תפריד - אתה מערבב וזה גורם לך לצער
בעולם התורה קורית תורה. יש לימודי תורה, יש חידושי תורה, יש גדולי תורה.
בעולם החרדים יש אנשים, ואנשים זה בהחלט בעיה. "ראיתי בני עלייה והם מעטים" - זה אומר שאלו שאינם בני עלייה הם רבים מנשוא.
זה מה שיש. צריך לדעת בדור יתום כזה להפריד את מבט התורה ממבט האנשים והחברה.
אתה רוצה לראות את עולם התורה? תראה את גדולי ישראל בני ה-90 ומעלה. שעולמם רק בתורה, ולא בשום מחלוקת שאינה לשם שמיים וריח דבש ובשמים נודפים ממנה, ולא בשום פילוג חברתי. כל השטויות האנושיות הן הבל וזבל בעיניהם. רק תורה וטעמה הם מרגישים, ותו לא.
אל תסתכל על חובשי כיפה ושטריימל וחרדים. זה לא עולם התורה. אני חיה ביניהם יותר מ-20 שנה. יש ביניהם נודפי ריח דבש ובשמים, ויש ביניהם רודפי נשים (ל"ע), רודפי מחלוקות, רודפי חדשות, רודפי תאוות אכילה, תאוות בצע, סובלי קטנות המוחין, בעלי יצרים שפלים.
אני אחת מהם. ומסתבר שמכל יהודי לפעמים נודף ריח דבש ובשמים, ולפעמים ריח הביבים. ולפעמים בעת ובעונה אחת!
לכן הולכים לבחור עם מקל כביסה על האף, ועד כמה שאפשר בלי לקרוא "חדשות" ו"אתרים חרדיים" ו"קווי נייעס" שהם מזבלה אנושית שלמה ולא שום דעת תורה. אתה מקבל מידע מהמזבלה, וחושב גזענות ופלגנות ועסקנות ושטויות. העסקנים סובלים מאגו נפוח, מבעיות אישיות, מקשיי התמודדות עם דעות שונות. עזוב אותם, זה הטפל, אל תתן לו כוח של עיקר כי זו עצת היצר.
תראה מי הרב שם, מי דעת התורה, מי גדול התורה. לא מי הפרשן/השדרן/הפעיל/הדביל/הכתב/המחק/המקק/דג הרקק/הבלק.
גם אחרי שבחרת מפלגה שמטרתה תורת ישראל לעם ישראל - אין מנוס מהשטויות שתצטרך לסבול מעסקניה ומיצריהם. זה אנשים. גדולי התורה מביאים זאת בחשבון כשהם בוחרים אנשים להיות שליחיהם. בשביל זה נועד מקל הכביסה. אפשר להשאירו כל השנה, לא רק בבחירות (להחליף בטישיו מבושם, מסיבות טכניות).
אבל עדיף הזבל הזה, כשהוא מלווה את המטרה: תורת ישראל לעם ישראל. ולא הזבל בטהרתו, כמטרה, עם כמה אמירות של "דת" ו"תורה" בנטיפים זערוריים.