Jerald_Admonds
New member
זו דעתך.
כשפי גאלמור
- פותח הנושא Fairy24
- פורסם בתאריך
Monsieur D
New member
תשובה גם לך וגם לזה שמעליך
נניח שיש לאחת הידידות הקרובות שלי יום הולדת בקרוב והחלטתי שאני לא קונה לה עוגה אלא אופה לה אחת יפה. אז פתחתי שני ספרים, למדתי על ההבדל בין שמנת מתוקה לחמוצה, איך מקציפים חלבונים, איך מקפלים, איך מפעילים את התנור איך משמנים תבנית ובסוף גם אפיתי עוגה. חצי שנה אחר כך היה לידיד אחר שלי יום הולדת ועשיתי את אותו התהליך, אלא בקצת שינויים, הפעם הזיגוג היה שונה. טוב, אז למדתי איך אופים עוגה- האם זה עושה אותי שף? האם זה עושה אותי קונדיטור? ברור שלא! שף חוקר, טועם , לומד ומנסה לשדרג את הבישול שלו כל פעם. כך גם אנשים שלמדו להטיל כשפים. הם למדו על חמשת היסודות, איך להדמות דברים בעיני רוחם, הם יצרו להם כלים מאגיים והם גם הטילו כישופים. האם זה עושה אותם מכשפים? לא, כי מאגיה היא לא רק הטלת כשפים. הכינוי שלי בפורום מג'יק הוא PIAP BALTOH OD VAOAN ולא סתם כי זה "מאאגניב" , הפירוש של המילים האלה הם "צדק, איזון ואמת" ולדעתי אלו שני דרכים שמובילים למילה השלישית- המטרה של כל מאג , ואפילו של כל מדען. על כריכת מגזין האיחוד (The Equinox) כתוב "שיטת המדע - מטרת הדת). המטרה של המאגיה היא לגרום לנו להבין את העולם(ות) מסביבו ונותנת לנו כלים לחקור אותם. כשאנחנו עושים זאת, אנחנו מתקרבים לאלוהות. אלוהות יכולה להתפס כאלוהים טרנסדנטלי כמו שהמסדרים המאגיים תופסים, או כמו אלים טבעיים כמו שהויקה תופסת. אל תתפוס אותי לא נכון , במאגיה יש את החלק של הטלת כשפים, ולהפך, אני לא אומר שזה רע להטיל כשפים אלא זה מצויין שאפשר לנצל אמנות גם בחיי היום יום. אבל הטלת כשפים בלבד היא כמו פתירת משוואות במתמטיקה, היא לא המטרה. אז אין לי דרך לקרוא לאותם אנשים שרק מטילים כשפים, כמו שאין לי דרך לקרוא לאותם אנשים שרק אופים עוגות. ל- Jerald_Admonds , התשובה שלך מצחיקה אותי. היא מצחיקה אותי כי זאת תשובה סתומה (כמו פסוק סתום, לא במובן של דפוק). אין לי ממש מה לעשות עם התשובה שלך כי המאגיה היא דבר שמשתנה מאדם לאדם, היא לא מדע מדוייק. מה שיש לי להגיב על התשובה המתחכמת הזאת היא שתנסה להסתכל על מכשפים מפורסמים - החל ממת'ארס, קראולי, רגרדי, פוטצ'ון, גרנדר, וכו'. אלה אנשים עם רמת ניסיון וידע שכופלים אותי ואותך גם ביחד. אם הם הגדירו מאגיה כשיטה להטלת כשפים, אני כורת לעצמי את היד.
