לאוטיסטים יש חברין בגן/ביסודי?

[ליה1233]

זה כן משנה.. בגלל

שאוטיזם זה משהו מולד מין בעיה שיש לי אותה ורק אפשר לשםר. אבל זה בעיה שקיימת.
ואם יש לי רק חרדה חברתית או דיכאון אז זה משהו שעם טיפולים יכול גם להעלם

 

[גורג42]

אוטיזם זו לא בעיה. פה בדיוק הטעות היסודית שלך.

וכל עוד את יוצאת מהנחת היסוד השגויה הזאת של "אוטיזם זו בעיה", לא נוכל לעזור לך.

 

[ליה1233]

מה זאת אומרת זה לא בעיה?

זאת לקות כלשהי, משהו מולד. לא התכוונתי להגיד בעיה.. אבל הבנת למה אני מתכוונת אוטיזם זה מולד משהו שאי אפשר להעלים משהו שקיים אצלך וחרדה ודיכאון זה משהו שטיפוצפסיכולוגי יעזור יותר בקלות וגם אם לא בקלות אתה יודע שזה הפרעה שחולפת.. אתה מבין?

 

[גורג42]

זאת אומרת בדיוק מה שאמרתי. מה כ"כ מסובך להבין כאן?

זה שאני אוטיסט לא אומר שיש לי "לקות" או "הפרעה". זה בסך הכל אומר שאני רואה את העולם בצורה שונה מרוב האנשים. זה הכל.

ולא כל-כך ברור לי למה את מתעקשת לדבר בידענות על נושא שבו את עצמך הודית שאין לך מושג. מניין לך שאוטיזם זה לקות/בעיה/הפרעה? והאם את ברצינות חושבת שאת יודעת על הנושא הזה יותר מהחבר'ה כאן שמכירים אותו מקרוב ובאופן אישי כבר עשרות שנים?

 

[ליה1233]

אני לא יודעת מה אתה רוצה..

זה נראה שכולם םה נגדי, מה עשיתי?
אני לא חושבת שזה לקות או הםרעה כאילו אולי כן רשמתי את זה אבל זה רק על סמך מה שקראתי. אני לא חושבת שאני יודעת על הלקות הזאת ההפך, אני כל הזמן שואלת ורוצה לדעת יותר.. אני יודעת רק מכל המאמרים באנטרנט חוץ מזה אני לא יודעת כלום.. אולי לא הסברתי את עצמי נכון אבל אני סהכ חוששת שיש לי אוטיזם, ואני נורא מבןלבלת וזהו.

 

[גורג42]

אני לא נגדך. אני מסביר לך שאת יוצאת מנקודת מוצא לא נכונה.

אוטיזם זו לא בעיה ולא לקות ולא הפרעה.

לכן גם אין מה "לחשוש" מזה שיש לך אוטיזם, וכל השאלות ששאלת כאן - בעצם - מבוססות על הנחת יסוד שגויה.

יש מבין?

 

[ליה1233]

סבבה סליחה שהגדרתי את זה כלקות

לא המצאתי םשוט זה מה שרשום באנטרנט אבל בסדר.. רק אל תתיחס אלי כאל מוגבלת אני מבינה מה אתה רושם כנראה אתה לא מבין את הכוונה שלי..
אולי הביסוס שלי שזה לקות היא לא נכונה אבל מה ממה שרשמתי לא נכון?
מה זה בערך אוטיזם?
ואני כן חוששת שיש לי את זה כי אני לא רוצה שזה יהיה לי אני לא רוצה שיהיו לי את הקשיים האלה ואולי אני סתם מכניסה לעצמי את זה לראש..

 

[גורג42]

תגידי לי את: איזה בעיות בלתי-פתירות יש - לדעתך - לאוטיסטים?

אני שואל ברצינות, ומבטיח לך שלא אכעס או איעלב מהתשובה שלך.

אני פשוט מנסה להבין ממה, בדיוק, את חוששת. איזה "גזר-דין" עולה בעיני רוחך, כשאת חושבת על האפשרות שאת אולי אוטיסטית?

