כשמחפשים צרות, מוצאים צרות
הכל התחיל מתחושה של ״דריכה במקום ושהחיים הם לא מה שרצית שיהיו״. במילים אחרות, חבר שלך היה אצל קאוצ׳ר והתלהב ממנו (יש לו ברירה? את הכסף הוא כבר שילם) ואתה חיפשת בעיות כדי שתוכל גם אתה לגלות כמה הקאוצ׳ר עוזר.
אז שינית סדרי עדיפויות (באמת צריך קאוצ׳ר כדי להחליט מה אתה הכי רוצים לעשות?).
אבל זה פשוט מדי לנפש משועממת כמוך, ועדיין היתה לך ״תחושה לא נוחה ביומיום״. אז הפעם הלכת לפסיכולוג. נו, הפסיכולוג פרייאר? אחרי שמיצא את המפגשים איתך הציע שגם אשתך תצטרף, וסוף סוף קיבלת תמורה לכספים שזרקת - סוף סוף יש דראמות אמיתיות. אשתך לא חושבת שאתה מושלם!!! ויש לה טענות!!! (ועם חלקן אתה מסכים, אבל לא חשוב). אבל מצד שני היא לא חושבת שצריך להתגרש - ממש ייסורי וורתר הצעיר, מה עושים עם דילמה שכזו?? ואז הפסיכולוג לקח עוד כספים עד שנמאס לכם ונשארתם לריב בלעדיו, אבל שוב היית צריך מישהו לאוורר בפניו את כל ההגיגים שלך ושוב חזרת אליו, ובזכותו: ירדת במשקל, התעסקת בספורט, החלפת עבודה ותפקיד, אתה מבלה עם הילדים (כמובן,רק דברים שאתה רוצה, לא כי אתה צריך, חלילה).
רק המטרה האחרונה תקועה לך, עוד לא התגרשת. בעיה.
הפסיכולוג רוצה לבדוק איתך למה לא, ואתה שוב מחליט לקחת מהנודניק הזה פסק זמן (אפרופו, הנודניק הזה גרוש? והחבר שהפנה לקאוצ׳ר גם גרוש במקרה?).
מהדברים שלך נשמע לי שאתה אדם חפרן שבאמת מרוכז עמוק עמוק בעצמו. אולי אתה לא מתגרש כי אתה קולט איך ניפחת את הדרמות שלך והמחיר שתשלם על הרצון שלך באקשן, ואולי אתה רוצה למצוא קודם מאהבת (הרי כבר הכנת את גופך לכבודה) כי הנפש שלך מאוד עדינה וזקוקה למישהו/י צמוד כדי לדון על כל נוד שחולף לידך, ואולי כל אלו ששכנעו אותך בצורך להתגרש לפעמים נראים לך קצת פאתטים וזייני שכל ולאו דווקא זייני כוסיות ואתה מפחד שגם אתה תהפוך לגרוש מקצועי.
לא ברור אם אשתך עכשיו מסכימה איתך שצריך להתגרש, הרי גם היא לא עושה שום צעד. אם מבחינתה כן יש מצב להשאר, לדעתי תן לכך נסיון אמיתי. תתרחק מכל מיני יועצים בתשלום או בחינם, ומאלו שגרושים בכלל תברח כמו מאש, מקסימום תקנה ספרים של מודעות עצמית ואיך לשפר את הקשר בנישואין, ותקראו את הספרים יחד. תמצאו תחביבים שתעשו יחד (ערבי ציור? השתתפות יחד במקהלה? ספורט משותף?), ואולי עכשיו כשהילדים כבר ״די גדולים״ ואין את הקושי שהיה כשהיו צעירים יותר, תגלו למה בחרתם להתחתן בזמנו.