נניח שיש לאחת הידידות הקרובות שלי יום הולדת בקרוב והחלטתי שאני לא קונה לה עוגה אלא אופה לה אחת יפה. אז פתחתי שני ספרים, למדתי על ההבדל בין שמנת מתוקה לחמוצה, איך מקציפים חלבונים, איך מקפלים, איך מפעילים את התנור איך משמנים תבנית ובסוף גם אפיתי עוגה. חצי שנה אחר כך היה לידיד אחר שלי יום הולדת ועשיתי את אותו התהליך, אלא בקצת שינויים, הפעם הזיגוג היה שונה. טוב, אז למדתי איך אופים עוגה- האם זה עושה אותי שף? האם זה עושה אותי קונדיטור? ברור שלא! שף חוקר, טועם , לומד ומנסה לשדרג את הבישול שלו כל פעם. כך גם אנשים שלמדו להטיל כשפים. הם למדו על חמשת היסודות, איך להדמות דברים בעיני רוחם, הם יצרו להם כלים מאגיים והם גם הטילו כישופים. האם זה עושה אותם מכשפים? לא, כי מאגיה היא לא רק הטלת כשפים. הכינוי שלי בפורום מג'יק הוא PIAP BALTOH OD VAOAN ולא סתם כי זה "מאאגניב" , הפירוש של המילים האלה הם "צדק, איזון ואמת" ולדעתי אלו שני דרכים שמובילים למילה השלישית- המטרה של כל מאג , ואפילו של כל מדען. על כריכת מגזין האיחוד (The Equinox) כתוב "שיטת המדע - מטרת הדת). המטרה של המאגיה היא לגרום לנו להבין את העולם(ות) מסביבו ונותנת לנו כלים לחקור אותם. כשאנחנו עושים זאת, אנחנו מתקרבים לאלוהות. אלוהות יכולה להתפס כאלוהים טרנסדנטלי כמו שהמסדרים המאגיים תופסים, או כמו אלים טבעיים כמו שהויקה תופסת. אל תתפוס אותי לא נכון , במאגיה יש את החלק של הטלת כשפים, ולהפך, אני לא אומר שזה רע להטיל כשפים אלא זה מצויין שאפשר לנצל אמנות גם בחיי היום יום. אבל הטלת כשפים בלבד היא כמו פתירת משוואות במתמטיקה, היא לא המטרה. אז אין לי דרך לקרוא לאותם אנשים שרק מטילים כשפים, כמו שאין לי דרך לקרוא לאותם אנשים שרק אופים עוגות. ל- Jerald_Admonds , התשובה שלך מצחיקה אותי. היא מצחיקה אותי כי זאת תשובה סתומה (כמו פסוק סתום, לא במובן של דפוק). אין לי ממש מה לעשות עם התשובה שלך כי המאגיה היא דבר שמשתנה מאדם לאדם, היא לא מדע מדוייק. מה שיש לי להגיב על התשובה המתחכמת הזאת היא שתנסה להסתכל על מכשפים מפורסמים - החל ממת'ארס, קראולי, רגרדי, פוטצ'ון, גרנדר, וכו'. אלה אנשים עם רמת ניסיון וידע שכופלים אותי ואותך גם ביחד. אם הם הגדירו מאגיה כשיטה להטלת כשפים, אני כורת לעצמי את היד.
אנחנו לא מדברים על מטרת המאגיה
אנחנו מדברים על ההגדרה לאנשים שרק עוסקים בהטלת לחשים. הדוגמה שנתת היא לא טובה מסיבה אחת פשוטה. שף זה תואר עם תעודה שנותנים למי שסיים לימודי בישול באחת מהמוסדות המוסמכים. כמובן שאדם יכול לקרוא לעצמו שף, אבל זה לא מקנה לו הכרה בתור כזה עבור המוסד. במאגיה אין לך קורס ותואר אשר מוכר ע"י כולם וכאן תמונה הבעיה. כל אחד יכול לקרוא לעצמו מכשף או מאג ואין לך מה לומר בנושא. המצב שונה בוויקה, רייקי וכ"ו, אבל במאגיה באופן כללי אין לך שום הסמכה וכל אחד יכול לקרוא לעצמו וזה יהיה מקובל. כמובן שאתה יכול לא לקבל את זה, אבל אין לך שום מדד של השוואה כי גם אנשים שקראו מיליון ספרים ויכולים לצטט את קראולי אתה לא בהכרח יודע שהם יודעים לעשות משהו עם הידע הזה. הרבה דברים במאגיה בלתי נראים לעין לא מזויינת (ואם הצלחת לזיין את עיניך אז אני מצדיע לך
) לסיכום, באם אין לך הצעה משכנעת איך להגדיר אנשים שרק עוסקים בהטלת לחשים או לחילופין לומר למה לא מגיע להם להיקרא "עוסקים במאגיה" אז אני אדבק בהגדרה שלי.