 

[ליה1233]

אני אגיד לך בדיוק מה אני חושבת

לפי האנטרנט והחברה אז אוטיזם זה סוג של בעיה או לקות או משהו כזה.. מי שאוטיסט אז מוגדר כמישהו 'לא בסדר' וזה לא מובן מאליו לקבל אותם כאילו תמיד יש םרסומות ודברים שצריך 'לקבל אוטיסטים' וכאילו זה מובן מאליו ואם הם רגילים והכל בסדר אז למה צריך 'לקבל' אותם.
אם אני אגיד עכשיו לאח שלי אני אוטיסטית אז הוא ירתע ממני כל דבר שאני אעשה הוא יחשוב שזה בגלל זה, יש אפילו מין דבר כזה שבני נוער אומר "מה אתה אוטיסט" יעני מה אתה לא בסדר??
קיצור אני יודעת שהכל משתייך לחברה ואני צריכה להגיד מה אכפת לי, מה אכפת לי מה חושבים
אבל בכל מקרה לי זה נורא חשוב כי ככה זה מתקבל גם אצל הקורבים שלי.

אוטיסט זה גם משהו מולד משהו שקשה לשנות, ואם אני סתם לא חברותית או סתם קשה לי בחיים בגלל כל מה שעברתי אז זה משהו שאני יצרתי ואפשר לשנות וגם אם לא אני לא מוגדרת כמשהו אחר אני 'נורמלית' אז כן לא בא לי להיות בחברת אנשין ולחשוב "אני אוטיסטית"
אני לא רוצה את זה ויכול להיות שאני סתם פה מבלבלת לעצמי את השכל ומשגעת את עצמי כמו תמיד.. כי גם חשבתי פעם שאני סכיזופרנית/חולה במחלה סופנית.
אז לא באמת אפשר לדעת אם אני כזאת ולאיבחון אני נורא פוחדת.
אבל מה שכן אני מרגישה נורא מוזר ביום יום מרגישה שאין לי כח כבר לכלום ובתכלס אני עוברת כל יום רק בתקווה שמתישהו ארגיש טוב והכל יעבור....
אז כן לפי הידע שלי אני יודעת שאוטיסט זה לא משהו רע במיוחד, אנשים רגילים פשוט עם קושי. והכל טוב..
אבל אני לא רוצה את זה.. יכול להיות שהמחשבה שלי מעוותת.. אבל אני לא אצליח לשנות אותה..

ושכל מי שיקרא את זה שלא יפגע פשוט ככה בסביבה הקרובה שלי חושבים.. אני חושבת שאתם מדהימים:_

 

[noamlah]

אנסה לתת לך זווית אחרת

תארי לעצמך שאת חיה עכשיו בחברה שרובה העיכרי מורכב מגברים בודיבילדרים
וכל החברה מורכבת לפי הקריטריונים שלהם
זה מתבטא במכוניות שמייצרים
בגודל הכיסאות במרחבים הציבוריים
במרשמי התרופות והכל
זו הנורמה
עכשיו את שנמצאת בנורמה הזאת אף פעם לא הסתכלת על עצמך כשונה בתוך החברה הזאת, לא היה לך צורך
אבל יום אחד את קצת לא מרגישה טוב, יש לך איזה סוג של חולשה פיזית ואת באה לרופא שיעזור לך
הרופא מסתכל עלייך, לפי הנורמות שהוא רגיל אצל גברים בודיבילדרים
ואומר שאת בתת תזונה, מסת הגוף שלך מאוד חלשה וחסר לך טסטוסטרון
העזרה שמציע לך לפי זה זה הנחיה לתזונה של 5000 קלוריות ביום, הרמת משקולות 40 קילו 5 פעמים ביום ולקחת כדורי טסטוסטרון באופן קבוע
את, שסומכת עליו כרופא מקבלת את הנחיותיו אבל זה עושה לך רע
ואת מתחילה לחשוב, מה לא בסדר איתך?, למה אצל כולם זה עובד ואצלך לא?

עד שאת קצת חוקרת ומגלה שיש דבר כזה שנקרא "אישה" ושהדבר הזה אולי מאפיין אותך, אולי את היית "אישה" כל הזמן הזה?
ואז גם את רואה שיש דבר כזה "קטגוריות משקל" ושלא כל אחד יכול או מחוייב להיות בודיבילדר, אולי גם את לא אחת כזאת?

