כשהמנהל מזמין ..... מגיעים

[י ו ס י פינקלשטיין]

כשהמנהל מזמין ..... מגיעים ../images/Emo45.gif

צהרים טובים לבני הבית והאורחים, הזמינו אותי להתארח אצלכם הערב ולפני שאגיע [הערב ב 2100] , אציג עצמי : מזה כעשור אני חלק ממשפחה מורכבת המונה את זוגתי שתחייה ושלושה ילדים בוגרים פרי נישואינו הראשונים. הצעירה ביתי, חיילת. האמצעית,ביתה – סטודנטית. הבכור,בנה שיחד עם בח"ל העצימו את שמחת החיים בנכד מקסים. חלק בלתי נפרד מהמשפחה המורכבת הם הורי והורי זוגתי שתחייה ואני מצרף אותם ובשמחה ל"מורכבת". אני עובד סוציאלי במקצועי ,בעל תואר ראשון ושני,עוסק ,בין היתר בתחומים שעניינם יעוץ זוגי , התערבות משפחתית - כולל עם מתבגרים - וגישור בגירושין. אני מוכר כמגשר מוסמך לגירושין מטעם הנהלת בתי המשפט והאגודה הישראלית לטיפול במשפחה [במסגרת אני חבר הוועד המנהל ] עד כאן אני ומעכשיו מציע כי תשאלו שאלותיכם, אני אשוב ואתייחס בערב...... יום נעים לכולם יוסי

 

[ח ד]

אהלן ברוך הבא

שלום יוסי ואני שמח שהגעת. כולם מוזמנים לשאול.

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

מתנצל על האיחור היו

פקקים בכניסה לפורום. אנחנו כבר מתחילים יוסי

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

אפשר לקבל קפה בבית הזה?../images/Emo70.gif

 

[עלמה 3]

אופסססססססס בדר"כ יש קפה...

חשתי כל כך רצינית וחששתי להשטטות היום מה אתה מזמין ??????.. אספרסו קצר ארוך ? ויונה לבנה אחראית על הפתי בר והתה עם נענע ? עלמה

 

[יונה לבנה 1]

בשביל יוסי אפיתי עוגת גבינה עם תות

מצטערת על האחור ...ככה זה אבמשפחות המורכבות ,הכל יוצא קצת אחרת. יאללה תתכבדו חברים

 

[עלמה 3]

וואווווו יונה איזה עוגה ../images/Emo25.gif|נשי

 

[יונה לבנה 1]

נכון שווה?

רוצה את המרשם?

 

[princess lis]

../images/Emo96.gif../images/Emo92.gif

לכולם... וערב טוב מציצה מהצד

 

[ח ד]

רגע רגע!

אם כבר יצאת לרגע מהפרגוד, יש לך אולי עוד משהו לספר לנו? על עצמך? או בכלל על העולם?

 

[princess lis]

אז ככה...

לפני שנה פרקנו את התא המשפחתי לאחר 22 שנות נשואין... שלושת ילדי הבוגרים נישארו איתי. עדיין אין מורכבות מבחינתי...לומדת מכם לגבי העתיד... משהו על העולם?

לפעמים אפור ולפעמים ורוד. המשך ערב טוב...חוזרת מאחורי הקלעים

 

[ח ד]

