כתב יד של מפורסם.

[שייקה לנדאו]

כולנו טעינו!

לפחות בנוגע ליחסו לזולת, שהיה חם, לבבי ואנושי. תיאורים מליציים כדוגמת זה של הרב ליכטיינשטיין אינם בדיוק תיאור אישיות אובייקטיבי, אבל היכרתי את האיש, ופעם כנער צעיר אפילו ישבתי בביתו ושוחחתי איתו, והוא קיבל אותי בחמימות ובפשטות כשווה לו. הלקח הברור מכאן הוא הזהירות שיש לנקוט כשמתייחסים לטיוטות חפוזות. יש לי אי שם באוסף הכתבים שלי צילום של כתב יד יצוגי יותר שלו, והוא שונה בתכלית (חיפשתי על מנת להציגו בפורום, אך עד עתה לא מצאתי). הכתב חם, מעוגל ומלא, אך גם נשמרת רמת ההפשטה הגבוהה והתחכום. באשר לנושא הפתיחות, זה כמובן עניין יחסי, אולם ביחס למעמדו ולמקום ממנו הוא בא, היתה בו פתיחות יוצאת דופן בצד שמרנות והליכה בתלם, שלווה בחששות גדולים מן הקיצוניים החרדיים.

 

[מילה1]

שייקה, מנין הידע הרב בנוגע

לעולם הרבני-חרדי. האם היית שייך בעברך למגזר זה? אתה לא חייב להשיב, כי אולי אני סתם יותר מדי חטטנית... אז סליחה, פשוט הסקרנות שלי היא משהו שקשה לי לרסן, אבל זכותך לא לענות ולא אפגע. תודה.

 

[שייקה לנדאו]

אכן, הייתי גם הייתי

ואל תתנצלי לגבי סקרנותך, גרפולוג חייב להיות חטטן. אגב, בקריאה שניה של מה שכתבתי על האיש, בעיקרם הם אכן משקפים את האיש. רק החמימות והאנושיות הגדולה שלו התפספסה כאן, אבל כפי שציינתי, היא בולטת היטב בכתבים יותר יצוגיים שלו. ולמרות חמימותו, היה בו גם קוצר רוח ותזזיתיות מסויימים, אבל שזכו להרבה עידון ולגישה אנושית.

 

[אלעד2]

בנוגע ליחס לזולת:

...הנהג פנה אליהם לפתע ושאל: היכרתם את הרב אויירבך? מששמע שנכד הרב יושב במוניתו אמר בהתרגשות: תראה קוראים לי יצחק ביאזי ...עבדתי 12 שנה בתחנת הפסגה בבית וגן ובבוקר הייתי פותח את הקו אתו ומסיע אותו לישיבה. אני רוצה להגיד לך משהו: אדם כזה סימפטי לא פגשתי בחיים שלי. תמיד עם חיוך, תמיד נכנס ואומר בוקר טוב מהלב, ובנסיעה מדבר איתי ושואל כל פעם: איך האשה? איך הילדים? 30 שנה אני עובד עם קהל ואני מסיע הרבה רבנים אבל עוד לא יצא לי להסיע אדם כזה נחמד. ביקשתי מכל הנהגים בתחנה שרק אני אסיע אותו...הרגשתי שהוא אדם יקר, לא מפחיד אותך ולא מלחיץ...כשהייתי בא להסיע אותו אף פעם לא הייתי צריך לצפור לו. תמיד הוא חיכה לי על הכביש, כל בוקר. איפה תמצא בן אדם כזה? (מתוך הספר הנ"ל). שייקה, יש לי הערה. אתה תולה את אי הדיוק בכך שזו טיוטה (וכך הזהרת במפורש בדבריך) , אבל בכל זאת בסופו של דבר זה אותו אדם עצמו שכותב בתנאים רגילים. דעתי בעניין אף שאינני מכיר את הגרפולוגיה מקרוב היא שהכתב מעיד על האדם אבל לא תיתכן פרשנות מדויקת לחלוטין. הרי מדובר בידע שנרכש, ולא יכול להקיף את כל האפשרויות. מן הסתם גם אינטואיציה מיוחדת של גדולי הגרפולוגיה לדורותיהם שאיננה דבר מדוייק לגמרי, בשילוב של עקרונות שניתן להבין את הרציונל שלהם. אין בכך לגרוע מהחשיבות של הגרפ' אלא רק להעמיד אותה בפרופורציות נכונות. ב. למרות שאני לא גרפולוג גם אני סקרן לשאול מה עשית אצל הרב אוירבך בבית ועל מה דיברתם.

