כרוניקה של רכיבת לילה

moisip

New member
כמדריכה היית אמורה לדעת.....

מאז ימי הביניים היו אנרגיות מוזרות סביב נשים עם שיריון...
 

HK Action

New member
אני מקווה שלא תלמד את הלקח..

ולא תוותר לעצמך בפעם הבאה. אצלי זה לקום ב- 5:45 בבוקר לפני יום עבודה...
 

IlanShacham

New member
אצלי זה גם בד"כ בבוקר, לפני העבודה

המאבק הזה עם עצמך הרבה יותר קשה בחורף...
 

HK Action

New member
קשה, קשה...

אני מוצא את עצמי הרבה פעמים מכבה את השעון מעורר, וחושב, אולי, רק הפעם, לוותר. אבל לא! אני לא פדלאה! סתם ככה לוותר? אני מזנק מהמיטה - וישר מתלבש. אישתי מביעה קולות מחאה על הרעש... שושי (הכלבה) מרימה את הראש מהפוף שלה - משוגע! ועוד בחורף? נו, מה לעשות, אז חורף...
 

GAD333

New member
../images/Emo6.gifוואלה חסכת לי את כל ההקלדה....

חשבתי שאני כתבתי על ערב שיגרתי אצלי...מה יהיה אם המחלה... דרך אגב בעניין פנסים, רכשתי לאחרונה שתי פנסי "BIMER"(ניתן לראותם בהרים) , פנסי לדים קטני מימדים ומשקל באופן מיוחד ומפתיעים בעוצמת ומשך תאורתם.
 

schwinnie

New member
הבאת לי מוטובציה לרכיבת ערב בחורשן

כיוון שתכניותי לרכיבת בוקר השתבשו היום בגלל ילדון חולה, מצאתי את עצמי יוצא לבדי לרכיבה בהר חורשן בשעה 16:45 (עם פנס מעאפן, שרחוק מאד מנייט ריידר). יורד דרך היקב, חוצה את השלולית מתחת למחלף ומתחיל לטפס על ההר. הסלעים בעליה חלקים, בצמיגים מצטבר קצת בוץ ומדי פעם מחליק הגלגל האחורי. מהר מאד נעשה חשוך ממש ונחירות עדרי החזירים בסבך לידי לא מוסיפות לתחושת הביטחון, מה גם שמדי פעם חתכו את השבילים כמה בהמות שטוחות אף כאלה שכל צייד היה משתבח בהן. ברחבה על הפיסגה שליד הבאר השתובבו להם כמה וילדע חאייס מהסוג הנ"ל בין הפרות שרעו שם ואח"כ נעמדו בדיוק על יד השביל שרציתי להמשיך בו למטה. צעקות ואבנים לא גרמו להם לזוז והחלטתי שאני עלול להסתכן במפגש לא נעים עם נקבה שיש לה כמה חזרזירים בסביבה ולא זכור לה שהזמינה אותי לביקור. חוץ מזה נזכרתי שהשביל ההוא בד"כ מלא בוץ בחורף. חזרתי על עקבותי בירידה די אגרסיבית כשבקושי ניתן לראות ממטר. שמחתי שהכלים מקרקשים בתיק האוכף (זוכר משהו מהתדרוכים של הריינגרס בפארקים בארה"ב - לעשות רעש כשהולכים כדי לא להפתיע את הדובים). עטלפים קטנים חגו מעלי ומדי פעם היה נדמה לי שכמעט אני נוגח בהם עם הקסדה.גוש לבן שחתך את השביל בפתאומיות התברר כדורבן שפרש את מניפת הקוצים שלו (שקצותיהם לבנים) לתפארת מדינת ישראל (פעם ראשונה שיוצא לי לראות כזה בטבע). בקיצור - שעה וחצי של רכיבה. דופק ממוצע 150. חוויה קסומה, אבל לא מומלצת לרוכבים בודדים וגם לא לבעלי תאורה חלשלושית. אגב, הקטע המפחיד באמת היה בעליה לזכרון דרך היקב, בקטעים חשוכים ללא שוליים כמעט. אם לא היה לי נצנץ, בטח מישהו כבר היה מגהץ אותי.
 
למעלה