אנחנו מדברים על ההגדרה לאנשים שרק עוסקים בהטלת לחשים. הדוגמה שנתת היא לא טובה מסיבה אחת פשוטה. שף זה תואר עם תעודה שנותנים למי שסיים לימודי בישול באחת מהמוסדות המוסמכים. כמובן שאדם יכול לקרוא לעצמו שף, אבל זה לא מקנה לו הכרה בתור כזה עבור המוסד. במאגיה אין לך קורס ותואר אשר מוכר ע"י כולם וכאן תמונה הבעיה. כל אחד יכול לקרוא לעצמו מכשף או מאג ואין לך מה לומר בנושא. המצב שונה בוויקה, רייקי וכ"ו, אבל במאגיה באופן כללי אין לך שום הסמכה וכל אחד יכול לקרוא לעצמו וזה יהיה מקובל. כמובן שאתה יכול לא לקבל את זה, אבל אין לך שום מדד של השוואה כי גם אנשים שקראו מיליון ספרים ויכולים לצטט את קראולי אתה לא בהכרח יודע שהם יודעים לעשות משהו עם הידע הזה. הרבה דברים במאגיה בלתי נראים לעין לא מזויינת (ואם הצלחת לזיין את עיניך אז אני מצדיע לך
Jerald_Admonds
New member
תצחק כמה שאתה רוצה, זה בריא.
לאף אחד אין בלעדיות על האמת, לא לי לא לך וגם לא לאותם מכשפים שציינת- מפורסמים ככל שיהיו. אנחנו יכולים לחקור את עצמנו, את העולם, לסלול דרכים חדשות או לחקור ישנות, אבל איש מאיתנו לא יכול לבוא ולקבוע ש'איש שרק מטיל לחשים' לא עוסק במאגיה, רק בגלל שהוא לא מנסה להתקרב לאלוהות לפי ההגדרה שלך. זו דעתי כמובן. האם מרפא משבט הKung ממדבר הקלאהרי, שמתמכח, מתווכח וצועק על רוחות ואלים על מנת שיוכל לרפא אנשים שנפגעו על ידיהם עוסק פחות במאגיה מקראולי? גם אם בכך מסתכם כל העיסוק שלו?
לאף אחד אין בלעדיות על האמת, לא לי לא לך וגם לא לאותם מכשפים שציינת- מפורסמים ככל שיהיו. אנחנו יכולים לחקור את עצמנו, את העולם, לסלול דרכים חדשות או לחקור ישנות, אבל איש מאיתנו לא יכול לבוא ולקבוע ש'איש שרק מטיל לחשים' לא עוסק במאגיה, רק בגלל שהוא לא מנסה להתקרב לאלוהות לפי ההגדרה שלך. זו דעתי כמובן. האם מרפא משבט הKung ממדבר הקלאהרי, שמתמכח, מתווכח וצועק על רוחות ואלים על מנת שיוכל לרפא אנשים שנפגעו על ידיהם עוסק פחות במאגיה מקראולי? גם אם בכך מסתכם כל העיסוק שלו?