זה לא אומר שהשתנית ופתאום משהו לא בסדר בך

זה לא אומר שאת פתאום צריכה להדגיש ולהגיד "אני אישה, הנה ציצים"

זה לא אומר שאת צריכה לתפוס מרמור ולהגיד "בודיבילדרים ערורים, בגללכם אף פעם לא התקיימתי כאישה שזו אני האמיתית"

את גם לא חייבת פתאום להתחיל ללבוש שמלות וחצאיות טוטו אם את לא רוצה רק בגלל שבספר האבחונים בעולם זה כך כתוב ש"אישה" אמורה להתנהג

הידיעה שאת אישה במשקל קל רק עוזרת רק ונותנת לך לגיטימיות להתחיל להכווין יותר את החיים שלך למסלול שמתאים לך
שאת לא חייבת לדעת להרים 50 בלוקים בשביל להצליח ולא צריכה להשתתף בהיאבקויות
את יכולה פתאום ללמוד על עצמך ממקום אחר

ויכול להיות שהמשפחה שלך לא יבינו או יצחקו עלייך כי הידיעה שלהם על "אישה" נובעת רק מסרט שהם ראו פעם ששם הסבירו שנשים הם קלות דעת וחלשות אבל אם הזמן אולי יבינו שהסטיגמה שלהם על נשים הייתה לא נכונה
וגם אולי ייזכרו באיזה תקופה בגן שכשכל הילדים הרימו משקולות של 8 קילו בהפסקה את החרת לשבת ולשחק עם הדברים המוזרים הללו שקראת להם "בובות" ויבינו פתאום שזה בסדר

בכל מקרה, שום דבר במהות שלך לא משתנה

 

[ליה1233]

ואו אהבתי.. תקשיב

אהבתי את הדוגמא אתה צודק ב100%
שום דבר לא השתנה אצלי אני לא ההפוך פתאום לחברותית או אצא מהדיכאון אבל אני כן ארגיש יותר משוחררת שאני כנראה בדיכאון או חרדה או משהו כזה ושזה משהו שיכול להעלם עם טיפול םסיכולוגי או משהו עם השנים, ואספרגר או אוטיזם זה משהו מולד אזשהי לקות מסוימת משהו שאפשר לשפר ולא להעלים לגמרי
אתה מבין את החשיבה שלי?
גם כמו שאמרתי בחברה ובכל הסרטים אוטיסטים(לא יודעת באיזה רמה) נגיד בקושי מתקשרים או מתקשרים אבל מסורבלים דופקים את הראש בקיר צועקים שיש הרבה רעש, לא מבינים דברים מסוימים לוקחין דברים ציניים ברצינות, ככה כל אחד ואחד בסביבתי יחשוב ונגיד לגבי זה ממש לא נכון אני חושבת שהבעיה שלי בעיקר זה חוסר בטחון ודימוי עצמי ממש נמוך וקושי בסיטואציות חברתיות ביישנות ולחץ ודיכאון ועוד מלא דברים שמקשים עלי אםילו להסתובב בקניון זה ממש פגע בי אז אני לא באמת יודעת אם זה מתאים לי. וגם אני נורא היפוכנדרית אז האי וודאות הורגת אותי כאילו אם זה עוד פחד שלי או משהו אמיתי ממש.

ושוב הבנתי אותך לגמרי, אתה צודק אני פשוט הפחדנית והלא בסדר. ואני מצטערת אם יוצאים לי דברים לא במקום אני הבנתי עכשיו באמת מה זה אוטיזם ואני לא חושבת שזה "מחלה" כמו שחשבתי בהתחלה.

 

[arana1]

משהו בקשר ל"מרמור"

אולי נדבקת מביבי שכינה את כל מי שלא מתלהב משחיתותו "חמוץ" אבל זה הרבה יותר ממאוד בעייתי לכנות את כל מי שלא חי בשלום עם המצב הנוכחי "ממורמר".

כי כמו שגם אתה תיארת המצב הזה מוביל למקומות שבהם רופאים ירשמו תרופות לאנשים לא בגלל שהם חולים אלא בגלל שהם שונים,
וזה מצב הכי בעייתי, בכל היבט אפשרי.

האוטיסטים, המעטים מדי, שמוחים על השפטים שהנורמה עושה בהם מיום לידתם עד מותם, בסל הכל מבקשים על נפשם, כי לחיות בסביבה שהמובן מאליו בשבילה, על כל נגזרותיו, הוא שאתה מקולקל, תת אדם, יצור שעצם זהותו לוקה אנושות וחסרה את המרכיבים הכי בסיסיים הדרושים לאנושיות, זה סיוט שאין נורא ממנו, ועוול מחריד, ביחוד שכל החרא הזה מושת על אנשים רגישים להפליא, ורק בגלל שהם רגישים להפליא,
כך שיש לא מעט בעייתיות לכנות זאת מרמור.

