כתבה ב"ניו יורק טיימס" על הימנעות ממילה

[חנוך בן-ימי]

כתבה ב"ניו יורק טיימס" על הימנעות ממילה

To Circumcise or Not to Circumcise: A New Father’s Question
[URL]http://www.nytimes.com/2016/03/04/fashion/mens-style/circumcision-fatherhood-dilemma.html[/URL]​

 

[ציפור לבנת כנף]

תודה

מי יכול לתקצר עבור העצלים והממהרים?

 

[trilliane]

אין טעם בתקציר, זה מוציא את כל העוקץ... הסיפור עצמו די בנאלי

אב (לא יהודי) שמספר על כך שהוא עצמו נימול ותכנן למול את בנו (מכל הסיבות המוכרות) אבל נולד לו בן פג ולכן לא מלו אותו בביה"ח ובהמשך הוא ואשתו הגיעו למסקנה שאולי בעצם יהיה נכון יותר להותיר את ההחלטה בידיו (כפי שהם גם לא מתכוונים לכפות עליו חינוך דתי מסוים ועוד).
&nbsp
כפי שציינתי בתקציר זה לא ממש מעניין; כדי שזה יהיה מעניין חייבים לרדת לפרטים הקטנים, לשמוע את הסיפור עצמו בגוף ראשון, לקרוא את הלבטים, את התהליך... וזה לא ארוך, האנגלית קלה וקולחת. בקיצור, למי שאוהב לשמוע סיפורים כאלה, ממליצה לא להתעצל ולהקדיש כמה דקות לסיפור נוסף כזה.

 

[ציפור לבנת כנף]

תודה, לא היה לי זמן להכנס, עכשו אקרא

 

[18 פאולה]

משפט סיום חזק

הכתבה היא סיפור קצר בגוף ראשון של אב אמריקאי שתכנן למול את בנו ״על אוטומט״. המילה נדחתה כיוון שהתינוק נולד פג. כשהאב דיבר עם חבר על העמדות הדתיות שלו ומדוע הוא לא מתכוון להטביל את בנו לנצרות (כדי לאפשר לו לבחור בבוא היום, אם ירצה, להזדהות עם כל דת שירצה), החבר ציין בפניו את הסתירה שבין העמדה הזו אל מול האוטומטיות שבביצוע המילה רק בגלל שגם האב נימול. שיחה זו גרמה לאב לשקול מחדש ולהבין שכלל לא היתה לו עמדה לגבי המילה. בסופו של דבר, ההורים החליטו שלא למול את התינוק.
&nbsp
מה שחזק בטור הקצר הזה הוא המשפט המסכם שלו, שאני מזדהה איתו מאד:
And that’s exactly the type of father I want to be: a man who models for his son that he’s not afraid to challenge his default ways of thinking.