Winged Annabelle
New member
../images/Emo45.gif
הסבר אישי למחלוקת
אני חושב שנקודת המחלוקת בנושא מתרכזת סביב ההבנה של מושג הדת. אתה טוען כי עבור רבים לימוד כישוף נעשה במטרה "לקחת שליטה על חייהם ללא קשר דתי או פילוסופי", כלומר ליצור שינוי כלשהו בחייהם, אבל האם עצם האמונה בכישוף איננה אמונה דתית? יותר מזה, האם אמונה בכישוף לא מגיעה מתוך מכלול רעיוני שהוא פילוסופי ודתי? לדעתי, יותר משחשוב מלקבוע מי מכם, אתה או Monsieur D, צודקים - חשוב לקבוע *למה* אתם צודקים. כך נוכל לגבש הבנה אמיתית של סלע המחלוקת ולהבין על מה כל אחד מדבר כשהוא אומר מאגיה וכישוף. נושא המאגיה מעולם לא זכה להפרדה רעיונית מבוססת ממושגים המשיקים לו, כמו דת ואמונה-תפלה. הוא מזכיר הרבה מקרים של נושאי-לימוד אחרים, שבחיתוליהם לא היה ניתן להפריד אותם מאחרים הדומים להם. אולי דוגמא תעזור: בזמנים עתיקים ובימי-הביניים, לפילוסופיה לא היתה הגדרה מבוססת. פעמים רבות, הנושאים שפילוסופיה עסקה בהם הם נושאים שהיום מכנים המדעים המדויקים. למאגיה גם היה מזל ביש, כיוון שהנושאים שבד"כ זוהו כמשויכים לה ערערו על הסדר החברתי והדתי. אני נוטה לתמוך בניתוח של כרמית לנושא במאמרה "מאגיה: בעין ביקורתית ועם שתי רגליים על הקרקע" וגם ב"מכשפה: קווים לדמותה". בתמציתיות, כרמית מדברת על כך שהמאגיה (magic) מאגדת מיומנויות ליבה רוחניות, להן היא קוראת כישוף (witchcraft), אשר מקבלות ביטויים שונים בתרבויות ובדתות שונות. את מטרתה של המאגיה היא מתארת כהתפתחות אישית כבני-אדם וכהתקרבות אל האלוהות. אין ספק שזוהי הגדרה ממצה אך כללית. כשהיא מגדירה את אחת המטרות כ"התקרבות אל האלוהות", היא מגלה לנו אמת לא נוחה: מאגיה וכישוף לעולם יהיו חלק מדת. משיטוט בארכיון הפורום, הבנתי כי כרמית מתכוונת להגדרה כללית של הדת והאלוהות - לא כאוסף של אמונות תאיסטיות מקובלות על ציבור רחב של אנשים וסגורות הרמטית. למיטב הבנתי אותה, דת היא גם הכרה בכוח-הפנימי של האדם, שלו אתה יכול לקרוא "ניצוץ", האל שבפנים או בכל שם אחר שתחפוץ. אני מקבל את הרעיון של כרמית בנוגע לדת. זו הסיבה שאני לא רואה טעם בניסיון להפריד בין כישוף, כמערכת מיומנויות רוחניות, לבין פילוסופיה, דת, תיאולוגיה ומוסר. הכישוף לעולם ילך יד-ביד עם שאר הנושאים הללו, כיוון שהוא בלתי ניתן לניתוח ולהבנה בלעדיהם. בלעדי הדת, בהגדרתה הרחבה, אין לנו רעיונות לגבי איך הכישוף פועל, מתי מותר ואסור להטיל כישוף, איפה האל נכנס לתמונה (אם בכלל) ועוד.