זה כמו לומר, "אוי אתה כזה ממורמר בסך הכל אנסו אותך", לא משהו בכלל

 

[noamlah]

יכול להיות

שזה מוצדק בחלק מהמקרים
מועיל? לא יודע, לא נראה לי ואני מתרכז כרגע במה שמועיל

 

[arana1]

"יעילות" היא הקללה.

וכל מה שמקולקל בנורמטיבי נובע גם מהצורה שבה הצורך לשרוד, מה שנחשב ליעיל ונכון, עדיין לא רק חורג אלא אפילו סותר לכל מה שאנושי ורגשי ואוהב ומוסרי,
ולגמרי סביר שאוטיסטים סובלים מאוד בדיוק בגלל שמה שמהותי להם נתפש כלא מועיל ולא יעיל בחברה תעשייתית, מכנית, לוגית ועניינית,
הבעייה שגם הענייניות הזאת כמו גם הלוגיקה שמאחוריה היא לא יותר מטירוף,
אחרת לפחות היה בה איזה טעם ולא היינו סובלים סתם לחינם

 

[גורג42]

"סוג של בעיה או לקות או משהו" זה לא תשובה לשאלה שלי

ביקשתי שתתני דוגמא ספציפית לבעיה או קושי שלדעתך יש תמיד לאוטיסטים. אני עדיין מחכה.

(וידוע לי היטב איך הציבור רואה אותנו. מקווה עכשיו שאת מתחילה להבין שהאמת היא קצת אחרת)

 

[ליה1233]

בפירוט רשמת עוד שאלה אז פירטתי יותר עליה

אם אתה רוצה אתה יכול להסתכל על מה שרשמתי למעלה לתגובה של מישהו אחר.
אבל בכללי אני לא יודעת איזה בעיו. בלתי פתירות יש םשוט כמו שכתבתי המון פעמים לפי מה שרשום אז אוטיזם זה מולד ואפשר רק לשפר ולא להעלים לגמרי.

 

[גורג42]

אם את לא יודעת "איזה בעיות", אז ממה יש לפחד?

 

[גורג42]

אגב, את לא צריכה להתנצל. לא נעלבתי ולא נפגעתי ממך.

 

[ליה1233]

ועוד משהו.. ראיתי אותה ו

היא באמת נראת בסדר גמור.. אני לא כל כך יודעת אנגלית, אתה יודע מה לא בסדר אצלה? כאילו במה היא מתקשה, מה המאפיין העיקרי בעצם של אוטיזם.. כי בתכלס יש המון לא חברותיים שקשה להם, ודי מנותקים אז הם אוטיסטים? לא הבנתי איך אפשר להבדיל?

ואם אתה עשית את כל זה עבדת למדת אתה מבין הבעות ומצבים חברתיים. אז אין לך כל כך בעיה? מה מבדיל אותך? מה לדעתך איפיין אותך כאוטיסט?

סליחה אם פלשתי יותר מידי ותודה אני ממש מתנצלת על הגישה שלי בתגובה למעלה באמת הייתי חסרת רגישות. זה היה מגעיל מצידי לא שמתי לב למה שאמרתי

 

[noamlah]

זה בסדר, ההתנצלות מתקבלת

למען האמת גם דיי מבין אותך כי גם אני בתחילת הדרך שלי וגם לי לפני שנתיים בכל מיניי מקומות היו לי את כל הפניות החודרניות האלו כלפיי אחרים שהיום בדיעבד אני דיי נבוך מהם
היה לי חשוב לשקף לך אבל איך זה מצטייר

בקשר לאלכסיס, יש אופציה לכתוביות בקליפ באנגלית אם זה יכול לעזור לך
בכל מקרה אתרגם קצת: היא אומרת שהייתה ילדה מאוד מסוגרת, בקושי דיברה, הרגישה שונה ומחוץ לחברה וסבלה מבריונות של חברי כיתה כלפיה
היא נהגה הרבה לרחם על עצמה עד שיום אחד החליטה שהיא לא תיתן לאוטיזם להגדיר אותה אלא שהיא מגדירה את האוטיזם של עצמה, כלומר, היא תלך לפי התשוקות שלה והמאווים, האוטיזם ילך איתה תמיד אבל היא תתמודד איתו
היא מספרת שגם ההורים שלה מאוד תמכו בה ושלחו אותה להרבה חוגים של עבודה עצמית ושיעורי דרמה ונבחרת מעודדות שחיזקו לה את הביטחון
אני לא יודע איך האוטיזם מתבטא אצלה כיום, מניח שאם היינו חברים שלה כנראה היינו שמים לב לכמה מאפיינים
אני לא מכיר אותה כלכך אבל אני תמיד נותן אותה כסוג של קונטרה כשמישהו מציין שאוטיזם צריך להיראות באופן מסויים
כי מהבחינה הסטיגמתית, היא לא נראית אוטיסטית

