כתיבת תודות בתזה

[Macphista]

כתיבת תודות בתזה

הי לכולם,
אני קוראת די סמויה כאן בחודשים האחרונים.
הגעתי לרגע המשמח הזה ערב לפני הגשת התזה ופתאום חברה שאלה אותי אם אני לא כותבת תודות.
נהוג לכתוב תודות בתזה?
יש איזה מאגר נוסחים לתודות ממנו אוכל לקחת כמה אפשרויות?
המוח שלי ממש במצב נוזלי כרגע כדי לחשוב על משהו מגה-מקורי...
תודה.

 

[C H 4]

כדאי לכתוב תודות

אני זוכרת את הרגע שהבנתי שאני חייבת את העמוד הזה וממש נלחצתי, למעשה גם תפוז זוכר:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=2017&messageid=145985361


כמו שכתוב שם, בזמנו הסתכלתי בכמה עבודות כדי לקבל רעיונות. אני לא יודעת מה התחום שלך, אצלי למנחות הודיתי על האמצעים שהעמידו לרשותי, על הלימוד וגם על החופש והעצמאות ועל התמיכה.
לחברי המעבדה הודיתי על העזרה המדעית והאישית, על סביבת העבודה החברית ובטח היה עוד משהו (הרוב היו בשלשות)
והודיתי גם למעבדה שאירחה אותי עבור המחקר גם על האמצעים והזמן והלימוד וכו'
לא הודיתי למשפחה (מה ששאלתי לגביו בלינק)
לא זוכרת את הנוסח ואין לי את התזה על המחשב הזה
בהצלחה

 

[Macphista]

תודה!

וואו, איכשהו שירבטתי משהו מההצעות שלך כאן ושם ומעוד מקומות ברשת ומתזות של חברים...
ממש נלחצתי כי אחת המנחות שלי נפטרה לפני מספר חודשים ועד לרגע זה לא עלה על דעתי להקדיש לה את התזה. זה מן הסתם מצופה ממני, אבל לא נאמר.
קיצור, נראה לי שיצא לא רע.

מגישה מחרררר!!!!!!!!!!!!!!

 

[L Bloomer]

יופי, בהצלחה!

 

[ניצת הגפן]

איזה יופי! בהצלחה

 

[lazy fish]

מנצל"שת - בעיה דומה

שלום, גם אני קוראת סמויה שצריכה עכשיו את עזרתכם

.

ראשית, גם אני אשמח אם מישהו מוכן לשתף תודות שהוא כתב באנגלית בתזה (למאסטר), אמנם יש שפע של דוגמאות ברשת אבל חשוב לי לראות דווקא דוגמאות של ישראלים, כי יש הבדלי מנטליות בגינונים ואני מניחה שזה מתבטא גם בזה. (אגב, לשואלת השאלה המקורית - אני מציעה לך פשוט לקפוץ לספריה ולהציץ בתזות, לצערי אין לי אפשרות להגיע לאוניברסיטה כרגע אז זה לא רלוונטי לי).

שנית, יכול להיות שיש מקומות שלא נהוג בהם לכתוב תודות בתזה? נשמע לי מוזר, אבל המנחה שלי (במדעי הרוח בעברית) אמר שנדמה לו שאצלנו לא כותבים.

תודה

 

[L Bloomer]

לא כתבתי תודות בתזה

בדוקטורט כתבתי עמוד תודות, בתזה לא.
במדעי הרוח המנחה לא העמיד לרשותי שום אמצעים, וההנחיה שקבלתי לא הצדיקה יותר מדי תודות. למעשה בטקס קבלת התארים המנחה שלי שניהל את הטקס המחלקתי הציג אותי בחיוך בערך כך: "ל. בלומר, כתבה תזה מצטיינת בהנחייתי - בעצם היא כתבה לבד..." יש כאלה שכתבו אצלנו תודות גם בתזה, אבל לא כולם.
בלי קשר, אמרתי למנחה תודה באופן אישי.

 

[תריגה]

אני (במדעי הרוח באוניברסיטה אחרת)

כתבתי תודות בסוף ההקדמה, ולהבנתי כך מקובל.
הודתי לכל מי שחשתי צורך להודות לו...

 

[JimTheFish]

דוגמאות

לא יודע אם זה עוזר - ממדעי המחשב בטכניון באנגלית:
http://www.cs.technion.ac.il/tech-reports/
תרדי למטה לשנים האחרונות. אני לא יודע אם נהוג לכתוב תודות במאסטר ואני לא מדעי הרוח, אבל בעבודות דוקטורט שם יש בדרך כלל תודות.

 

[יעל ג10]

תודות

אני אהבתי את החלק הזה, הזדמנות להודות לרבים שהיו שם בשבילי בדרך הארוכה של הדוקטורט, כתבתי אפילו תודות למטפלות המסורות של ילדיי - בלעדיהן זה לא היה קורה גם היום כאשר אני מוציאה חוברות ופרסומים אני אוהבת להכיר תודה (כולל לסטודנטים שלי) ולבטא זאת בכתב.

 

[lazy fish]

תודה לכולם על העצות!

