בעשור האחרון אנו מצויים
מבחינה תורנית, וייתכן לומר גם מבחינה מוסרית, בשעה שהשתיקה יפה לה. ובשעה זו ראויה שעת הכינוס וה'התקנכות' (מלשון קונכיא) יתר על שעת הפרהסיא והפומבי (על כל המשתמע: בין במעשה ובין בדיבור).
עד אשר יבואו ימים, והם קרובים, שנאמר בהם כי כלתה הרעה, ואזי, איש הישר בעיניו יעשה ויילחם את מלחמתו: התורני את מלחמת התורה! המוסרי, את מלחמת האנושות. כעת, אנו נים ולא נים, תיר ולא תיר, ובשעת המפזרים - כנס!