כשעצוב ורע לי על ה

[רחלילי]

נעמה קחי את כל הכוחות שבעולם

ולגבי שאלתך חברה שלי מכירה את שניידר כי בנה אושפז שם אני אנסה לחבר בינכם. שעומר יהיה בריא הכי מהר והכי בקלות, ואת תאגרי כוחות... מקווה שגם בך יש מי שמטפל.

 

[גורבי]

שולחת לך ../images/Emo24.gifים

טיפים אין לי - גם אני פיספסתי את הקורס באסרטיביות - אבל מקווה שיגלו מהר מהר מה זה. תחזיקי מעמד, ותעדכני אותנו.

 

[אלינה12]

החלמה מהירה! ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

הטיפ היחיד זה מחשבה חיובית שהכל יהיה בסדר.

 

[מעיןבר]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

תרגישו טוב. מה שלום עומר

יש חדש

תעדכני אותנו. ולא - הודעה כזאת אני לא משרשרת.

 

[מאי261]

../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif

גם אנחנו היינו מאושפזים עם נועם בבית החולים כי היה לו חום והוא היה בן פחות מחודש. וגם אני הרגשתי בהתחלה בדיוק כמוך - שהמינימום שאני יכולה לעשות למען בני זה לייצג אותו מול צוות הרופאים - ואפילו את זה אני לא מצליחה לעשות, כי כל כך קשה לגרום להם להסביר לך מה קורה. ואני דווקא אישה אסרטיבית בדרך כלל - אבל בבית החולים את כל כך חסרת אונים! בסוף התמוטטתי מבכי בחדר מיון ואז איזה רופאה חסה עלי ודיברה איתי (אגב, לפעמים זה עובד ולפעמים לא - תלוי ברופא...) מבחינת טיפים לא נעים לומר אבל דבר ראשון - פרוטקציה. תנסי לחשוב אם אתם מכירים מישהו שעובד שם - זה מאד עוזר להפוך אותך מסתם עוד חולה לבן אדם (עצוב אבל נכון). תעזרי הרבה בבן הזוג - תישענו אחד על השני - וגם בכל אחד אחר שיעזור. עומר יונק? כמה שזה קל לשכוח מעצמך לגמרי את חייבת לדאוג לאכול ולשתות כדי שאת תהיי בריאה וחזקה בשביל עומר. תבקשי מחברים/משפחה שיביאו לכם אוכל, יהיו איתכם וכך יאפשרו לך קצת לישון (אני למשל לא הייתי מסוגלת לישון אלא אם כן אמא שלי או בעלי היו ערים לצד נועם - גם כשהוא ישן.) אני יכולה להגיד לך שבמקרה שלנו זה היה וירוס ואחרי כמה ימים הוא פשוט התגבר עליו. אני יודעת שכשאת נמצאת בתוך זה אז העולם נראה כל כך שחור, והמוח בורח לכל מיני תסריטי אימים - פתאם בבת אחת מרגישים את עוצמת האהבה הענקית ליצור הקטן שזה עתה נולד, והפך לכל עולמך. אבל תזכרי שאת בידיים טובות, ואת עושה את המקסימום בשביל הבן שלך, וכשכל הסיפור יהיה מאחוריכם הוא יהיה עוד יותר חזק ועוד יותר בריא. מבחינה רפואית מה בדיוק המצב? האם אתם עדיין בשלושת הימים שבהם מחכים לראות אם צמחו חיידקים בבדיקה של דלקת קרום המוח? האם מצאו משהו בדם או בשתן? האם עומר מקבל אנטיביוטיקה מאז שהתאשפזתם?

 

[משוש30]

קודם כל והכי חשוב החלמה מהירה

לעומר האם יש כבר חדשות טובות? תחזיקו מעמד שולחת המון

 

[ornaok]

אוי נעמה../images/Emo24.gif

אין לי טיפים עבורך, אין מה לעשות נגד זה שהרופאים שראו כבר מיליון ואחד תינוקות שוכחים שבשבילנו התינוק הזה הוא עולם ומלואו. זה מרגיז שזה ככה, זה עצוב שזה ככה

מקווה לשמוע בשורות טובות במהרה, מאחלת לך ולבעלך המון כוח, ולעומר- החלמה מהירה מהירה מהירה!

