לא בא לי לכתוב וגם לא לקרוא

קסנדרה*

New member
לא בא לי לכתוב וגם לא לקרוא

כבר מזה שבועות לא בא לי לכתוב, אני מתבוננת במלים והן זרות ופחות ידידותיות. התנחמתי באהבה שלי לקריאה , אך לצערי גם זו כבר לא כתמול שלשום. אני מספרת לכם את כל זה ואיני יודעת אם תקראו, אבל בכל זאת, אני כותבת. ככה ללא עריכה, ללא תכנון, ישר מהמחשבה, דרך המקלדת להודעה בפורום, אני לא רוצה לערוך את זה כי חשוב לי שתקראו את מה שעבר לי בראש ממקור ראשון, ללא סינון. קשה לי לאחרונה בפורום, איני מוצאת את האיכויות שהיו איני מוצאת את הקהילה המגובשת שהייתה, אולי רוויתם, מאסתם, כן, אני יכולה להבין, אני יודעת שקשה לשמור על מקום טוב ב"דוֹם" מתוח ולא לעבור לנוֹח לפעמים. אבל הנה, אני עומדת עכשיו בנוח - תרתי משמע. קסנדרה
 

GALI02

New member
עצוב לקרוא את מה שכתבת...

אני רוצה להמין שזו רק תקופה שכזו ושהזמן יעשה את שלו אני לא מאסתי וגם לא רוויתי ואני חושבת שכך גם רוב החברים, אולי זו רק ירידת מתח שאחריה תבוא התאוששות <חיבוק>
 
אני מבינה כל כך על מה את מדברת

מלווה אותי התחושה של עייפות זמנית כזו. רק שאצלי זה לא בא ממקום של מיאוס אלא אני פשוט לא מרגישה טוב.... עוברים עלי ימים לא מי יודע מה.. אני לא כותבת לא קוראת ואם להגדיר את עצמי ככה במוצא"ש הזה... אני עגמומית להחריד שבוע טוב סנדרלין
 

aiziq

New member
אני מזדהה עם התחושה

אתמול אפילו חטאתי והלכתי לגלוש בשדות זרים ( פורומים אחרים לשירה ). כמובן שמה שראיתי שם החזיר אותי מיד לכאן כי למה שיש כאן- אין תחליף!. אז קסנדרה, תתעודדי, כי אם בארזיך נפלה שלהבת מה נגיד אנחנו אזובי הקיר? היי שלווה ובטוחה בעצמך ובפורום שבנית כאן- ותראי איך שהבדים ינצו בבוא העת והפירות יבשילו במועדם. מחזק את ידייך, איציק.
 

קסנדרה*

New member
או קיי, תודה למגיבים ../images/Emo13.gif

אני יכולה להתנחם בדבר או שניים ולהיות גאה בדבר, שניים או שלושה שקרו/קורים בפורום. ואם אצטרך להישאר עם הטעם הזה - דייני. קסנדרה
 

dananit

New member
מאד מכירה

את הזמנים האלה, אצלי זה לא קשור לפורום אז אולי אנחנו מדברות על דברים שונים, אבל יש לי תקופות שאני לא יכולה לסבול לקרוא, או לכתוב, או לעשות משהו בכלל עם אותיות. זה מאד מתחבר אצלי לשיר של אביתר בנאי, במיוחד לשורה "גוף אני רוצה, לא את הנייר הזה, לעוף אני רוצה, האוננות המזויינת הזו הנמוכה" לפעמים שאין את המילה המדוייקת, או את הביטוי האמיתי, כל האותיות האלה נראות כמו אוננות אחת ממושכת, כמו צעיף אסתטי שכזה ששמים על העיניים. בזמנים כאלה אני ממש מכריחה את עצמי לצאת החוצה ולחיות. אני שמה את עצמי באמצע סיטואציות ומתמודדת. יש לי כל מני סיפורים על התקופות האלה אבל זה כבר בטח יהפוך להיות מועקה על הקורא/האזרח הקטן. בקיצור, אני שולחת את הזדהותי מכאן.
 
