milindapanna
New member
האנושיות הזו ממילא מובעת בע"פ
ראשית, בדר"כ, אנשים אומרים תודה, בבקשה, וכו' וכו' על בסיס יומיומי. זה נחמד, זה חשוב, זה חלק מדרך ארץ בסיסית בהתנהלות הבין-אישית. הכתיבה הזו נותנת פומבי לעניין, אבל חשוב מכך - היא מעגנת אובייקט (התיזה/דיס') בתוך האינטראקציה האנושית.
לגבי מה שכתבת על ההתרגשות שלך מסטודנט שיכתוב לך מייל - לא תחשוד בו שהוא רוצה ממך משהו? הרי זה גם מס שפתיים, בייחוד במייל. הרי יכל להגיד תודה ולגמור עניין פנים אל פנים. אבל העניין, כאמור, אינו התודה לכשעצמה- אלא הצבת העבודה בהקשר של יצירה אנושית (וזה לא משנה מה תחום העבודה).
אינני יודע כמה סטודנטים יוצא לך להנחות, מעט זה יחסי ממילא. אבל התרשמותי מעמיתי הותיקים היא שאלה מביניהם שאנושיות כן עומדת בבסיס הווייתם (ולא רק תועלתנות או המקום הטכני של הגשת עבודה ואינסטינקט אמירת התודה) שזה בהחלט משנה להם. וכשאני כותב "משנה" הכוונה איננה שהם נוטרים למי שלא כתב תודה יפה או מתמרחים על מי שכן; אלא, שזה עושה משהו בפנים.
וכל זה בלי להכנס לחשיבות של התודות לקוראי עבודות (לא מנחים/וועדה)...
ראשית, בדר"כ, אנשים אומרים תודה, בבקשה, וכו' וכו' על בסיס יומיומי. זה נחמד, זה חשוב, זה חלק מדרך ארץ בסיסית בהתנהלות הבין-אישית. הכתיבה הזו נותנת פומבי לעניין, אבל חשוב מכך - היא מעגנת אובייקט (התיזה/דיס') בתוך האינטראקציה האנושית.
לגבי מה שכתבת על ההתרגשות שלך מסטודנט שיכתוב לך מייל - לא תחשוד בו שהוא רוצה ממך משהו? הרי זה גם מס שפתיים, בייחוד במייל. הרי יכל להגיד תודה ולגמור עניין פנים אל פנים. אבל העניין, כאמור, אינו התודה לכשעצמה- אלא הצבת העבודה בהקשר של יצירה אנושית (וזה לא משנה מה תחום העבודה).
אינני יודע כמה סטודנטים יוצא לך להנחות, מעט זה יחסי ממילא. אבל התרשמותי מעמיתי הותיקים היא שאלה מביניהם שאנושיות כן עומדת בבסיס הווייתם (ולא רק תועלתנות או המקום הטכני של הגשת עבודה ואינסטינקט אמירת התודה) שזה בהחלט משנה להם. וכשאני כותב "משנה" הכוונה איננה שהם נוטרים למי שלא כתב תודה יפה או מתמרחים על מי שכן; אלא, שזה עושה משהו בפנים.
וכל זה בלי להכנס לחשיבות של התודות לקוראי עבודות (לא מנחים/וועדה)...