שאלה אישית

בזמן האחרון אנחנו מאוד עסוקים בציפורה, ביתי בת ה-4 שמגיעה אלינו לביקורים שבועיים. ציפורה גרה עם אמא שלה ועם שרוך, בני בן ה-11. לצערי הרב מאוד, ציפורה לא עושה רושם של ילדה מאושרת. יש לה הבעה קבועה של "ברוגז" ו"עצוב" ו"לא מרוצה" על הפנים. היא מרבה לבכות על כל דבר קטן. למעשה, הרבה פעמים הדמעות הם תחליף לדיבור או להתכוונות. אם היא רעבה, או לא נוח לה עם משהו, או כל דבר שהיא רוצה, לעיתים קרובות היא פשוט תפרוץ בבכי, תיתן לכל העולם לתחקר אותה מה היא רוצה, ורק בסוף תבטא את עצמה במילים, וגם זה לא בטוח. שמתי גם לב שבבוקר כשהיא קמה אצלנו היא נשארת בחדר ולא מעיזה לצאת עד שלא קוראים לה. היא מסוגלת לשבת בחדר ולבכות עד שמישהו יבוא. אבל לצאת היא לא תצא לבד. חלק מהעויינות הקבועה שלה מתבטאת בקושי עצום להגיד מילים כמו "שלום" כשנפגשים, או להתראות כשנפרדים, או "תודה" או "בבקשה" או ב"תאבון". נורא קשה להוציא ממנה את המילים הפשוטות האלה. עלי להדגיש שמדובר בילדה עם התפתחות נורמלית, וכושר ביטוי מצויין. היא יודעת לבטא את עצמה טוב מאוד כשהיא רוצה ולא סובלת מבעיות חשיבה או תיאבון. מה שכן, מבחינה רגשית, היא משדרת מירמור תמידי. רגשות קשים אלה הולכים יד ביד עם היצמדות בלתי פוסקת אלי, אביה. מהרגע שהיא באה עד הרגע שהיא הולכת, רוב הזמן היא מסתובבת אחרי כמו זנבנב, לעתיתים קרובות מבקשת שארים אותה לידיים, מנדנדת ומציקה ללא הפסקה, כאשר כל משפט אצלה מתחיל ב"אבא", גם כאשר היא רואה שתשומת הלב המלאה שלי נתונה לה. היא מסוגלת לפרוץ בבכי אם אני יוצא שניה מהבית להוריד את הזבל. למותר לציין כמה אני אוהב את ציפורהלה'. בני ביתי מקבלים אותה בזרועות פתוחות ומחבקות, ללא תנאים או התחשבנות, אבל כל ביקור שלה אצלנו הוא קשה ותובעני. נכון, יש גם רגעים של צחוק, שיחרור, ומשחק ספונטני. היא אוהבת את החדר שלה אצלנו, ואת הבית, וקשורה כאן לכולנו. ועדיין, משהו שם בתוכה בוכה, מוטרד, מודאג, עצוב. ואנילא יודע. עד כמה זה קשור בי, עד כמה זה קשור בבית אמה, ועד כמה זה קשור בה. מה אפשר לעשות כדי להפוך את ציפורה לילדה קצת יותר שמחה, מאושרת ופתוחה, כמו שמגיע לה להיות?

 

[יונה לבנה 1]

ברוך הבא ../images/Emo140.gif

לפני הכל הייתי רוצה לשאול כמה שאלות כלליות ברשותך!

האם ידועים לך סטטיסטיקות לגבי הצלחות או כישלונות של מערכות מורכבות?

האם רצוי שהסדרי הראיה יהיו קבועים מראש ? או עדיף שהזמנים יהיו חופשיים לשינוי לפי הנוחות של ההורה או הילד? ולפני השאלות האישיות הייתי רוצה להציג בכמה מילים את עצמי: נשואה בפעם השניה כ-11 שנים,שניי בנים חיילים מנשואיי הראשונים,ובת משותפת בת 9.5,ואחרון בנו של בעלי בן 16 מנשואיו הקודמים(יתום מאם).

אני מאד לא מסתדרת עם הבן של בעלי,לאחרונה (שבועיים אחרונים)הוא עבר לגור אצל אחיו הגדול (מאמא) בבית יש אווירת אשמה גדולה כאילו הבן עזב בגללי.גם לבעלי רגשות אשם כבדים ,איך ניתן לקבל את הצעד הדרמתי של בנו מבלי להרוס את התא המשפחתי?

הרבה פעמים שמעתי גם כאן וגם בסביבה הקרובה שלי ,שהיחסים עם הבן תלויים רק בי,(כי הוא רק ילד) שלב פתוח ואהבה יכולים לסדר כל יחסים.האם ילד שמסרב כבר למעלה מעשר שנים לקבל אותי כסמכות בוגרת שלא לדבר על הורה,ובכל הזדמנות מסביר לי שאני לא אמא שלו ,והוא לא זקוק לי,ולא צריך אותי,נעול מבחינה רגשית יכול היה לקבל כל אישה אחרת? במילים אחרות האם יתכן שהיחסים ביננו תלויים רק בי? אני מודה לך מראש ,ערב נעים ומוצלח.

 

[א ו ל י ב י ה]

עזרה דחופה,,,,,,../images/Emo7.gif

אנחנו זוג טרי נשואים כשנה ללא ילדים גם לא בתכנון שנינו ילדים להורים גרושים עם בני זוג נוספים להורים מאז החתונה אנחנו לא מסתדרים אין בינינו קשר ולא מצליחים לתקשר זה עם זו אני יודעת שהנורמה היא להתגרש ולגמור עניין רציתי לדעת לפני שאני פועלת בצורה זו לפתוח תיק ברבנות וכו',,,, מה ניתן לעשות כי אני כבר חסרת אונים הזוגיות לא טובה ואני מאמינה שהוא מרגיש כמוני מה עושים הלאה?