יווו גם את בסירה הזו???

קס, כנראה שזו תקופה כזו שעוברת על כולנו.. נכון, היא מתארכת (יותר מידי לטעמי) אך היא תחלוף.
 

frustrated

New member
קסנדרה

כפי שאני רואה את זה, את עוברת תקופה קשה כי את בנאדם, ובני אדם נוטים לעבור תקופות קשות. אין לי יותר מדי נסיון חיים, אבל לפי דעתי צריך פשוט להכיר בזה שזו תקופה קשה, שזה טבעי, שזה לגיטימי, ושזה יעבור. אני נזרק מתקופות של לכתוב ולקרוא הרבה, לתקופות של לשבת מול הטלויזיה כמו גולם על בסיס שבועי בערך. ככה זה. בנוגע לפורום, גם לקבוצות יש נטיה להשתנות. כבר אמרו לפני ש"קבוצה היא יותר מסך כל חבריה", ואולי החברים לא השתנו כל כך, אבל הקבוצה משתנה, מתנהגת אחרת, וגם זה טבעי. כפי שכתבת, קשה לשמור על מקום טוב בדום מתוח, וצריך לתת לו לעבור לנוח מדי פעם, להירגע, ולחזור בכוחות מחודשים. העיקר, לא להלחץ, אלא לראות את הדברים בקנה מידה מתאים.
 

קסנדרה*

New member
תודה מתוסכלי ../images/Emo13.gif

אני דווקא בתקופה טובה מאד בחיי
 

frustrated

New member
זה לא מתישב עם מה שכתבת קודם.

החיים זה לא דבר אחד. את יכולה להיות בתקופה טובה בתחום אחד, אך בתקופה של שפל בתחום אחר, וכך זה מצטייר בראשי.
 

קסנדרה*

New member
מתוסכל התייחסתי לפורום בלבד !!!!!

בשום תחום אני לא בשפל - נא להירגע !! ואם יש קושי להירגע אז בבקשה לבוא אלי יש לי תמיד מלאי רזרבי של שמחת חיים. הפורום בשפל - אז מה ??? ולידיעתך החיים הם דבר אחד שלם, ומורכבים מחוליות רבות. לעתים אחת החוליות "סורחת" ואפשר לוותר עליה. כל מה שכתבתי מתייחס לפורום, אני עדיין יודעת לקחת את הפורום בפרופורציה. החיים שלי יפים יפים ואני מאחלת אותם להרבה מאד אנשים, גם לצעירים ממני. ואיני מתפלאת שלא הכל אתה מבין, אחרי הכל אתה עדיין ילד. אפילו בנותי שהן כבר בוגרות לא תמיד מבינות ובאות אלי לקבל מעט אנרגיות חיוביות - כי אני חייכנית ושמחה כל הזמן. כפי שראית אני מתכוונת לוותר על החוליה האחת שפחות גורמת לי נחת. קסנדרה
 

frustrated

New member
../images/Emo49.gif

אני זוכר שאמא שלי, כשהיא התחילה ללמוד מחשבים כחלק חובה מהתואר השני שלה, התענתה לגמרי, מכיוון שהיא מתעסקת עם מחשבים מהיום שהם הומצאו, והשיעורים שעממו אותה עד מוות. את בטח מרגישה אותו דבר.
 
אשה אחרת ( מוקדש לך, קסי)

אשה אחרת קסנדרה - אורגת קורים נעלמים אל ליבי אשה אחת, דומעת איתי מקלפת אותי מעצמי. ואני מתרוקנת מרוח החול מתמלאת קודש כשאותיותיה מרצדות על מסך המחשב שלי. ואני מתרוקנת מצער ונערכת למועד כשליבה פועם בקצב שלי. לא אכירה לעולם ולא הכרתיה שניה לא תהיה לה ואחת אני לה אפס כי גז העולם מעיני כותבי השירה הוירטואליים הממלאים את חלל העולם במילים כאילו ביקשו להיקבר שוב ושוב בין דפי ליבו של קורא מזדמן ולא להתאבק במדף ספרייתי זה או אחר.
 
למעלה