כשהתלמיד מוכן, המורה יופיע

tlingit

New member
כשהתלמיד מוכן, המורה יופיע

והיום הבנתי משהו מקסים: כשהמורה מוכן, התלמיד יופיע מה אתם חושבים
 

Yin

New member
כשהתלמיד מוכן

המורה נעלם. כשהמתאמן מוכן המאמן משחרר ונעלם. נדמה לי שמטרה חשובה היא להתחבר למורה הפנימי, מורה חיצוני יכול לאפשר זאת וללכת. עדי
 

coco nut

New member
כשמלמדים - למדים ! (סנקה)|

בתהליך טוב ובריא, יגיע שלב בו מאמן טוב ידע לזהות את העיתוי המתאים שיאפשר היטשטשות הגבולות של מקום המורה- תלמיד. לתפיסתי, שלב שבו מאפשר המאמן/ מדריך/ מורה וכו' לעצמו להיות במקום נטול פניות ואגו ומתוך כך ירשה לעצמו ללמוד מהמתאמן/ תלמיד יסייע לטעת ביטחון ולהעצים את התלמיד כי הוא יכול/ מוכשר ל../ מספיק נבון/ חכם וכו' להיות במקום שמבין כי גם לו יש מה לתת מעצמו ולא להיות פאסיבי שרק מקבל...
 
מסכימה ורואה זאת בבהירות אצלי ואצל אחרים ../images/Emo13.gif

המורה מוכן ואז התלמידים פתאום צצים. ראיתי את זה בכל מיני תחומים, לא רק אימון. בלימוד גיטרה, טיפולי הילינג, ציור ועוד. יש גם אפליקציה של זה. למשל, יצא לי לעשות התקדמות משמעותית בתחום של ביטוי עצמי דרך תנועה, ריקוד, שירה, משחק, רגשות וכדומה. ממש הבאתי את זה לרמה הבאה! פתאום אחרי שעברתי מאסה גדולה, התחילו להגיע מתאמנות שבדיוק רצו הדרכות בביטוי עצמי.
 
אני אומר את הפתגם בצורה מעט שונה

"המורה/לימוד תמיד שם, כשהתלמיד מוכן הוא רואה אותו" ותפקידי כמאמן, להיות א. התלמיד. ב. ליצור שיקוף שוב ושוב עד שהתלמיד יראה את השיעור שלו. ותפקידי כאיש NLP ליצור מצב שבו התלמיד נהיה מוכן כמה שיותר מהר (-; בעבודה שלי אחד הדברים שאני מדבר עליהם הוא כלי הקיבול שאנחנו. ואני מביא דוגמה מהספרים של רוברט קיוסקי. הוא אומר שיש 3 דרכים לחיות, ביטחון כלכלי - זהו המצב שבו בן האדם אומר: רק תן לי לסגור את החודש, לשלם את כל החובות שלי ושיהיה לי אוכל על השולחן. זהו. רווחה כלכלית- זה המצב בו בן האדם אומר, אני רוצה רק להחליף את האוטו שלי כל שנתיים, את האוטו של בן/בת זוגי כל שנתיים, פעם בשנה נוסעים לחו"ל כל המשפחה לחופשה השנתית, הם גרים בבית נוח, שלהם, עם או בלי משכנתה. הכל בסדר.. יש מספיק. חופש כלכלי - אני מגדיר את המצב הזה שבו בן האדם קונה מה שהוא רוצה בלי להסתכל על תג המחיר. רוצה לנסוע לחו"ל לחצי שנה, טס. רוצה לקנות בית, קונה. רוצה חולצה - קונה את החולצה שהוא רוצה מבלי להשוות מחירים. המעבר בין שלושת הרמות הללו - איננו קשור בכסף כמו שהוא קשור בהתפתחות האינטילגנציה הפיננסית שלנו (F.Q) כי ראינו את רוב זוכי הלוטו למיניהם, כיצד כיום הם בלי כסף, בלי חברים, בלי משפחה. - כלומר זה לא הכסף שמביא מישהו לחופש כלכלי. אך מי שכן מתפתח (הופך לכלי קיבול גדול יותר) ועובר בעצמו ממצב אחד למשנהו - הוא כבר יוצר לבד את הכסף. איך זה מתקשר לתלמידים? אותו הדבר בדיוק. בתקופה שאני למדתי, ואח"כ ליוויתי תלמידים אחרים (אם זה ב NLP ואם זה באימון ואם זה בטיפול) ראיתי את אותה התופעה חוזרת על עצמה. המאמן הצעיר שמפחד לקחת סכומים גדולים.. שלאט לאט הופך למאמן מנוסה שלוקח סכומים גדולים ואז גם יש לו "משום מה" (
) גם יותר עבודה. כשבתכלס, הדברים היחידים שהשתנו הם החוסן של המאמן הצעיר, והביטחון העצמי שלו בעצמו - כתוצאה ישירה של הניסיון. את שני הדברים הללו אפשר לפתח מייד בהתחלה, ללא צורך בתהליך הארוך לפעמים שלוקח לאותו מאמן צעיר לעבור. ואז כן, כשהמאמן מוכן, התלמיד מגיע. השאלה שאני שואל היא: כמה מהר את/ה רוצה להיות מוכן? (-; מיקי
 

isaacm

New member
תודה, מיקי. מתנות יפות אתה מחלק. ../images/Emo70.gif ../images/Emo13.gif

 
תבשיל קדירה או צליה מהירה ?