אני חושב שנקודת המחלוקת בנושא מתרכזת סביב ההבנה של מושג הדת. אתה טוען כי עבור רבים לימוד כישוף נעשה במטרה "לקחת שליטה על חייהם ללא קשר דתי או פילוסופי", כלומר ליצור שינוי כלשהו בחייהם, אבל האם עצם האמונה בכישוף איננה אמונה דתית? יותר מזה, האם אמונה בכישוף לא מגיעה מתוך מכלול רעיוני שהוא פילוסופי ודתי? לדעתי, יותר משחשוב מלקבוע מי מכם, אתה או Monsieur D, צודקים - חשוב לקבוע *למה* אתם צודקים. כך נוכל לגבש הבנה אמיתית של סלע המחלוקת ולהבין על מה כל אחד מדבר כשהוא אומר מאגיה וכישוף. נושא המאגיה מעולם לא זכה להפרדה רעיונית מבוססת ממושגים המשיקים לו, כמו דת ואמונה-תפלה. הוא מזכיר הרבה מקרים של נושאי-לימוד אחרים, שבחיתוליהם לא היה ניתן להפריד אותם מאחרים הדומים להם. אולי דוגמא תעזור: בזמנים עתיקים ובימי-הביניים, לפילוסופיה לא היתה הגדרה מבוססת. פעמים רבות, הנושאים שפילוסופיה עסקה בהם הם נושאים שהיום מכנים המדעים המדויקים. למאגיה גם היה מזל ביש, כיוון שהנושאים שבד"כ זוהו כמשויכים לה ערערו על הסדר החברתי והדתי. אני נוטה לתמוך בניתוח של כרמית לנושא במאמרה "מאגיה: בעין ביקורתית ועם שתי רגליים על הקרקע" וגם ב"מכשפה: קווים לדמותה". בתמציתיות, כרמית מדברת על כך שהמאגיה (magic) מאגדת מיומנויות ליבה רוחניות, להן היא קוראת כישוף (witchcraft), אשר מקבלות ביטויים שונים בתרבויות ובדתות שונות. את מטרתה של המאגיה היא מתארת כהתפתחות אישית כבני-אדם וכהתקרבות אל האלוהות. אין ספק שזוהי הגדרה ממצה אך כללית. כשהיא מגדירה את אחת המטרות כ"התקרבות אל האלוהות", היא מגלה לנו אמת לא נוחה: מאגיה וכישוף לעולם יהיו חלק מדת. משיטוט בארכיון הפורום, הבנתי כי כרמית מתכוונת להגדרה כללית של הדת והאלוהות - לא כאוסף של אמונות תאיסטיות מקובלות על ציבור רחב של אנשים וסגורות הרמטית. למיטב הבנתי אותה, דת היא גם הכרה בכוח-הפנימי של האדם, שלו אתה יכול לקרוא "ניצוץ", האל שבפנים או בכל שם אחר שתחפוץ. אני מקבל את הרעיון של כרמית בנוגע לדת. זו הסיבה שאני לא רואה טעם בניסיון להפריד בין כישוף, כמערכת מיומנויות רוחניות, לבין פילוסופיה, דת, תיאולוגיה ומוסר. הכישוף לעולם ילך יד-ביד עם שאר הנושאים הללו, כיוון שהוא בלתי ניתן לניתוח ולהבנה בלעדיהם. בלעדי הדת, בהגדרתה הרחבה, אין לנו רעיונות לגבי איך הכישוף פועל, מתי מותר ואסור להטיל כישוף, איפה האל נכנס לתמונה (אם בכלל) ועוד.
תשובה
תראה, אני יכול לדון איתך על הגדרות של מאגיה, דת ושאר הירקות, אבל זה יהיה ארוך, מייגע וחסר תועלת. אני כן יכול לומר את הדבר הבא אשר יביא לחוסר משמעות של כל אלו והוא: אם אדם לא מתייחס למה שהוא עושה כ-X אז עבורו אין שום משמעות מה X מסמל. לפי הנוסחה הזו, אם ילד בן 16 מתחיל ללמוד מאגיה והדבר היחיד שמעניין אותו זה לעשות כמה כשפים כדי לשנות את צבע עיניו או לגרום לשכנה ממול להתאהב בו אז אין שום קשר בין מה שהוא עושה לדת, אמונה או אמת אובייקטיבית. עכשיו נשארנו עם השאלה, האם מה שהוא עושה זה מאגיה ? אני חושב שכן, אבל אתה מוזמן לענות על השאלה ששאלתי את "מר ד" קודם....אם לא, אז איך אפשר לקרוא לזה ?
