כשהעבודה גולשת לנייד הפרטי

[LemonLimeLilach]

פייסבוק ומייל זה לגיטימי, לא?

 

[ענת אדרת]

זאת שאלה או הצהרה?

אם אני עובדת כל יום משמונה עד שלוש, האם זה לגיטימי שסטודנטים ימשיכו לשאול אותי שאלות עד אמצע הלילה בפייסבוק/מייל, אני באופו אישי עונה לסטודנטים, אבל האם זה מובן מאליו?

 

[lilo4]

אני אוהבת מאוד לעבוד עם מיילים

מבחינתי אני יכולה לשלוח מייל גם ב-2 בלילה בגלל שזה הזמן שהיה לי לשבת מול המחשב בשקט ולעבוד. אבל אני לא מצפה לתשובה באותו רגע, להיפך, אני יודעת שהצד השני יענה כשיוכל.
לדעתי זו צורת ההתקשרות הכי פחות מטרידה, אני בטח לא אתקשר למישהו ב-2 בלילה, והאמת שגם ב-8 בערב לא הכי נעים לי להתקשר לאנשים שהם לא חברים שלי

 

[Innocent Dreamer]

אז באילו שעות עדיף לדעתך להתקשר לזרים גמורים?

זאת שאלה די מעניינת האמת.

נתקלתי כבר בכמה מרצים באוניברסיטה שדווקא ביקשו במיוחד להתקשר אחרי 8 בערב כי רק אז הם זמינים.. וגם לי היו ימים כאלה לא אחת, שנגיד מהבוקר עד לפני 8 פשוט לא היתה לי אפשרות להתקשר ולדבר בנחת.. עם זאת, נראה לי שאחרי 10 בערב כבר כמעט בשום מקרה לא מתאים להתקשר לזר גמור, וגם בשבת לא הייתי מתקשר.

 

[אשה מרציפן]

זה מאוד תלוי במי מדובר

למרצה בת 50 כן הייתי מתקשרת ב-20:00, למרצה בת 35 לא כי זו השעה של ארוחת הערב והמקלחות של הילדים.

זה מאוד בעייתי כל העסק, בגלל זה אני פשוט לא הייתי מתקשרת אלא מסתפקת בשליחת מייל, ואם זה היה ממש דחוף הייתי שולחת SMS עם שאלה האם אפשר להתקשר.

 

[אשה מרציפן]

בהקשר הזה

דיברתי עם עוד מישהי מהחצי עבודה שלי על הנושא של אנשים שמתקשרים בשעות הבוקר-צהריים, והיא סיפרה שגם אצלה זה קורה והיות שהיא מורה, אין לה אפשרות לענות לאף אחד מהטלפונים גם אם היא רוצה, והיא מוצאת את עצמה כל פעם מול כמות יפה של שיחות שלא נענות, והיא למדה לא לענות לנייד כולל הפרטי גם בהפסקה כי אנשים לא מבינים שהיא לא יושבת בבית רגל על רגע ומייגעים אותה עם דברים שסובלים דיחוי ואז הולכת לה כל ההפסקה.

מהצד השני, לא חסרים אנשים בתחום הזה שלא נראה להם חריג להתקשר בשעות הלילה - ומבחינתי אחרי 22:00 זה לילה, ובסביבות חצות על אחת כמה וכמה.

 

[lilo4]

אני לא אוהבת להתקשר באופן עקרוני

אם מדובר במס' של מוקד אז אני אתקשר בשעות הפעילות. אבל אם מדובר במס' טלפון פרטי של אדם שאני לא מכירה, אני אשתדל להתקשר בשעות אחה"צ המאוחרות, ואני ממש ממש אשתדל שלא להתקשר לאדם אחרי 8-9 בערב. כמובן שאם מישהו נותן לי מס' טלפון ואומר לי שעדיף להתקשר בשעות מסוימות אז יותר קל לי, אבל באופן עקרוני אני ממש לא אוהבת להתקשר לאנשים בסיטואציות כאלה, אין לי מושג איפה אני תופסת את הצד השני, אם זה בעבודה, תוך כדי פעילות פנאי או תוך כדי שהוא מנסה לקלח את הילדים.

