אני לא בטוח בכלל...
גם אם נסכים ששיטת המיון אכן צריכה להתמקד באישיותו של המועמד ולא בציון הפסיכומטרי שלו, הבעיה טמונה במציאת השיטה לביצוע הערכה שכזו, ביום הערכה אחד. יחסי אנוש הם דבר מופשט, ולכן קשה מאד לבדוק אותו, או "לכמת" אותו לכדי ציון. ביום המיון ישנם פרמטרים רבים שמשפיעים על התנהגותו של המועמד (לחץ, חרדה, עייפות אולי, מבוכה, הניסיון לחשוב "מה נכון להגיד" וכו'), שעלולים לגרום לכך שהוא יצטייר בפני המראיינים לא כפי שהוא באמת. אין לי ספק שהרבה מאד מועמדים נפסלים במיונים אלו בשל סיבה זו, מועמדים שאם היתה אפשרות תיאורטית לבדוק את התנהגותם בסביבתם הטבעית, שלא במסגרת מבחן, ייתכן בהחלט שהיו עוברים. דובר על כך כבר רבות כאן בעבר. לדעתי, זה מאד יומרני לנסות ולהעריך אישיות של מועמד, שמורכבת מכל כך הרבה פרמטרים איכותיים, ולא כמותיים, ע"ס שעות ספורות של סימולציות ומשחקי תפקידים. הרבה מועמדים נפסלים, לעתים שלא באשמתם, בשל השיטה הבעייתית הזו.