תראה, אני יכול לדון איתך על הגדרות של מאגיה, דת ושאר הירקות, אבל זה יהיה ארוך, מייגע וחסר תועלת. אני כן יכול לומר את הדבר הבא אשר יביא לחוסר משמעות של כל אלו והוא: אם אדם לא מתייחס למה שהוא עושה כ-X אז עבורו אין שום משמעות מה X מסמל. לפי הנוסחה הזו, אם ילד בן 16 מתחיל ללמוד מאגיה והדבר היחיד שמעניין אותו זה לעשות כמה כשפים כדי לשנות את צבע עיניו או לגרום לשכנה ממול להתאהב בו אז אין שום קשר בין מה שהוא עושה לדת, אמונה או אמת אובייקטיבית. עכשיו נשארנו עם השאלה, האם מה שהוא עושה זה מאגיה ? אני חושב שכן, אבל אתה מוזמן לענות על השאלה ששאלתי את "מר ד" קודם....אם לא, אז איך אפשר לקרוא לזה ?
לא חסר-תועלת.
כפי שכבר אמרתי, אני רואה הגדרות (במיוחד הלוגיות שבינהן) כחשובות, כיוון שהן נותנות לאנשים מושג על מה האדם שעומד מולם מדבר. אם אדם שלומד אמנות לא מתייחס למה שהוא עושה כאמנות, אמנם אין למושג "אמנות" משמעות עבורו, אבל גם אין לו דרך להתקדם במה שהוא עושה כי חסר לו המושג והבנתו. מילים הן כוח כיוון שהן יכולות להיות פתח להבנה של העולם. מילים שלא מוגדרות כהלכה הן פתח לצרות. כשאני התחלתי את לימודי המאגיה, לא ידעתי מי נגד מי. אי-הידיעה הזו נבעה מחוסר במושגים מוגדרים היטב. ילד בן 16 שמנסה לשנות את צבע העיניים שלו לא "לומד מאגיה". הוא מנסה לבצע אקט-מאגי, הטלת כישוף. הוא מנסה להשתמש באחת מהמיומנויות שאנשים שלומדים מאגיה משתמשים בהם. יש נושאים אחרים בהם זה פועל בקלות רבה. לדוגמא, בישול: אני יודע להכין עוגת שטרודל נהדרת, ממתכון שמצאתי באינטרנט. אני לא שף מדופלם, אבל אני יודע להכין את העוגה. במיומנויות המאגיות שלהן ניתן לקרוא כישוף, זה עשוי לעבוד, אבל לא בקלות כמו בבישול. אולי עם הבנה בסיסית של מרכיבי הכישוף הוא יצליח לשנות את צבע העיניים. אולי הוא אפילו יצליח להטיל עוד כישוף או שניים. הילד יתקל בבעיה בפעם הראשונה שזה לא פועל לו. הוא יחשוב למה ויזכר שהוא עושה שימוש ברגש, ברצון ובדמיון כדי להטיל את הכישופים שלו. אז איך ניתן להשתפר? לאמן ולחשל את הרגש, הרצון והדמיון. כלומר, |הגדש|להתפתח מבחינה אישית כבני-אדם. אם לילד יש שכל בקודקוד, הוא יבין שמדובר במשימה לא פשוטה. כזו שדורשת ידע והבנה של העולם. פתאום זה קצת יותר קשה משזה היה קודם ובטח שזה יותר קשה מכמה מתכונים לעוגה. בנושא הדת, כפי שכבר אמרתי - הגדרותינו שונות. אתה מוזמן לקרוא שוב את ההודעה הקודמת, שמסבירה את עמדתי בהגדרת הדת. מבחינתי, הילד מאמין ביכולותיו שלו עצמו ואפשר להגדיר זאת כאמונה דתית.
