אני אומר את הפתגם בצורה מעט שונה
"המורה/לימוד תמיד שם, כשהתלמיד מוכן הוא רואה אותו" ותפקידי כמאמן, להיות א. התלמיד. ב. ליצור שיקוף שוב ושוב עד שהתלמיד יראה את השיעור שלו. ותפקידי כאיש NLP ליצור מצב שבו התלמיד נהיה מוכן כמה שיותר מהר (-; בעבודה שלי אחד הדברים שאני מדבר עליהם הוא כלי הקיבול שאנחנו. ואני מביא דוגמה מהספרים של רוברט קיוסקי. הוא אומר שיש 3 דרכים לחיות,
ביטחון כלכלי - זהו המצב שבו בן האדם אומר: רק תן לי לסגור את החודש, לשלם את כל החובות שלי ושיהיה לי אוכל על השולחן. זהו.
רווחה כלכלית- זה המצב בו בן האדם אומר, אני רוצה רק להחליף את האוטו שלי כל שנתיים, את האוטו של בן/בת זוגי כל שנתיים, פעם בשנה נוסעים לחו"ל כל המשפחה לחופשה השנתית, הם גרים בבית נוח, שלהם, עם או בלי משכנתה. הכל בסדר.. יש מספיק.
חופש כלכלי - אני מגדיר את המצב הזה שבו בן האדם קונה מה שהוא רוצה בלי להסתכל על תג המחיר. רוצה לנסוע לחו"ל לחצי שנה, טס. רוצה לקנות בית, קונה. רוצה חולצה - קונה את החולצה שהוא רוצה מבלי להשוות מחירים. המעבר בין שלושת הרמות הללו - איננו קשור בכסף כמו שהוא קשור בהתפתחות האינטילגנציה הפיננסית שלנו (F.Q) כי ראינו את רוב זוכי הלוטו למיניהם, כיצד כיום הם בלי כסף, בלי חברים, בלי משפחה. - כלומר זה לא הכסף שמביא מישהו לחופש כלכלי. אך מי שכן מתפתח (הופך לכלי קיבול גדול יותר) ועובר בעצמו ממצב אחד למשנהו - הוא כבר יוצר לבד את הכסף. איך זה מתקשר לתלמידים? אותו הדבר בדיוק. בתקופה שאני למדתי, ואח"כ ליוויתי תלמידים אחרים (אם זה ב NLP ואם זה באימון ואם זה בטיפול) ראיתי את אותה התופעה חוזרת על עצמה. המאמן הצעיר שמפחד לקחת סכומים גדולים.. שלאט לאט הופך למאמן מנוסה שלוקח סכומים גדולים ואז גם יש לו "משום מה" (
) גם יותר עבודה. כשבתכלס, הדברים היחידים שהשתנו הם החוסן של המאמן הצעיר, והביטחון העצמי שלו בעצמו - כתוצאה ישירה של הניסיון. את שני הדברים הללו אפשר לפתח מייד בהתחלה, ללא צורך בתהליך הארוך לפעמים שלוקח לאותו מאמן צעיר לעבור. ואז כן, כשהמאמן מוכן, התלמיד מגיע. השאלה שאני שואל היא: כמה מהר את/ה רוצה להיות מוכן? (-; מיקי