לא בא לי לכתוב וגם לא לקרוא

קסנדרה*

New member
יווווווווו גם פה? תודה אסתרליין../images/Emo140.gif

אסתרליין אינני יודעת כיצד להגיב. כל פעם שאני עושהכמה צעדי התרחקות מהפורום ומחליטה, די, אולי כדאי להעביר את השרביט לידיים אחרות. יכול להיות שאני כבר לא רואה איפה אני שוגה, כי בכל הישיבות זה אני עם אני ואני פ ותמיד אני ואני מסכימים עם אני, ואין לי ביקורת, זה קשה - החלטות ללא ביקורת - זה מאד קשה. נכון שאני מתייעצת אתכם מפעם לפעם לגבי דבר זה או אחר, ובכל זאת, בתוצאות אני נושאת לבד. ואז כשאני כבר מצליחה להקים איזה חיץ ביני לבין הפורום - באה מישהו, הפעם זו את אסתרליין, ומזכיר לי למה אני פה, בשביל מי אני פה ואולי יהיה מי שיצטער כשאני כבר לא אהייה פה. ולא חלילה שאני חושבת שאין לי מחליף - יש לכולנו מחליף, אבל אני לא יודעת להצביע בדיוק, מה מצער אותי, אבל אני בודאי אצטער ואכאב. אסתרליין , ברשותך אני אדפיס את השיר ואשמור לי אותו למזכרת, זו אחת המחוות היותר יפות ומרגשות שהיו לי במשך (כמעט) ארבע שנים בפורום. תודה רבה מקרב לב
קסנדרה
 

mopa

New member
כיוון קצת אחר

גם לי לא בא לכתוב... אני לא כותב בקיץ, או כל עוד לא חורף... השיר הבא נכתב כתשובה לשירה של ידידה ששיבחה את הכתיבה באביב. קסנדרה - בסופו של דבר, הכל עניין של השקפה * (שיר בלי שם) שירים אני כותב בחורף ובשלכת של הסתיו. יש יחס הפוך, כך מסתבר בין רוחי לטבע הדברים – ברגעי הפרידה והמוות של הטבע, המילים באות אלי ומוצאות דרכן החוצה. שירי נולדים ונישאים על אבלם של העצים שנפרדים מדור שלם של שייכות. אני יושב לי במכונית, מביט אל השדות הרטובים ואל האדמה המכוסה מים. מקור של חיים חדשים. בודדים. אך ההבדל בין עלה קטן ירוק לשדה גדול וחי נמחק במהילת מילים על נייר השורות בפנקס הקטן. ואני אומר לך, אני כואב פרידות ומיתות כה יפות של אלו שבאביב נולדו. בחורף את יכולה להרגיש את הרכות בבוץ שנאסף אל רגלייך את ריח הריקבון שנישא בגאווה ברוח ואת זעקות העצים הערומים. לעיתים המילים לא באות אלינו, ולעיתים אלו שבאות עוד יותר מתסכלות אותנו... בעיני - הכי חשוב לשמור על החדווה לכתיבה - גם במחיר של הפסקת הכתיבה הלכה למעשה. כי כל עוד יש חדווה - יש סיכוי שנשוב ונכתוב, גם אחרי זמן חיים שלמים.
 

קסנדרה*

New member
מופה תודה על המלים המרגשות

ובאשר לשיר שלך, בבסיסו הוא שיר מצויין, אך יש לעבד אותו עיבוד נוסף, יש גלישות מיותרות ואולי יש לעבוד עו על העימוד ואני מציעה שתשקיע ביצירה היא שווה את ההשקעה, היא יצירה טובה מאד. אני אהבתי במיוחד בשל הרעיון שבה. תודה. חדוות הכתיבה קיימת בי כבר 40 שנים פלוס משהו ואיני חוששת שהיא תגוע היות ובכלל קיימת בי איזו חדווה, אולי אפילו כמו בשירך, ביחס הפוך לדברים שקורים סביבי - אבל זו אני
קסנדרה
 
למעלה