הדרך הכי צודקת
היתה אם הדתיים היו עולים לארץ ובונים אותה , על כך עורר הגר"א ועוררו הרבנים קלישר ואלקלעי , ועל כך אמר הרמב"ן שזו מצוות עשה , ובכך מסתיים ספר הכוזרי לריה"ל בחיוב העליה לארץ ועוד ועוד. (גם לפי הרמב"ם אומנם אין מצוות עשה מפורשת , אבל לשם בניית בית בארץ ישראל , למשל , התירו איסור דרבנן של אמירה לגוי בשבת לשם רישום בטאבו ! רואים שגם לדעתו יש בזה מצווה אלא שאינה מהתריג' מצוות. בספר אם הבנים שמחה מביא שמות של צדיקים נוספים שעוררו בניין הארץ- כמו הרב יהושוע מקוטנא בעל "ישועות מלכו" , הרב אליהו מגרידיץ ועוד) אבל הדתיים לצערינו אהבו את הגלות. לא בנו את הארץ , ורק קומץ קטן עלה ארצה. אם הדתיים היו בונים את הארץ אולי היתה לנו היום אפילו מדינה יהודית על באמת , משיח ובית מקדש. אבל הגאולה צריכה לבוא בכל מקרה - וכנראה לקב"ה אין כח לשגעונות של הדתיים. אז הקב"ה גלגל זאת על ידי הציונים החילונים : אנשים הרחוקים מתורה כרחוק מזרח ממערב , אך עדיין יהודים. ברוך ה' הם כן הצליחו. אז כעת , אולי אנחנו לא צודקים , אבל לפחות בא ונהיה חכמים - לפחות נשתוק ולא נהיה "נגד הציונות". נגיד תודה שלמרות שהדתיים לא בנו את הארץ בכל זאת קיבלנו אותה ואנחנו יושבים בה היום - לא בזכות חוכמתינו. כל השאלה "האם לשתף פעולה עם הציונים ?" היא שאלה שהיתה שייכת בדור הקודם לפני השואה. אילו אני הייתי שם , לא הייתי בטוח שהייתי ציוני בעצמי. אבל כפי שהרב טיכטאל כותב שם , עם כל הזוועות שקרו שם באירופה , גם המתנגדים הכי גדולים לציונות היו שמחים אם היו יכולים לברוח לארץ ישראל. אחרי השואה ו60 שנה אחרי הקמת מדינת ישראל - אין שאלה בכלל ! ברור שמדינת ישראל היא מתנה שקיבלנו משמיים , וכל מי שמתלונן על מדינת ישראל הוא כפוי טובה כלפי הקב"ה. הספר "אם הבנים שמחה" הוא ספר מלא וגדוש ביראת ה' טהורה , בשכל ישר ובאהבת ישראל. מי שרוצה לדעת את האמת - שיקרא אותו.