 

[NoaHK]

אני כן כתבתי תודות

בתזה במדעי הרוח. הסתכלתי על 4 התזות האחרות שנכתבו במחלקה שלי בשנתיים האחרונות,
ובכולן היו תודות. ד"א, הודיתי גם להורים ולחברות שלי, כי חוץ מהמנחות שלי הם כנראה היחידים שיקראו את התזה...

 

[22ק ו ס ם]

תעשי מה שבא לך

זה לא ישפיע על הציון או כל דבר אחר מה שלא תבחרי לעשות. היחידים שרואים את התודות אלו סטודנטים שלא יודעים מה צריך לכתוב וכמה. לי יצא לראות כאלו שלא כתבו תודות בכלל ומצד שני כאלו שמילאו דפים שלמים בתודות. זה הדבר הכי לא חשוב בתיזה או דוקטורט אבל משום מה אנשים מתחבטים בזה קשות.

 

[C H 4]

נראה לי עניין של נימוס

בזמנו היה לי מאוד חשוב לכתוב תודות ושגם שישמעו טוב, ביחוד כי היה אלמנט די שיקרי בחלק מהתודות האלו ורציתי לשמור על משהו נורמלי בעבודה. בערך מאותה מוטיבציה גם שיגעתי את האיש בבית הדפוס עם "כריכה בצבע הכי נורמלי שיש" ובסוף בחרתי בצבע הכי בנאלי (הוא לא עזר).
בדיעבד זה לא כזה משנה, הסתבר שהערכתי באופן מאוד שגוי את כמה שהיחסים שלי עם המנחות שלי היו דפוקים (הם הרבה יותר גרועים משחשבתי והן הצליחו להעליב אותי ברמות שאני לא מסוגלת לתאר) ויותר מעניין שעכשיו כשאני במעמקי הדוקטורט זה ממש חסר חשיבות בעיני.

 

[22ק ו ס ם]

זה לא ממש נימוס אלא סתם משהו שמקובל

תחשבי שאת המנחה של סטודנט מסוים. אם הוא לא יכתוב תודות בכלל זה יעליב אותך? מן הסתם אם הוא יודה לכל העולם חוץ ממך זה יראה משונה, אבל חוץ מזה זה ממש לא משנה.

 

[תריגה]

לי נגיד היו תודות שמאד שמחתי לכתוב

זו היתה הזדמנות מבחינתי להגיד תודה מעומק הלב.
פשוט כך.

 

[22ק ו ס ם]

אוקיי, אבל זה נעשה בעיקר עבורך

אני מניח שזה פחות משמעותי למנחים (בני משפחה נוטים להתלהב ששמם מוזכר).

 

[תריגה]

אני חשובת שהוא שמח

ולא רק לו הודתי, גם לאנשים אחרים במרחב האקדמי. אבל לא חשוב, נסכים שלא להסכים.

 

[milindapanna]

אנושיות

תהליך כתיבת התזה או הדיסרטציה (לא ה"מוצר" המוגמר, כפי שנדמה לי שאתה מתייחס אליו) הוא תהליך מורכב וארוך, גדוש (לא תמיד אבל בהרבה מקרים) בעליות ומורדות. בתהליך הזה יש יחסים בין בני אנוש (מונחה/מנחה/וועדה/משפחה/חברים וכו'). בסוף, כשהתזה/דיס' מוכנה וסגורה, התהליך והאנושיות שבו כמעט נעלמים. אולי לא כמעט אלא לגמרי.

התודות הן החלק היחיד אולי שבו יש אנושיות. אז נכון, לפעמים זה לצאת ידי חובה, ולפעמים הכותב לא מתכוון או אפילו כועס על המנחה וכו'. אבל בכל אותן פעמים שבהן באמת היה תהליך אנושי בפרוייקט הגדול הזה של התואר השני כולו או הדוקטורט, התודות הן אפשרות לחשוף את האנושיות ולהעלות על נס את העובדה שמדובר בבני אנוש. וכאמור - לא רק המנחה.

אינני יודע כמה מונחים היו לך. אני כן יודע שהמעטים שאני השתתפתי בהנחייתם ושכתבו תודות מהלב - לי זה היה חשוב. זה היה אנושי ואמיתי. גם להם למיטב הבנתי. אז אולי אני קצת רומנטיקן כאן, אבל הרובוטיות והמכאניות של "זה לא חשוב לאף אחד" או הציניות המתנשאת-בלי-קבלות (לא שלך, למטה) צורמות לי מאוד.

 

[22ק ו ס ם]

אבל למה לא להביע את האנושיות הזו בעל פה?

לא חשוב כמה התודות נכתבות מהלב, לי זה נשמע יותר כמו מס שפתיים. בגלל שכולם יודעים שצריך לכתוב את החלק הזה קשה לי לקחת אותו ברצינות. אני הרבה יותר אתרגש מסטודנט או מונחה שיבוא אליי אישית או שיכתוב לי אימייל אחרי קורס שהעברתי, ובו הוא מודה לי. במקרה כזה אני יודע שהוא לא היה חייב לומר את הדברים ולכן יש להם הרבה יותר ערך בעיניי. אני לא מזלזל בהתרגשות שלך, ואולי זה קשור לזה שיחסית היו לך מעט סטודנטים, אבל ממה שאני התרשמתי, לפרופסורים ותיקים זה ממש לא משנה.