 

[אודי בן יעקב]

עוד משהו

נדמה לי שחוץ מקטעי התרשמויות של אנשים שהצטלבו בדרכו בזמן זה או אחר, לא קיבלנו פידבק מספיק רחב על האישיות, ויש להניח שהיו לו פנים וצדדים שאינם מוכרים לאחרים. כך למשך יכול זה שמגדיל נניח את האות נ' להגדיר לעצמו אורח חיים לאור עקרונות ואמות מדה מחייבות, שבהכרח מצמצמות בהשפעתו של העולם היצרי חומרני, שאותה ההגדלה 'גנבה מהם'. אלא שאותו ציר אנכי מחזק את המימד הייחודי של אדם שנע בדרכיו, אפילו קצת מורד בכל מה שמימים ימימה אך לא רלוונטי וישים במציאות הנוכחית. סערות הרגש והקנאות, הוויכוחים והלחימות מתנקזים לאפיקים רוחניים הלכתיים, שם הוא פחות סובלני ונכון לפשרות, משחרר קיטור, ואילו נהג ה 'טקסי' כבר נתקל באדם נינוח ועממי יותר שנהנה להתרשם וללמוד מהווי השוטף. וגם מי שיצא להם לשוחח עמו פעם פעמיים והתרשמו מאנושיות, פשטות ורוגע, זה לא אומר דבר, אחרת באמת לא צריך גרפולוגיה. שמענו על תקשורת פתוחה הדדית רחבה יותר מהקשרי תורה ולימודים, מעין רצון שלו לקיים איזה אינטגראציה ולאו דוקא להדגיש את יתרונה ובלעדיותה של החרדות הטהורה. ייתכן שרמז לכך ניתן למצוא בין השטין בדברים שהביא אלעד, מפי אחד האנשים שהכירו. יש לקחת בחשבון שאנחנו לא אמורים לדעת שהוא בא מרקע כזה או אחר, או בגלל שזה מטעמו של אלעד, ולכוון לכך ספציפית את דברינו. רק לשם המחשה, יקח כל אחד את הכתב, ישכח מי ומה, וידמיין לעצמו שהנ"ל מועמד משלושה לתפקיד "המדען הראשי", נשיא האוניברסיטה, השגריר באו"ם. על כן, אם נכתבו דברים מנותקים מהרלוונטיות והרקע של האיש עצמו אין לזה ולו דבר למדת הדיוק של מה שנכתב.

 

[שייקה לנדאו]

לאלעד

אכן, שום כתב אינו יכול לשקף במלואו את כל המורכבות והרבגוניות האנושית, אבל כתב יד מבטא בדרך כלל בצורה מדוייקת למדי את התחומים המרכזיים של האישיות. מה שאמרתי אינו רק תיאוריה - אלא מבוסס על כתב יד מהימן יותר של הרב אויירבך שאני מכיר, שלדעתי משקף אותו היטב. גם ההסתייגות שלי מטיוטות או מרשימות שנכתבו תוך כדי לימוד מבוססות הן על סבך התנאים הנדרשים על מנת להגיע לאבחון מהימן (בשונה מאבחו בפורום שנועד לשעשוע) והן על נסיוני האישי.

 

[אלעד2]

מברך אותך על הכנות

ש"מבטא בדרך כלל תכונות מרכזיות".