 

[ירדן של ירון וטל]

גם אנחנו היינו מאושפזים שם

דווקא נפלנו על רופאים שדיברו בגובה העיניים ובלי מילים קשות . זה הכי קשה בעולם לראות את הילד שלך סובל . טל היה גם אפטי רוב הימים שזה לא הוסיף יותר מידיי. אני חושבת שהם לא משתפים הרבה עד שלא יהיו ממש בטוחים מה יש לעומרי. אני שולחת לך את מיטב החיבוקים והסבלנות הדרושה. מקווה שידעו מהר מה יש ויטפלו ותשתחררו מהר. יכולה להגיד לך שהם מאוד מקצועיים ולא מתנערים מאף אחריות ומחזיקים את הילדים שם עד שהמחלה כמעט בסופה. והם מקצועיים ובעלי נסיון רב. נ.ב. באיזה מחלקה אתם מאושפזים (פה או במסר) ורק אם בא לך.

 

[new mermaid]

אוי, מסכן קטן (ו../images/Emo24.gifגדול גם לך)

זה כ"כ קשה לראות אותם סמרטוטיים כאילה, והדאגה יכולה להטריף. מה שלי הכי עוזר, וגם משפר את המצב מול הצוות במידת מה, הוא ללמוד כמה שיותר על המצב והאופציות: מהאינטרנט, מאנשי צוות אחרים - אפילו זוטרים יותר (מתמחים בד"כ אוהבים להשוויץ בידע שצברו ועדיין לא פיתחו אגו

) או מהורים אחרים. זה עוזר לי נפשית (עוד קונטרול פריק יוצאת מהארון) אבל בעיקר עוזר לדבר עם הרופאים "בגובה העיניים". אני לא מתביישת לשאול כמה פעמים שצריך, ולברר אם מה שקראתי נכון / רלוונטי למקרה שלי וכולי ורופאים בד"כ מגיבים טוב יותר למונחים המקצועיים. מצטרפת לsipi שתתמקדי כולך בו, בהנקה, הרבה מגע ושירה שקטה ומרגיעה. תני לסובבים אותך ליצור מגן סביבכם ולתמוך באוכל, לאפשר מנוחה ולדון עם הצוות (אם זה מרגיז אותך מדי) החלמה מהירה! מקווה שהסיוט יהפוך לזיכרון רע במהרה

 

[קובולט]

אוי יקירתי../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

התחלתי את הבוקר בבכי הסטרי בגללך... כל כך מבינה אבל אסרטיביות זה בדיוק מה שצריך לאמץ עכשיו. נכון השעות שם לא עוברות ועד שמגיע רופא לדבר איתך הנשמה יוצאת בנתיים תעשי את עצמך יעילה לעומר, תשאבי חלב תאכלי נכון ובריא....עומר צריך אמא חזקה שהוא ישתחרר מהאישפוז. תחשבי על שירי ילדים שמחים ומאושרים ותשירי לו אותם בשעות ההמתנה כדי גם שירי לילה טוב כדי לעזור לו להרדם, והכי חשוב לשתף גם את הבעלול בכל תחושה לפעמים אסרטיביות גברית מאוד עוזרת, רק בגלל הלם הרופאים שגם את האבא מענין משהו.... שווה ניסיון.ולנסות לנוח כל פעם שעומר עוצם עיניים ושוקע בחלום מתוק. מחזקת אותך מרחוק מקווה שהכל יעבור כמו חלום רע ותתעוררי מהר.

 

[ליצה]

אוי...../images/Emo24.gif

תחזיקו מעמד. ממש הצטערתי לשמוע, שעומר יהיה בריא במהרה... מחבקת חזק ומקווה שזה נותן קצת כוח... יהיה טוב אוטוטו.

 

[פשושולה]

