שטחית למדי. את מסתכלת על הרובד
החיצוני ביותר של הדמות ותו לא, מבלי לנסות להיכנס קצת אל מתחת לפני השטח (ואני באמת לא יודעת עד כמה את בקיאה בסדרה, אולם סביר להניח שיותר ממני-אני ניובי). ראשית, בקשה לי אליך: אנא ספקי סימוכין לטענותיך, אחרת קצת קשה לי להתייחס אליהן. אמות המוסר האישיות שלו מועמדות כמובן לשיפוט הצופים. אצלי הן עוברות, לפעמים בהצטיינות, לא יודעת מה אתך. כוונתי היתה שהוא לא נכנע לתכתיבי המוסר (או יש לומר הפסבדו-מוסר) הכלל-חברתי, ובמקרים לא מעטים טוב שכך. זו לא בהכרח ההגדרה של אדם טוב, אך מצד שני זה גם לא נועד להוות חלק מפירוט של מה מגדיר אדם טוב (יש שם פסיקים שמסמלים "וגם", כלומר הוא אדם טוב וגם מוסרי וגם נאמן וכן הלאה). לגבי התייעצות, הרי הגבתי: למה את חושבת שהדאקלינגז ו-וילסון שם, בתור קישוט? האוס מתייעץ כל הזמן עם אחרים, ובכלל, זו לא ממש שחצנות, זו פעולה תחת ההנחה שהוא צודק. יש הבדל גדול בין השניים. האוס מעריך מאוד את עצמו, ובצדק. הוא בטוח מאוד בעצמו, ובינתיים עדיין לא היו לו יותר מדי קאונטר-אינדיקציות לכך, להפך. מאדם שהולך מנצחון אינטלקטואלי אחד למשנהו על הקולגות שלו קשה לצפות שיבטל את דעתו מפני דעתם-זה מה שהחיים לימדו אותו, והבטחון הזה שלו במוחו הציל הרבה יותר ממטופל אחד שלו. כמובן שהוא אינו מושלם (לעומת יוּ, שתמונתו מתנוססת במילון ליד המילה "שלמות"
), אחרת מה היה מענין בו? אולם הוא לא "מניאק וזהו" כמו שאת מציגה אותו. ואם כבר, גישת הbrow-beating הזו שלו די מקובלת על רופאים מסוימים (מהסוג שלדוגמא לא הכי קשורה, כשמגיע לקליניקה שלהם חולה סוכרת שלא שומר על דיאטה הם יראו לו תמונות של גפיים כרותות, או אותו כנ"ל עם ריאות מפוחמות לגבי מעשנים). לגבי הציניות, את יודעת מה? רוב מי שהאוס ציני בצורה כמו-אכזרית כלפיו אידיוט וממילא לא קולט. לאחרים זה פשוט מגיע, כמו דלי מים קרים שהאוס מנסה לשפוך עליהם ובצדק. קבוצה שלישית מורכבת מאלה שמוכיחים את טענותיו כלפי האנושות (everybody lies) ועל גבם הציניות שלו נישאת מלכתחילה. לא נתקלתי במקרים רבים שבהם האוס סתם יורד לחייו של מישהו ללא כל הסבר (אם כי הם קיימים. הוא לא מושלם, כבר אמרנו). ולגבי ענין האכפתיות מהחולה, להאוס אכפת מהמחלה (לא נתווכח כרגע לגבי החולה), וזו המוטיבציה שלו לאתר אותה ולרפא את המטופל שלו, כך שעדיין לא הבנתי איך טיפול בתסמינים קשור לענין.