זו שאלה. לפעמים אני מעדיפה תבשילי קדירה. לא בטוחה שאני בהכרח רוצה את זה מהר. לפעמים - המשמעות של זמן היא גם משמעות התהליך שקורה בו (התנסות, התמודדות, למידה, נסיון, התבגרות, בטחון ==> כל אלה דורשים את הזמן שלהם). מאמינה בכל לב שהתבשיל הפנימי שלנו יהיה נכון אם ניתן לו את הזמן ולפעמים - את האש הקטנה. או אז... הוא יכול לפרוץ החוצה לכל לב (או קיבה) ולהיות איכותי כפי שנכון לו להיות. רוב הזמן אני אומרת "לאט....קצת יותר לאט...." יש הרבה מתינות בזה. גם צניעות.... :) ענת
 
"זמן הוא המרפא הטוב ביותר"

אני לא מאמין בפתגם הזה.
לגישתי, ניחנו בשכל שיכול לאפשר לנו לקצר תהליכים... האם תמיד צריך לקצר, לא - כשזה מהנה, אזי עדיף שדווקה יהיה ארוך אך כשזה לא מהנה אלא ההיפך, זה גורם סבל (כזה או אחר), אז אם אפשר לקצר את השיעור, למה לא? אפשר הכי לאט - בשביל זה יש פסיכואנליזה, זה לוקח שבע שנים.. מספיק לאט?? (-; הדוגמה רק כדי להדגיש נקודה. אני מעריך שאדם שלא מוכן לא יהיה מוכן אלא אם הנסיבות סביבו יהיו מוכנות, אם אפשר לעזור לנסיבות שלו להתקיים, אזי יש מצב שהוא יהיה מוכן יותר מהר.. לא? חוץ מזה, אני לא רואה את עצמי כמזון (-; בשביל זה אני בראש שרשרת המזון .. חח
מיקי
 
גם אני לא מאמינה בו

מאמינה במה שקורה בזמן הזה ולא ב"עצם הזמן". לכן - אין לנו ויכוח על המשפט ההוא
יש תהליכים שדורשים זמן ואת הזמן הזה - אני מבקשת. לעצמי ולאחרים. לא תמיד מאמינה בקיצורי דרך ועיגול פינות. לפעמים זה אפשרי. פעמים אחרות - אנחנו משלמים על זה הרבה מידי. אני לא בעד "להאריך" ולא בעד "לקצר". לכן, אני לא (בהכרח) בעד פסיכואנליזה וגם לא (בהכרח) בעד ה"זבנג וגמרנו". דברים נבדקים לגופם. בלי הנחת יסוד אוטומטית של "עדיף כך...". ואני.... לפעמים תבשיל
ענת
 

o n m y w a y

New member
גישתך מצויינת נכונה ופשוטה

למדתי אותה בדרך הקשה
מוכנות היא מושג שמתייחס למצב בו כמות רבה של גורמים מאפשרים "קרקע" לבחירות חדשות שלנו בחיי היו יום. בחירות חדשות מובילות לתוצאות שונות אשר בתורן מובילות להתמודדות ולמידה -התפתחות. אני באופן אישי ישנתי במשך שמונה עשרה שנה בערך, ישנתי שנת ישרים לא הטריד אותי כלום (לא ידעתי שניתן אחרת)... עד אשר הופיעו בחיי מספיק גורמים שעזרו לי להבין שאם אני לא אפעל בדרך שונה אזי לא אקבל תוצאות שונות. וברגע שהסכמתי לשים בצד את העקשנות שלי, הרחמים העצמיים, התקליט שמתנגן לו כבר כלכך הרבה שנים... הרווחתי את עצמי בחזרה. האם הייתי זקוק לשמונה עשרה שנה? ממש לא! גם היום אני יכול להרדם בקלות כל מה שאני צריך לעשות הוא להפסיק לעשות דברים שונים ממה שאני רגיל! יותר מזה, יש בי מקום ש"מת" להירדם, רק לתת לו... ההרס העצמי, המחבל הפנימי מוכר לנו סיפור רומנטי של אני צריך זמן על מנת להשתנות, וזה לא כזה פשוט... אז זהו שכן. עניין של החלטה ומיצוב עצמך בסביבה תומכת בערכים דומים לשלך תוך יישום שלהם בחי היום יום. מצאתי אותך
 

אוריק3

New member
דברת הרבה מיקי ואמרת מעט...

