחסן ואני עליהם, יוצא לשתי הקפות חימום בקריטריום השכונתי. איזה קור... אחרי שתי הקפות אני מגיע למרגלות גבעת התיתורא, מאפס את הספידומטר ויוצא לדרך. ירידה קצרה ומהירה על המדרכה ואז פניה ב 90 מעלות לעליה חדה על דרך כורכר. שקט וחושך מוחלט מסביב, ורק הפנס מבתר את האפילה. מדי פעם נשמע קול של מכונית או כלב מרחוק, אבל בעיקר אני שומע את נשימותי ואת הגלגלים נוגסים באבני החצץ על השביל. הצללים מסביב די מפחידים אבל אני מתרכז בטיפוס והנה אני כבר בראש הגבעה, לאחר כ 40 מ' טיפוס אנכי. כאן יש קטע של כמה מאות מטרים מתפתלים ושטוחים למדי, עם כמה שלוליות שלא בעיה לעקוף. קטע בוצי קצר ואני כבר ליד מגדל המים ומתחיל ירידה ארוכה על כביש ועל מדרכה הצמודה לגבעה. שמאלה ליד ההולמס פלייס ועוד עליה מתונה של כ 20מ' אנכי על המדרכה עד לנקודת המוצא. אני עוצר בנקודת המוצא ובודק את הספידומטר – 2.4 ק"מ, 9:12 דקות. בהחלט מסלול מוצלח להקפות כושר בערב. אני מסכם עם עצמי על ארבע הקפות, שחרור ב"קריטריום" וחזרה הביתה – סה"כ שעת רכיבה טובה. בהקפה השניה החושך עדיין אותו חושך, והצללים אותם צללים. בעליה אני שומע היטב את הג'יפה בגלגל הקדמי נאבקת בפנצ'ר ישן – "פשששט" ואז שקט, עוד "פששששט" ועוד שקט, אבל סה"כ נראה שהוא מחזיק מעמד. הקטעים השטוחים והירידה כבר עוברים יותר מהר כי אני יודע למה לצפות ואיפה השלוליות. בהקפה השלישית הג'יפה ממשיכה במאבקה ואני תוהה אם כדאי לוותר על ההקפה הרביעית, אבל מחליט לא להתנקנק ולסיים את מה שהחלטתי. בעליה בהקפה הרביעית המאבק של הג'יפה נהיה יותר אינטנסיבי ובראש העליה כבר יש "פשששששששט" רציף. אני נותן גז ומוריד משקל מהגלגל הקדמי בתקווה שיצליח להתגבר, אבל לא הפעם. על ראש הגבעה, בחושך מוחלט אני נאלץ לעצור עם גלגל מפונצ'ר. נסיונות ניפוח וסיבוב הגלגל לא צולחים, וכמובן שלרכיבה כזאת פשוטה ליד הבית לא לקחתי איתי פנימית ספייר (ולא שהייתי מתחיל להתעסק עם זה בחושך מוחלט ובבוץ). כמובן שזה קרה גם בנקודה במסלול שהכי רחוקה מהבית... וכך הסתיימה לה הרכיבה בהליכה לצד האופניים עד הבית. 00:50 אחרי מקלחת, סיינפלד והסימפסונס אני קורא כמה כתבות ב"אופניים" אבל עדיין האדרנלין זורם בדם ומקשה על ההרדמות. וואלה, זה זמן מצויין לעצום עיניים ולכתוב בראש את ההודעה שאני אשים מחר בפורום בעניין...