ברור שאני לא אתקשר לאדם אחרי 10 בערב, ובטח שלא בחג או בשבת.

 

[LemonLimeLilach]

את לא חייבת לענות להם ב-2 בלילה

גם אני שולחת מיילים למזכירות ולמרצים שלי בכל השעות, והם עונים לי ב-8 בבוקר כשהם מגיעים למשרד. אני לא רואה בזה שום דבר רע, לשלוח מייל לא מפריע לאף אחד (בניגוד לטלפון).

 

[אשה מרציפן]

גם אני קיבלתי מיילים שנשלחו בשעות הזויות, אם הייתי ערה עניתי ואם לא אז עניתי מתי שקיבלתי אותם כשהיה לי ברור שהצד השני לא ציפה למענה מתי ששלח. כמו שכתבו לפני, זה עדיף על שיחות טלפון וSMS שנשלחים בשעות לא שעות.

 

[אוגלה]

אף אחד לא מצפה שתעני בשעה הזו

הם שואלים כי עכשיו צצה להם שאלה, או עלה להם רעיון כי אלו השעות שהם לומדים. את יכולה לענות מתי שנוח לך, והם יקראו את התשובה כשנוח להם. זה כל היופי במיילים, לעומת טלפונים למשל.

מנסיוני האישי, רוב המרצים שלי (לאו דווקא מתרגלים, אלא גם דוקטורים ופרופסורים ומיוחד חתן פרס ישראל אחד) נהגו לשלוח מיילים וולנטרים לקורס דווקא באחד בלילה או בתשע בבוקר ביום שבת.

 

[im mitzi]

כשלמדתי באו"פ

המנחים היו נותנים לנו את המייל הפרטי שלהם לשאלות.
אני חושבת שזה לגיטימי שסטודנט ישלח מייל בכל שעה, ואת כמובן יכולה לענות בזמן העבודה שלך.
גם היום אני מקבלת מהמנהל שלי או עובדים אחרים מיילים בשעות-לא-שעות וגם בסופי שבוע, הבחירה שלי היא אם להסתכל עליהם ולענות או לחכות שעות העבודה שלי.

לגבי פייסבוק, אני אישית חושבת שזה לא המקום למענה על שאלות שקשורות לעבודה, אלא אם כן מדובר בפרופיל עסקי.

 

[DDN]

בערך

אצלי, רוב החברים שלי יודעים שאם יתנו את המספר שלי בלי אישורי, זה יכול להביא לסיום החברות שלנו. זו לדעתי חוצפה ממדרגה ראשונה.

לי יש סלולרי של העבודה וסלולרי אישי.
הסלולרי של העבודה נולד לפני שנים רבות אחרי שסירבתי לתת את הסלולרי האישי שלי לאנשים בעבודה, והמנהל שלי היה חייב שאהיה זמין גם להם (למנהל שלי, אז והיום יש גם את המספר האישי שלי)

ולמה סירבתי לתת את הסלולרי האישי שלי? בהתחלה נתתי בכיף, עד שחצוף אחד התקשר ב6:30 בבוקר כי נגמר לו הדיו למדפסת.
כיום, גם לסלולרי של העבודה אני עונה רק בשעות העבודה שלי. אם אני לא בעבודה - שיחפשו.

המנהל הנוכחי שלי, בניגוד לקודם לא יתקשר למספר הפרטי אלא אם המפעל עולה באש. הקודם, היה מתקשר כשאני חולה, לומד, בחופש. . .

כל הזמן שואלים אותי למה אני לא נשאר עם אחד ואם זה לא מסורבל ללכת עם שניהם. המחיר של הפרטיות שלי - הופך את כל הדברים השליליים למזעריים.

 

[אשה מרציפן]

זו אחת הבעיות שלי

יש אנשים שמתי שאני לא עונה להם בנייד חברה, מתקשרים לנייד הפרטי, מה שממש מטופש בעיני כי אם אני לא עונה - כנראה שאני לא יכולה לענות... גם אם זה בשעות סבירות.

