כשאמרתי- אף אחד לא אוהב אותי

[goddy]

כשאמרתי- אף אחד לא אוהב אותי

חברה שלי אמרה לי- כולם אוהבים אותך! את פשוט לא מרגישה בזה כי את לא מרגישה באהבה שלך לעצמך

 

[היפיפיה_הנרדמת]

גודי יקרה-

זאת אכן את אותה הכרתי? מה שלומך? אני נורא מזדהה עם זה,גם לי אומרים אותו דבר. אני אוהבת אותך,עזרת לי המון ומקווה להמשיך להיות בקשר...

 

[goddy]

תודה לך יקרה שכמוך!

לשמוע את זה ממלא אותי שמחה! (-: גם אני מקווה, טוב שיש אנשים כמוך- ...עדינים רגישים חכמים והכי חשוב- גם בשבילי- הכרת תודה. הבנתי שאם אני מכירה תודה על מה שיש לי- שזה גם לראות מה שיש לי- אז עוד טוב נכנס לחיי. זה עובד! אני משתדלת (לא תמיד מצליחה) להכיר תודה על שאני מי שאני, לראות איך האיכויות שיש בי תורמות להבאת הדברים שאני רוצה לתוך חיי. אני באמת מאמינה שאנחנו יוצרים את החיים שלנו- אנחנו שולחים עשרות אלפי מחשבות ורגשות לקיום כל יום- זה יוצר רטט כמו אדוות על פני המים כל מה שאני שולחת לעולם- חוזר אלי בצורה המוחשית של אירועים ואנשים. גיליתי שכשאני מתכווננת לטוב ומכירה תודה על האהבה שלי- אני מושכת אלי עוד ממנה. אז אחרי כל המלל הזה אני אוסיף- שהאנשים פה הם נשמות טהורות שלא יודעים כמה כוח וטוב יש בהם- ולא יודעים כמה עוצמה יש בטוב שבהם. אני צריכה להזכיר לעצמי- ולכן אזכיר גם לכם- אל תנטשו את העדינות והרוך והפגיעות שלכם- זו הצורה הכי טהורה של האהבה וטוב הלב! כל אחד מאיתנו הוא מקור אור - בים האפל הזה של חיי היומיום- שדורשים מאיתנו לפעמים לסבול בכאבים הקטנים (והגדולים) שבחיים- החיים האלה הם מתנה ליצור בה! הם שלנו השתקפות של דרך המחשבה שלנו של הפגיעות שלנו- העוצמה שלנו היא לאהוב בלי תנאים לאהוב מההתחלה האנשים פה ויש הרבה כמונו בעולם לא יודעים כמה הם חשובים. לא אפתח עור של פיל! לא אתקשח! לא אומר ``החיים מחורבנים והאנשים רעים``! אוהב אהיה עדינה ופגיעה כי זה היופי וזה הטוב. אוהבת המונים- כל אחד ואחד מכם. אני

 

[גיל.]

כמו שאת תמיד מצליחה,

גם הפעם הצלחת לעורר בי ואני מאמין שגם בכל השאר, את האמונה שהכל עומד להיות טוב יותר! goddy, אני יושב כבר כמה דקות מול המחשב ומנסה למצוא את המילים לתאר את מה שהכתיבה שלך מעוררת בי. אין!נכנעתי! זה גורם לי לחייך, להאמין שהעולם יכול להיות מקום נפלא, שיש תקווה למין האנושי ושהכל עוד יהיה טוב! את מדהימה! נ.ב. אפשר להשתמש בשמך האמיתי? פעם היית חותמת בו... אבל הפסקת...

 

[היפיפיה_הנרדמת]

גודי-נורא התרגשתי מדברייך הכנים

 

[ד``ר עישר]

גודי, מילותייך - שירה ערבה

גודי, מילותייך שירה ערבה יש לתלות אותן על עמודי המודעות, ולהקריא בכל פורום אפשרי. זה יפה ונוגע ללב. שמחתי לראות בין השורות אקטיביות מסויימת, שהיא מקור ההצלחה, השמחה והאושר עלי והצליחי תמיד

 

[ד``ר עישר]

גודי, זו אמנם פסיכול בגרוש, כי יש ע

עוד גורמים, אך אם זה באמת נכון ומפריע, הייתי לומד קורס להערכה עצמית וקבלת מגרעותי כמו בעיקר מעלותי אנא אל תאמרי שזה לאחרים, כי האושר מיועד לכולנו

 

[goddy]

ואתה מאושר?

 

[ד``ר עישר]

אני לא חושב על נחיתות, אני לא

אני לא חושב על נחיתות, פשוט זה הפסיק להיות חלק שעולה בדעתי, בכל המצבים. אני לא תלוי במה שאומרים לי ועלי. אנשים חשובים לי אך אני לא תלוי בחיוך או בעידוד ואיני מושפע לרעה מביקורת - אני פשות מסיק ממנה מסקנות. אני לא משווה את עצמי לאחרים. קודם נהגתי לראות את החיוב שבאנשים שסביבי ולחוש נחות, שאיני כזה. הספר והעבודה איתו ביגרו אותי. אני לא יכול להקדיש את הזמן לכל השטחים ובחלק מהתחומים אני פחות מוכשר מאותו אדם. גם לו אין את הכישורים וההצלחות שלי. אז, למה להביט לשם כשאצלי מספיק טוב? אגב, כל עוד השוויתי את עצמי לאחרים הייתי עיוור כמעת לחלוטין לגבי הטוב שבי. אני לא משווה את עצמי לפוטנציאל שלי... אני יודע שהייתי יכול להיות ארכיטקט טוב, צייר..., מרצה..., כירורג פלאסטי..., אני בחרתי משהו ואני פשוט שמח בחלקי. אני לא כועס על אנשים המנסים... למרות זאת, אני פעיל ביותר בהמון תחומים, בין השאר בפורום הזה, ויזם דברים שאני מקווה שישפרו את חיי הזולת. ז``א הדבר לא הביא אותי לפאסיביות אלא שאני פועל מתוך אינטרסים טהורים יותר. לא עוד חשוב לי שיהללו אותי על מעשי... אני עושה כי אני חושב שכך טוב לעשות. עבודה רבה על הספר הפכה אותי מאגואיסט (טוב) למה שאני באמת, ללא צורך בתמורה. האם זה הופך אותי למאושר? אני לא מסתובב עם מחשבה אחת בראש - ``עד כמה אני מאושר`` וזאת כי את שהשגתי כבר יש לי, ואני רוצה להמשיך. אני פחות עסוק בכל ה``בעיות`` המיותרות שמניתי לעי``ל ואחרות. זה מאפשר לי לקום כל בקר עם מחשבה, שאני עומד לעשות דברים שאני אוהב. וגם ברגע זה, הסיכוי שמישהו יילך בעקבותי וחייו יישתפרו, מניע אותי לכתוב, במקום להכנס למיטתי ולישון. אני עניתי בגילוי לב ומקווה שבאופן מספק

 

[רחל-נשמה]

וואו קראתי ואמרתי זה חלום

``אני לא חושב על נחיתות, פשוט זה הפסיק להיות חלק שעולה בדעתי, בכל המצבים. אני לא תלוי במה שאומרים לי ועלי. אנשים חשובים לי אך אני לא תלוי בחיוך או בעידוד ואיני מושפע לרעה מביקורת - אני פשות מסיק ממנה מסקנות. אני לא משווה את עצמי לאחרים. קודם נהגתי לראות את החיוב שבאנשים שסביבי ולחוש נחות, שאיני כזה.`` הלוואי עלי