נעמולה יקירתי, אני כל כך מבינה אותך

אני לא יודעת אם את זוכרת, אבל עדן הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ במשך 12 יום, כשהיא הייתה בת 3 שבועות, בגלל שעלת שהיא קיבלה ממני. אז זה נורא לראות אותם ככה מסכנים. עדן בכלל הייתה מורדמת, ושכבה שם קטנטונת עם מחטים תקועות בה והזונדה וההנשמה וזה היה סיוט. יש לי כמה עצות - עד כמה שניתן ואפשרי ליישם, כי הרי כל מקרה שונה. בקשר להתנשאות של הרופאים: זימי זין. תישאלי, ותישאלי שוב, מה הם עושים ולמה, ולמה חשובה התרופה הזו, ושלא יפטרו אותך ב"אל תטרידי את עצמך, אנחנו מטפלים בו הכי טוב..." אנחנו היינו ב"דנה" והצוות שם מדהים, ועדיין, שאלתי הכל הכחל הכל, ונכחתי בחילופי המשמרות של האחיות וכל סיבובי הרופאים, פשוט להקשיב להוראות שלהם, ולעשות בדיקה חוזרת (יצא אפילו כמה פעמים שהזכרתי לאחות שצריך חלעשות משהו, או שצריך לא לעשות משהו...) אחרי כמה ימים שאלו אותי אם אני עוסקת במקצוע רפואי, כי שלטתי במונחים. זה הילד שלך. האוצר שלך, ויש לך זכות לדעת מה עושים לו ולמה. מי שמתנשא יכול גם לקבל ממך תגובה של "למה אתה מתייחס אלי ככה, אני מבקשת לדעת מה אתה עושה לאוצר שלי, זה הכל, ולא למדתי רפואה. אש בבקשה תסביר, אני מבטיחה לקלוט מהר..." עם התשישות הפיסית אין מה לעשות. לא ישנתי שבועיים. זה מה יש. רק להבטיח לעצמך ולעומר שצחבקי אותו המון המון כפיצוי על זה שאת לא יכולה עכשיו. והכי חשוב - להיות אופטימית, ולדעת שעומר יהיה בסדר, אפילו אם זה נראה קשה עכשיו. הוא יהיה בסדר. וזהו. הכי פשוט שיש. ועוד כמה שבועות זה יישכח. הכי חשוב זה שהוא לא יזכור את זה, ואילו לך הטראומה לעולם לא תימחה. את מוזמנת להתקשר אלי אם את רוצה לדבר. בגלל שאני אהיה בחופש אני לא אהיה ליד מחשב כשבוע. את יכולה ליצור קשר עם משוש30 שתתן לך את המספר שלי. חיבוקים ונשיקות ותחזיקי מעמד.

 

[עדי 5]

אני מקווה שתצאו הביתה מהר

מקווה שעומר מתאושש. כשדרור בני היה בן חודשיים וחצי הוא היה מאושפז עם חום גבוה כמה ימים. זה באמת היה סיוט,לראות את הילד סובל מבלי יכולת לעשות כלום. אני מקווה שיש איתך אנשים שעוזרים לך להעביר את הזמן בבית חולים. מתפללת להחלמתו המהירה של עומר. תעדכני.

 

[tami_c]

../images/Emo24.gif המון חיבוקים מתוקה

והחלמה מהירה לעומר..

 

[שרון של לוטן]

מה שלום עומר?../images/Emo124.gif

אני מקווה שיש שיפור והעברתם את הרופאים ל"צד שלכם".

 

[נעמולה]

../images/Emo51.gif על התמיכה והעצות

ואני לא שוכחת לעדכן - יצאנו הביתה כמו שהגענו לבית חולים - ללא ידיעה ממשית של מה היה לו. לדעתי הוא חטף ממני את השפעת שהייתה לי אבל היה לו קשה לספר לנו שכואב לו כל הגוף. ביום רביעי אחרי שפרקתי כאן את תסכוליי (ולא את כולם לשמחתכן) חזרתי למחלקה ולא עזבתי את הרופא התורן עד שקיבלתי תשובות להכל, וטרחתי לאמת אותן אצל האחות האחראית במשמרת לילה וקיבלתי המון טיפים לעתיד. קיבלתי

נהדר ליומולדת 29 שלי שחל בדיוק היום - ילד בריא, עירני, שחוזר לעצמו לאט לאט ומקבל חזרה את הביטחון שהיה לו, לא יכולתי לבקש מתנה טובה יותר. קראתי את כל הטיפים שלכן והסיפורים ואין ספק שזה גרם לי לשינוי בגישה. גם אני אסרטיבית עד שזה מגיע לילד שלי (מסתבר) כי אז הדמעות מתגברות על הפה הגדול שלי.

 

[nonaa]

מאוד שמחה לשמוע והמון ../images/Emo49.gif../images/Emo140.gif

 

[גבינייה]

שיואו, מזל!! וברכות ליום הולדתך!

 

[ליצה]

מזל טוב נעמולה../images/Emo77.gif

וכיף שעומר חזר לעצמו... רק בריאות ואושר.

 

[ornaok]

מזל טוב נעמה../images/Emo65.gif

גם ליום הולדת וגם על השחרור מביה"ח. רק בריאות לכולכם, תמיד!