עכשיו לגביי קצת אקצר גם כי חפרתי על זה המון השנה
אבל רק אגיד שאני לא רואה את עצמי טיפוס אורדינרי, עברתי בערך 6-7 גנים בתור ילד ובית ספר יסודי סיימתי כיתה ז' עם תעודה שכולה סרייה של 45, לא בגלל שלא הייתי חכם, בגלל שלא הייתי מסוגל לסבול ולשאת סמכות, הרעיון שהמבוגרים מעל הילדים היה ממש שערורייה בשבילי ולמען האמת אני גם היום מתנגד לו וחושב שצריך סמכות מינימלית ככל האפשר
בתיכון סיימתי בגרות ועם ציונים טובים אבל חברתית חוויתי בריונות כל ימיי בית הספר וגם בטירונות
אני הבחור שהולך מוזר, שחולם הרבה, שלפעמים הטון שלו קצת עולה למעלה כשמדבר ולפעמים גם מאחר למסדר וחוטף על הראש כי לא זוכר אם הרחבה היא ימינה או שמאלה מחדר האוכל

אבל כן, אם כל הקושי ואם כל זה שעד עכשיו אני לא בטוח אם להתגייס הייתה הבחירה האידיאלית בשבילי סיימתי צבא והתחלתי עבודה בתחום של החינוך המיוחד (הדרכתי אנשים עם מוגבלות שכלית) ולמזלי היה לי חיבור איתם דיי מיידי, היה לי קשה להתחבר לעובדה שיש עבודה וכל הקונסטלציה בתוכה אבל שרדתי כי היה אכפת לי ולאחר שלוש שנים הלכתי ללמוד חינוך מיוחד כי הרגשתי שזה כמו סוג של בית בשבילי והתשוקה שלי לתחום עוזרת לי להתמיד
בנוסף יש לי דברים אחרים שעוזרים לי ומכוונים אותי כמו פסטיבלים וסדנאות למיניהם שאליהם אני בוחר ללכת, למעשה כשיצאתי לפסטיבל פעם ראשונה עם אוהל לבדי זו הייתה יציאה ענקית מאזור הנוחות שלי באותו זמן וזה קידם אותי מאוד

עדיין יש דברים שקשה לי לעשות, כמו להתארגן על נסיעה לח"ול או להכיר מישהי חמודה ולהחזיק איתה זוגיות אבל אלו דברים שאני אגיע אליהם אם אקשיב לקול שמדריך אותי

אוטיזם נחשב כיום כאבחנה בDSM (מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות) אבל אפילו הפסיכיאטרים והפסיכולוגים עצמם לא יודעים כלכך איך להגדיר אותו ברמה פשוטה
יש אנשים עם היסטוריית חיים כמו שלי שלא מאובחנים כאוטיסטים וגם אני לא הייתי מאובחן אם לא הייתי דוחף לזה (מה שבינתיים לא עזר לי כלכך)
כך שהדבר העיקרי זה ההרגשה שלך וההזדהות שלך עם אנשים על הספקטרום
לא הזדהות במובן של 'יואווו הוא ממש כמוני" כי אין אוטיסטים אותו דבר
אלא הזדהות במובן של "אני לא יודעת מה זה אבל נראה לי שיש איזה משהו במשותף"
לי אישית היו מחשבות על כך כל החיים אבל כבר הרגשתי שאני לא יכול להתכחש לזה כאשר חנכתי ילדה אוטיסטית מדהימה לפניי כשנתיים

נסי לקרוא ספרים, אוטו-ביוגרפיות שאוטיסטים כתבו, אם את רוצה אמליץ לך על כמה ותראי אם את מתחברת, זה לא אומר שאת צריכה לרוץ לאבחון, אבחון יעזור לך רק אם את צריכה סיוע מיוחד אבל אולי זה ישקיט אותך

ותזכרי שאת הולכת במסלול שלך וגם אם יתגלה אוטיזם הוא כאן כדי ללוות ולתת לך עוד רובד על עצמך, לא להדביק עלייך סטיגמה

לילה טוב