"לזכותם" של בודדים מהאנשים האלו יזקף שהם לא חושבים על האפשרות שאני עובדת ו/או שיש לי עניינים בחיים מלבד הארגון. מישהי שהתקשרה אלי פעם באמצע היום שאלה אם אני בשלב השנ"צ... כשעניתי לה שאני לא זוכרת מה זה שנ"צ היא מאוד הופתעה. בפעם אחרת מישהי התקשרה אלי ב-10:00 בבוקר ושאלה אם היא העירה אותי

 

[קואלה המקורית]

פעם אחת זה קרה לי- ובאמת הביא לסיום היחסים

וכך קרה:
בשעה 23:00 בלילה צלצל הנייד, עם מספר שלא זיהיתי, שהעיר אותי מהשינה.
מהצד השני, הייתה בחורה, שלא הכרתי ואמרה לי בזו הלשון: "קיבלתי את הטלפון שלך מ- X, והוא אמר לי שיש לך ממ"נים של הקורס Y, שתוכלי לשלוח אלי".
אמרתי לה שזו חוצפה ממדרגה ראשונה שהיא מעירה אותי באמצע הלילה, ואני לא מבינה מה היא רוצה והיא מתבקשת להתקשר מחר בצהריים.
החוצפנית עוד טרחה להתעצבן אלי, למה אני אומרת לה שהיא מעירה אותי, כי 23:00 בלילה זו שעה לגיטימית מאוד להתקשר.
למחרת, כשחזרה אלי, היא התנצלה שהיא לא הציגה את עצמה, והתקשרה בשעה הזו. אמרתי לה מפורשות, שאני מאוד מצטערת, אבל יש בדיוק 3 אנשים בעולם הזה, שאני מרשה להם להתקשר אלי אחרי 22:00 על שטויות, והיא לא אחד מהם.
לאדון שנתן את מספר הנייד שלי, קיבל הודעה שאני מעוניינת לנתק את הקשר עמו לצמיתות, ואם עוד פעם אחת הוא או מי מכריו מתקשר אלי, הוא יקבל תלונה במשטרה על הטרדה.

 

[אשה מרציפן]

עכשיו קיבלתי שדרוג לתופעה

לעובדה שאנשים מתקשרים לנייד הפרטי אחרי שלא עניתי לנייד של העבודה כבר התרגלתי (וככה אני גם יכולה להיות "מוכנה" ולדעת לא לענות), אבל עכשיו הייתה לי שיחה ממספר לא מוכר שהגיעה לנייד הפרטי, שעל הקו הייתה מישהי לא הכי קשורה שהתקשרה בנוגע לנושא הכי לא דחוף בעולם שהיה יכול בהחלט להישאל במייל או להיות מופנה לאנשים שנמצאים ברגעים אלו במשרדי הארגון (או לחכות להודעה רשמית שאמורה להישלח אליה, כמו לכולם, בשבוע הבא). כששאלתי אותה מי הביא לה את המספר הזה היא טענה שאני. היות שלא פגשתי אותה מעולם ושוחחתי איתה עד עכשיו פעם וחצי מנייד החברה זה לא נשמע לי הגיוני. ההמשך מצידה היה טענה שהתקשרה אלי בעבר "למספר הזה, המספר שהיה של X) "X= קודמתי בתפקיד) ו"את ענית". יידעתי אותה שהיא לא התקשרה עכשיו למספר "שהיה של X" אלא לנייד הפרטי שלי והיא הייתה מאוד מופתעת.

אין לי מושג מי באמת הביא לה את המספר שלי, אבל מה שבאמת אני לא מצליחה להבין וזה משהו שקרה לי לאחרונה גם עם אנשים אחרים - זה העובדה שהיא ראתה לנכון להתקשר בשעה הזאת. האנשים שאני עובדת מולם אמורים לדעת שהג'וב שלי הוא במשרת ערב חלקית וגם אם היא חושבת שאני לא עובדת מעבר לכך (ואין שום סיבה שתחשוב ככה) - לא מתקשרים לאנשים בשעת צהריים. כאמור, היא התקשרה עם משהו שבאמת לא דרש שתתקשר דווקא אלי ודווקא עכשיו. אני תוהה אם אני אמורה לצפות לעוד שיחות כאלו, כי אם הבחורה הלא קשורה הזאת קיבלה את המספר הפרטי שלי, סביר להניח שיש מישהו (אחד או יותר) שמפזר אותו בין אנשים נוספים.