כפי שכבר אמרתי, אני רואה הגדרות (במיוחד הלוגיות שבינהן) כחשובות, כיוון שהן נותנות לאנשים מושג על מה האדם שעומד מולם מדבר. אם אדם שלומד אמנות לא מתייחס למה שהוא עושה כאמנות, אמנם אין למושג "אמנות" משמעות עבורו, אבל גם אין לו דרך להתקדם במה שהוא עושה כי חסר לו המושג והבנתו. מילים הן כוח כיוון שהן יכולות להיות פתח להבנה של העולם. מילים שלא מוגדרות כהלכה הן פתח לצרות. כשאני התחלתי את לימודי המאגיה, לא ידעתי מי נגד מי. אי-הידיעה הזו נבעה מחוסר במושגים מוגדרים היטב. ילד בן 16 שמנסה לשנות את צבע העיניים שלו לא "לומד מאגיה". הוא מנסה לבצע אקט-מאגי, הטלת כישוף. הוא מנסה להשתמש באחת מהמיומנויות שאנשים שלומדים מאגיה משתמשים בהם. יש נושאים אחרים בהם זה פועל בקלות רבה. לדוגמא, בישול: אני יודע להכין עוגת שטרודל נהדרת, ממתכון שמצאתי באינטרנט. אני לא שף מדופלם, אבל אני יודע להכין את העוגה. במיומנויות המאגיות שלהן ניתן לקרוא כישוף, זה עשוי לעבוד, אבל לא בקלות כמו בבישול. אולי עם הבנה בסיסית של מרכיבי הכישוף הוא יצליח לשנות את צבע העיניים. אולי הוא אפילו יצליח להטיל עוד כישוף או שניים. הילד יתקל בבעיה בפעם הראשונה שזה לא פועל לו. הוא יחשוב למה ויזכר שהוא עושה שימוש ברגש, ברצון ובדמיון כדי להטיל את הכישופים שלו. אז איך ניתן להשתפר? לאמן ולחשל את הרגש, הרצון והדמיון. כלומר, |הגדש|להתפתח מבחינה אישית כבני-אדם. אם לילד יש שכל בקודקוד, הוא יבין שמדובר במשימה לא פשוטה. כזו שדורשת ידע והבנה של העולם. פתאום זה קצת יותר קשה משזה היה קודם ובטח שזה יותר קשה מכמה מתכונים לעוגה. בנושא הדת, כפי שכבר אמרתי - הגדרותינו שונות. אתה מוזמן לקרוא שוב את ההודעה הקודמת, שמסבירה את עמדתי בהגדרת הדת. מבחינתי, הילד מאמין ביכולותיו שלו עצמו ואפשר להגדיר זאת כאמונה דתית.
או כנרציסיזם מובהק ../images/Emo13.gif
אני מסכים עם כל מה שאמרת למעט החלק האחרון על דת. בעיני דת זה משהו אשר כולל פולחן, אמונות מוגדרות ומושא סגידה. שים לב שיש הבדל מהותי בין אמונה לבין סגידה. אותו הילד יכול להאמין בעצמו (ואכן חייב, אחרת הלחשים לא יעבדו), אבל אם הוא אשכרה יסגוד לעצמו אז או שיש כאן באמת אלמנט דתי או שיש כאן מקרה חמור של נרציסיזם
אנא שים לב שאני מתנגד להכללה של "כל מי שלומד מאגיה מחפש אמת אובייקטיבית". אין כאן שום קשר לדת או אמונה, כי מה היא האמת האובייקטיבית ? אני לא יודע לענות על זה כי אין לי מושג מה היא. יותר מכך, אני מאמין כי לכל אדם היא תהיה שונה (ואז לא אובייקטיבית). לדעתי, לא כל מי שלומד מאגיה בהכרח מחפש אמת, בין אם אובייקטיבית או לא. לא כולם מחפשים דת, בין אם עצמית או לא. לא כולם מעניין אותם כל ההגדרות הללו. יש אנשים, לרוב בתחילת דרכיהם, שרק מחפשים כוח. הכוח ליישם את רצונותיהם במציאות. אם זה לא מאגיה אז אני היפופוטם ורוד.