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

עזרה ראשונה לזוג טרי

אוליביה שלום. המשא ששניכם נושאים הינו כבד ונראה שהזוגיות שחוויתם בבתי הוריכם מקרינה בעוצמה על זוגיותכם.שאלת המפתח היא עד כמה חשובה לשניכם מסגרת הזוגיות הנוכחית. לטעמי עליכם לפנות לייעוץ זוגי ובהקדם, וזאת על מנת לקבל מענה אישי כל אחד, לחשיבות הקשר הנוכחי. הייעוץ יכול ויסייע בידכם להבנות זוגיות ראויה. אני רואה חשיבות בייעוץ אישי/זוגי גם למקרה וזוגיותכם זו תגיע לכלל סיום. שהרי אז יסייע בידכם הייעוץ להפיק לקחים וללמוד הכיצד לא לחזור על דפוסי ההתנהגותכם לעתיד. שתדעו רק טוב . יוסי.

 

[עלמה 3]

היי יוסי , ../images/Emo39.gif

אז ככה, קצת רקע, על קצה המזלג מהמשפחה המורכבת שלנו...... אני נשאתי כרווקה לגרוש + 2, יש לנו 2 משותפים בן 7 ובת שלוש. לציין כי אני לא הגורם הנסבתי לגרושיו. מאז נישואינו הקשר עם ילדיו של בעלי נותק, בעיקבות סיסוכים בין בעלי וגרושתו. הקשר שהיה והמעט היה מלווה בעיקר בהסתה וניכור תמידי, יום יומי. על ידי גרושתו, לאחר מספר שנים של חוויות קשות שלנו ושל ילדיו, קשות מנשוא. גרושתו כתבה מכתב, התנצלות ומחילה וזאת לאחר שהבינה מה עשתה איך החיים משבים לה, הרי הכל חוזר כבמורנג ואיך ילידיה משיבים לה ופתאם שואלים ומעיזים להמרות את פיה ורוצים לדעת את האמת..... בעיקבות התנצולתה ובקשת המחילה אני קפצתי על העגלה ובקשתי מבעלי לנסות לאחות את הקרעים וליצור איזשהו קשר עם ילדיו, להיות עבורם, לנסות למחול ולתקן כי לאחר הכל הם לא אשמים והם ילדיו ויש לנו את הילדים שלנו.... שצריכים להכיר את אחיהם!!!!!! אכן נוצר איזשהו קשר , מאד מקרטע וצולע אפשר לומר ממשיך להיות אותו דבר כשאף אחד מבין הצדדים לא נותן את ה- 100% שלו , בכלל לקשר ....... קשר קר ועדין מנוכר, הבן בכלל אינו בעניין, אמר שרוצה אבל הוא עסוק... אני יודעת בודאוות כי הבן נמצא במצוקה נוראית..... בעבר הרחוק דאגתי מאחורי הקלעיים שהוא יקבל טיפול ושיחות עם פסיכולוג כשהאם עלתה על זה היא קטעה את זה מיידית...... לי זה מאד צורם, זה כואב, שהיום בדיוק ניהלתי שיחה עם בעלי והוא אומר לי "...... אני איבדתי את בני , מזמן זה לא מעכשיו... ולא רק אני...גם אמא שלו........... אני חושבת שזה נכון, רואה וחשה את המצוקה.... יודעת שזה הבן של בעלי והאח למחצה של ילדי.... והוא הולך לאיבוד.... אבא מתעלם ואמא שלו מטאטא מתחת לשטיח - שלא ידעו ולא ישמעו...... וכאן השאלות : לא יודעת עד איפה להתערב או בכלל להתערב ולהיות מעורבת ? בעבר הרחוק ניסתי לא להתערב ולהניח לזה... אבל מצאתי את עצמי מעורבת בכל מקרה ובעל כורחי...... עד כמה חשוב הקשר בין בעלי וילדיו - כלפי הילדים שלנו ? האם האין קשר הזה יכול להזיק לילדיי מתי שהו בחייהם...... ואני לא מבינה דבר אחד שכולם מייעצים לדאוג שהקשר הזה יהיה קיים למען ילדיי.....למה זה חשוב ? ד.א. הבן שלנו יודע על הכל אף פעם לא הסתרנו אותם ולא התכחשנו לקיומם, לאורך כל השנים הוא ראה אותם בתמונות ותמיד סיפרנו ישי לו עוד אחים מאשה אחרת שהיתה לאבא ולהבדיל הם חשבו שהוא לא יודע על קיומם. בני תמיד שאל ועדין שואל למה אנחנו לא יכולים ללכת לבית שלהם??? ולבקר אותם שם? ורוצה לדבר בפרט עם האחות... והיא נתונה לקפריזות , פעם כן ופעם לו. איך מסבירים לילד בין 7 , על הקשר הלא יציב הזה ? טוב... ערב נעים לכולנו כאן ותודה , יצא לי ארוך כמו תמיד

