כתיבה חופשית. טריגר. אבל גם נקודת אור.
חרא לי חרא לי חרא לי חרא לי חרא חרא חרא
הצילו הצילו הצילו הצילו הצילו הצילו הצילו
נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי
קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה
למה למה למה למה למה למה למה למה
איך איך איך איך איך איך איך איך איך
משנים את המציאות הזאת
אלוהים
לא יודעת למה אני כותבת כאן... הרי כבר אין לי הפרעת אכילה...
נקודת האור היא שהיא איננה. פעם בסיטואציות כאלה כנראה הייתי מבלמסת ומקיאה.
היום אני לא, כבר מזמן אני לא...
אבל לפעמים קשה ממש... לא שקשה לא לבלמס ולהקיא.. זה כבר מזמן לא קשה... זה ממש לא עולה בדעתי, זה ממש רחוק מלהיות אופציה... הפרעת אכילה היא אסטרטגיה גרועה, גרועה מאוד.
אבל קשה... כי לפעמים קשה... יש רגעים קשים...
הזוגיות שלנו מדהימה... אבל עם רגעים של קושי וחוסר הבנה והסכמה שאני לא יודעת איך פותרים...
והתחושה קשה, קשה ממש...
מלאה בתקווה ובציפיה שהטיפול הזוגי שמתחילים שבוע הבא יניב דברים טובים... אבל מה אם לא?.. וכמה זמן זה ייקח?
ועכשיו, עכשיו מה?
איזה באסה לסיים ככה את הערב...
לא נעים לי כרגע... לא נעים לי בכלל..
ולא יודעת למה כותבת כאן, אבל טוב שכותבת... זה עושה לי טוב...
קצת לפרוק....
הלוואי שיגיבו...
זה יהיה נחמד...
אבל גם אם לא...
אסתדר...
יהיה בסדר..
תכלס להרגיש לבד זו התחושה הכי קשה..
אם רק היה לי עכשיו בפני מי לשפוך את ליבי...
בן זוגי הוא זה שהכי קרוב אליי ובפניו אני תמיד פורקת הכל
אבל כשהקושי שאני חווה הוא מולו, אין לי בפני מי לפרוק..
יש לי חברות, אבל לאף אחת מהן לא אתקשר עכשיו בשעה כזאת...
ובכללי לא מרגישה בנוח להיחשף ככה מול חברות..
לא בא לי להפסיק לכתוב...
מרגישה שזה מרגיע אותי...
אבל דיי, כבר אין לי תכלס מה לכתוב יותר..
אלך לנשום קצת
לילה טוב
חרא לי חרא לי חרא לי חרא לי חרא חרא חרא
הצילו הצילו הצילו הצילו הצילו הצילו הצילו
נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי נמאס לי
קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה קשה
למה למה למה למה למה למה למה למה
איך איך איך איך איך איך איך איך איך
משנים את המציאות הזאת
אלוהים
לא יודעת למה אני כותבת כאן... הרי כבר אין לי הפרעת אכילה...
נקודת האור היא שהיא איננה. פעם בסיטואציות כאלה כנראה הייתי מבלמסת ומקיאה.
היום אני לא, כבר מזמן אני לא...
אבל לפעמים קשה ממש... לא שקשה לא לבלמס ולהקיא.. זה כבר מזמן לא קשה... זה ממש לא עולה בדעתי, זה ממש רחוק מלהיות אופציה... הפרעת אכילה היא אסטרטגיה גרועה, גרועה מאוד.
אבל קשה... כי לפעמים קשה... יש רגעים קשים...
הזוגיות שלנו מדהימה... אבל עם רגעים של קושי וחוסר הבנה והסכמה שאני לא יודעת איך פותרים...
והתחושה קשה, קשה ממש...
מלאה בתקווה ובציפיה שהטיפול הזוגי שמתחילים שבוע הבא יניב דברים טובים... אבל מה אם לא?.. וכמה זמן זה ייקח?
ועכשיו, עכשיו מה?
איזה באסה לסיים ככה את הערב...
לא נעים לי כרגע... לא נעים לי בכלל..
ולא יודעת למה כותבת כאן, אבל טוב שכותבת... זה עושה לי טוב...
קצת לפרוק....
הלוואי שיגיבו...
זה יהיה נחמד...
אבל גם אם לא...
אסתדר...
יהיה בסדר..
תכלס להרגיש לבד זו התחושה הכי קשה..
אם רק היה לי עכשיו בפני מי לשפוך את ליבי...
בן זוגי הוא זה שהכי קרוב אליי ובפניו אני תמיד פורקת הכל
אבל כשהקושי שאני חווה הוא מולו, אין לי בפני מי לפרוק..
יש לי חברות, אבל לאף אחת מהן לא אתקשר עכשיו בשעה כזאת...
ובכללי לא מרגישה בנוח להיחשף ככה מול חברות..
לא בא לי להפסיק לכתוב...
מרגישה שזה מרגיע אותי...
אבל דיי, כבר אין לי תכלס מה לכתוב יותר..
אלך לנשום קצת
לילה טוב
