את כבר מוצאת חן בעיני
לאור התשובה שלך למורה לזימרה. נדמה לי שזו תהיה תחילתה של ידידות אמיצה, כמו שמעון פרס ואני. השאלה הראשונה כמובן אלייך: למה לא עשית לו פלטפוס כשהוא נולד? מה כבר היה צריך -למעוך לו קצת את הרגליים כשהוא ישן? לא חשבת שזה שווה את המאמץ??? שאלה שניה: האם בדקת את כל סעיפי הפרופילים? אולי יש לו עוורון צבעים גנטי, דיסלקציה דו-קוטבית, אף ארוך מדיי, אזניים מחודדות מדיי, או שמא ירוק לא הולם אותו? והצעתי, לאור העובדה שלא עשית כלום עד עכשיו: נסי להפגיש אותו עם אנשים שעשו צבא, רצוי קרבי-מתיש-והתגייסו בקיץ החם והלוהט. שיספרו לו שזה לא גליק גדול. תספרי לו על היתרונות הרבים שבשירות קל"ב (תנצלי את העובדה שהוא אוהב ללכת לקולנוע/לישון בבית/להתקלח בבית/לאכול בבית). אם אפשר תפעילי את מרב הפרוטקציה שישנה בארסנלך (הייתי עוזרת לך עם הרמטכ"ל, אבל אנחנו בכסאח קטן בחודשיים האחרונים, סיפור ארוך), שישיגו לו אישור של ספורטאי מצטיין, או משהו בדובר צה"ל - שמעתי שהם בשאנטי היסטרי שם. ואם שומדבר לא יילך - הרי את זו שגידלת אותו על ערכים ואהבת המולדת, וזה מה שאת מקבלת. שילחי אותו באהבה לאן שיבחר ללכת, ואל תציקי לו יותר מדיי, כי בכל זאת אמא יש רק אחת, ואם היא מנג´סת - מה יישאר לו?