עלמה 123

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

עלמה יקרה

בסוף המכתב שלך חתמת "באה מאהבה". בואי נלך עם זה. את באה מנקודה של אהבה לאישך ולילדיך ואת מנסה להקרין זאת גם לילדיו שלו.(אגב מה גילם?) אני גורס כי חשוב לשמר את הקשר של בעלך עם ילדיו. על אף הקשיים ולמרות הכעסים. קשר עשוי להקרין בהחלט על מערכת היחסים בין בעלך לילדיכם המשותפים. זה יחזק את הביטחון העצמי של ילדיכם הן ביחס להורים והן ביחס לחברה הסובבת אותם. אכן מדובר בהליך מורכב אשר ייתכן ויחייב התערבות מקצועית. באשר לדרך הבהרת הקשר הלא יציב לילד בן ה-7 , אכן קיים קושי והייתי ממליץ בפנייך להיעזר ביועצת בית הספר{ישנו גם ספר שאני ממליץ לקרוא אך שמו פרח מזכרוני ואעביר לך את שמו בהמשך} בהצלחה

 

[עלמה 3]

ראשית תודה ../images/Emo70.gif../images/Emo141.gif

אני ישמח מאד באם תיזכר בשם הספר............ בקשר להתערבות המקצועית לגבי בני בן ה - 7, אני כרגע לא רואה ות'אמת , לא יודעת לאבחן עם בני זקוק לזה כרגע...אבל בתוך תוכי אני חשה שאני לא מספיק מקצועית לעשות את או יותר נכון לעבוד איתו והעניין שאני חשבתי על משהו כמו טיפול מנע..... נראה לך ? חשוב לי מאד שילדיי לא יפגעו ולא יסחבו משקל כבד על לא עוול בכפם ??? כאילו... אפשר הכל עד ל- פגוע בילדיי.......... סליחה לא שאלתי אם אפשר עוד שאלות ???? עלמה

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

חופשי עד 23:00

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

מן הפרט אל הכלל

ערב טוב יונה צחורה, ברשותך אתחיל דווקא בשאלות הפרטניות. הבן המורד מצוי בעיצומו של גיל ההתבגרות, גיל שגם בנסיבות חיים "רגילות" הינו קשה וסבוך. על אחת כמה וכמה כשמדובר בנער בן 16 אשר זוכר את אימו , וכעסיו עליך הינם בין היתר דרך לבטא כאב וכעס על אובדן אם. אל תקחי עלייך יונה צחורה את האחריות להתנהגותו . הגם שלעיתים היא מופנית כלפייך. לטעמי הדרך היחידה להתמודד עם התנהגותו של "המורד" היא באמצעות פיתוחו של דיאלוג עם אביו, אישך.עליכם לפעול לגיבוש מסר אחיד ויציב , שיועבר אל הבן ועיקרו:אנו מבינים את הכעס, אך לא מקבלים אותו. יחד עם זאת, כן מקבלים אותך ותמיד תמיד ,ביתנו - ביתך,היום ולתמיד.{ממליץ כי על אף העובדה שעזב את הבית לבית אחיו, לא לעשות שום שינוי פיזי בחדרו.} באשר לשאלת הסדרי הראיה אני גורס כי ככל שגיל הילד עולה, יש לאפשר גמישות בכל האמור בשעות המפגש. גמישות משמעותה נינוחות ומיצוי מיטבי של שעות המפגש. ולענין הסטטיסטיקות, יש הרבה משתנים מתערבים נוספים ולכן לא אכנס לנושא זה. ערב נעים.