בתור הצהרות זה נשמע חביב. בתכלס זה מאוד מאוד אידבידואלי. רק לסבר את האוזן..מאמן צעיר חסר נסיון חיים איננו מבחינתי מאמן לחיים.. וכמה מהר אתה רוצה להיות מוכן? סובייקטיבי לגמרי וקצת נשמע מסחרי.. קראתי אותך בכמה מקומות ואתה יכול לדעתי קצת יותר.. בהצלחה
 

isaacm

New member
זה מאד אינדיבידואלי

רק כדי לשבר את האוזן . . . אני מכיר אישית נערים בגילאי 14-15 שקיבלו אימון מצעירה בת 23-24. התוצאות מדהימות, ורמת התוצאות עוד יותר.
איציק
 
תודה על הפירגון בצורת "יש לך פוטנציאל אך

אתה לא מממש אותו" - משום מה אתה מזכיר לי את המורים בבית הספר היסודי.. .חחחח
א. זה שמאמן צעיר חסר ניסיון איננו מבחינתך מאמן לחיים. - מראה על האינדיבידואליות לחלוטין. אני מכיר בחור בן 18, שבחיים שלו לא למד קואצ'ינג כזה או אחר. והוא מאמן לחיים שיכול להשאיר מאמנים ותיקים עם אבק מאחור... לעומת זאת אני מכיר מאמנים ותיקים (וזקנים) שלא הייתי נותן להם לאמן סוס. כך שהאיניבידואליות קיימת גם במאמנים. "כמה מהר אתה רוצה להיות מוכן?" - בוודאי שזה סובייקטיבי! כל אחד בקצב שלו. הצורה הפשוטה ביותר לבחון את זה, זה לבחון האם יש פער בין המקום שבו אתה נמצא למקום שבו אתה רוצה להיות! והאם יש פער בין מה שאתה מאמין שאתה יכול לעשות לבין מה שאתה עושה בפועל. ועד כמה נמאס לך מהפערים הללו בחיים שלך! כמה שיותר נמאס לך מהם, כך יותר מהר אתה תרצה להיות מוכן, כדי לצמצם את הפערים הללו. (זו דעתי אשר נתמכת, או יותר נכון נלמדה אצל טוני רובינס) לגבי המסחריות. האם זה רע? באופן שאתה מציג את זה, יש לזה מעיין סבטקסט (Subtext) של משהו שלילי.. האם לזה התכוונת? או התכוונת למשהו אחר? שבוע מופלא מיקי
 

אוריק3

New member
היי מיקי אני מכיר בחור בן 14 שאימן..וכן הלאה

לצערי אלו "דיבורים" "מסחריים" כי תמיד יהייה את היוצא מן הכלל למען סיפור טוב. ואם אתה מתכוון לילד הפלא פ'. אומר לך כי שמעתי את מוצא פיו, ואין תוכו כברו כלל וכלל.. אומנם לעיתים יש כאן נטיה דיי ברורה להוביל ולהציג את האימון לסוגיו ורבדיו באופן מאוד רוחני ומאוד "עליון". זה חביב נחמד. ובמקרים מסויימים החדשנות נתפסת כרוחניות וזה לטעמי מאבד גובה. לעצם כתיבתך מיקי יקירי, אכן יש בך מן היכולת הרטורית ואין זאת בלשון מליצה, אך בקריאתי את דברייך לאורך מספר שנים אחורה. לצערי, ראיתי מן התקדמוות בהבהוביי הלשון על חשבון סמיכות הרזולוציה . וקצת חבל כי ראיתי פוטנציאל איכותי יותר, בפוטנציאל לראות דברים לעומק על חשבון מטבעות לשון. או שזה מה שיש לך להציע בגלל המסחור...תמהתני כי אני עדיין מחזיק בדעה "שיש" לך את זה.. לכן ברשותך העלתי את הדברים משום שראיתי בעצם כתיבתך את הכיוון שאליו מכווונים הגיגך בעצם ריבוי המלל. וברשותך הערה קטנה לך ענת.. כל מה שכתבת עד "ככל שעובר הזמן...".נכון ומסכים לדברייך. באופן גורף למדי...ליתרת הדברים אינני מסכים. זה שוב נשמע כמו קלישאת "מרוב מלמדי השכלתי" וזה עשוי להיות נכון כמעט לכל ענף ותחום מקצועי שתרצי לרכוש. אלא שבאימון הגישה האישית ויכולת האינטראקציה השמורה לאימון/טיפול היא יחודית, (מה למשל שהפסיכוטראפיה התעלמה). ביכולת או אי היכולת שלך להיות "מורה", וכאן ההבדל. הנסיון והאיכות אומרים את דברם.
 
אתה תסלח לי אם לא ממש הבנתי את מה שכתבת

אבל אני אקח את זה כמחמאה??
מיקי
 

אוריק3

New member
אם זה מה שיכול לעזור לך...אז קח זאת כמחמאה

שמח שהדרישות שלך מעצמך נמוכות..מעיד על הרבה צניעות..
 
למעלה