אני מסכים עם כל מה שאמרת למעט החלק האחרון על דת. בעיני דת זה משהו אשר כולל פולחן, אמונות מוגדרות ומושא סגידה. שים לב שיש הבדל מהותי בין אמונה לבין סגידה. אותו הילד יכול להאמין בעצמו (ואכן חייב, אחרת הלחשים לא יעבדו), אבל אם הוא אשכרה יסגוד לעצמו אז או שיש כאן באמת אלמנט דתי או שיש כאן מקרה חמור של נרציסיזם
הבהרה
כאשר כתבתי כי "בלעדי הדת... איפה האל נכנס (אם בכלל)" התייחסתי לרעיון האל במובנו היודאו-נוצרי המקובל בחברה בה אנו חיים. כמו כן, אולי מוטב להרחיב ולומר שנובע מהמטרות של המאגיה, "התפתחות אישית כבני-אדם והתקרבות אל האלוהות", ניסיון ללמוד ולדעת את העולם בו אנו חיים. לטעמי, אדם שקורא אך ורק ספרים הנוגעים לכישוף באופן ישיר (טכניקות, הסברים של "איך זה פועל?"), לא יכול להגשים את מטרות המאגיה. המאגיה דורשת מאיתנו להרחיב אופקים.
כאשר כתבתי כי "בלעדי הדת... איפה האל נכנס (אם בכלל)" התייחסתי לרעיון האל במובנו היודאו-נוצרי המקובל בחברה בה אנו חיים. כמו כן, אולי מוטב להרחיב ולומר שנובע מהמטרות של המאגיה, "התפתחות אישית כבני-אדם והתקרבות אל האלוהות", ניסיון ללמוד ולדעת את העולם בו אנו חיים. לטעמי, אדם שקורא אך ורק ספרים הנוגעים לכישוף באופן ישיר (טכניקות, הסברים של "איך זה פועל?"), לא יכול להגשים את מטרות המאגיה. המאגיה דורשת מאיתנו להרחיב אופקים.
Jerald_Admonds
New member
המממם
אפשרי. עלול לדרוש לא מעט זמן ועבודה, האם זה שווה את זה? כך או כך הייתי ממליץ לך להתייעץ עם ההדרכה שלך, תהיה אשר תהיה. אני מוצא את זה תמיד אידיאלי כאשר אני מבקש ללמוד משהו מאוד ספציפי שמעט מאוד ידע או הדרכה עליו נפוצים במסגרות הידע ה'רגילות' והמשעממות
כמו מקומות שבהם אנשים מטיפים לך בהם מוסר עבודה או כלכלת אנרגיה. אני חושב שיש לך כישרון טבעי לגלאמור, ממעט ההיכרות שלי איתך. למה שלא תבררי באותה הזדמנות(עם ההדרכה שלך) בנוגע לאפשרות של ליצור גלאמור שגם את תיראי? על כל ההשלכות של העניין...
אפשרי. עלול לדרוש לא מעט זמן ועבודה, האם זה שווה את זה? כך או כך הייתי ממליץ לך להתייעץ עם ההדרכה שלך, תהיה אשר תהיה. אני מוצא את זה תמיד אידיאלי כאשר אני מבקש ללמוד משהו מאוד ספציפי שמעט מאוד ידע או הדרכה עליו נפוצים במסגרות הידע ה'רגילות' והמשעממות
Your sweet87
New member
מתי הספקת להטיל כישוף?
אם אתה רוצה לבטל אותו, תגיד לי מה הטלת ואראה מה אפשר לעשות.
אם אתה רוצה לבטל אותו, תגיד לי מה הטלת ואראה מה אפשר לעשות.
Winged Annabelle
New member
hmmm
i changed my actual eye color permanently from brown to greenish when i was 12 or 13
i changed my actual eye color permanently from brown to greenish when i was 12 or 13
Winged Annabelle
New member
and i think it is possible
to see your own glamor when you want to. i can i i choose. but i can see the difference, and it looks a little different from reality, so i doubt my mental health is at risk.
to see your own glamor when you want to. i can i i choose. but i can see the difference, and it looks a little different from reality, so i doubt my mental health is at risk.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.