כל הדיון טריגר
אבל היה לי קשה שכולם קפצו על מילקי בגלל עצם ההשוואה במקום להתייחס נטו למקום שממנו היא אמרה את הדברים.
לצורך הגילוי הנאות גם אני עברתי הטרדה מינית בצבא. איזה פיזיותרפיסט מנוול שהחליט שזה מגניב להפשיט אותי מהחלק העליון ולהתחכך בי כשאני לא רואה. והכי גרוע - חזרתי לשם שוב כי בכלל לא הייתי בטוחה מה קרה ואם קרה. אח"כ התלוננתי למפקדים שלי ושלחו אותי להעיד בפני קצין רפואה פיקודי, מה הוא עשה עם התלונה אין לי מושג. אני לא זוכרת את השיחה ומה נאמר שם. רק נדמה לי שאמרו לי שזו האשמה חמורה והאם אני בטוחה שזה קרה. נורא ואיום.
אבל מילקי מדברת על עצמה ועל מחשבות אמיתיות שעוברות לה בראש, ועוברות להרבה בחורות בראש ולא באמת קשורות להטרדה מינית. המצוקה שלה אמיתית. היא מרגישה לא מושכת, ומרגישה שכולם רואים אותה כלא מושכת. גם אני הרגשתי ככה בתקופות מסוימות ואני עדיין מרגישה ככה לפעמים. חוויות של דחייה רק מחזקות את זה, וחוויות חיוביות לא מצליחות לשחרר את זה או שבכלל לא שמים לב אליהן. בחורה שחושבת שהיא מכוערת לא מאמינה למי שאומר לה שהיא יפה או מחמיא לה באיזושהי דרך.
תמיד יש פרצה. גם כשאת מפרסמת תמונה בפייסבוק ואומרים לך "תמונה יפה", אז את בטוחה שהתמונה יצאה טוב, לא שאת יפה. ולמה לך לא כותבים "מהממת" ו"מעלפת" ו"הכי יפה בעולם" כמו שכותבים לכולן? זה כנראה בגלל שאת לא.
ואז זה כבר כדור שלג שמדרדר. העיסוק במראה והמחשבה שהוא זה שקובע בשבילך, ושאת לא מספיק לא משנה מה תעשי. אז מה שווה בכלל לעשות. ושהיית יכולה להיות יותר יפה אבל התקלקלת.
את כל כך עסוקה בזה שאת לא שמה לב בכלל לאופציות ליצור קשרים מסביב, את מעדיפה לא לנסות כדי לא להיפגע שוב. את לא יודעת מה ה"ערך" האובייקטיבי שלך בשוק.
מילקי, אני כואבת את הכאב שלך. אבל חייבת להיות דרך החוצה ממנו. זה לא הגיוני שתחיי את חייך באמונה שאת לא מושכת ולא שווה, כי את בטוח שווה המון. את חייבת לטפל בזה, לשנות את זה, לא יודעת איך. את אמיצה שאת מדברת על הנושא הזה בצורה גלויה.
אבל היה לי קשה שכולם קפצו על מילקי בגלל עצם ההשוואה במקום להתייחס נטו למקום שממנו היא אמרה את הדברים.
לצורך הגילוי הנאות גם אני עברתי הטרדה מינית בצבא. איזה פיזיותרפיסט מנוול שהחליט שזה מגניב להפשיט אותי מהחלק העליון ולהתחכך בי כשאני לא רואה. והכי גרוע - חזרתי לשם שוב כי בכלל לא הייתי בטוחה מה קרה ואם קרה. אח"כ התלוננתי למפקדים שלי ושלחו אותי להעיד בפני קצין רפואה פיקודי, מה הוא עשה עם התלונה אין לי מושג. אני לא זוכרת את השיחה ומה נאמר שם. רק נדמה לי שאמרו לי שזו האשמה חמורה והאם אני בטוחה שזה קרה. נורא ואיום.
אבל מילקי מדברת על עצמה ועל מחשבות אמיתיות שעוברות לה בראש, ועוברות להרבה בחורות בראש ולא באמת קשורות להטרדה מינית. המצוקה שלה אמיתית. היא מרגישה לא מושכת, ומרגישה שכולם רואים אותה כלא מושכת. גם אני הרגשתי ככה בתקופות מסוימות ואני עדיין מרגישה ככה לפעמים. חוויות של דחייה רק מחזקות את זה, וחוויות חיוביות לא מצליחות לשחרר את זה או שבכלל לא שמים לב אליהן. בחורה שחושבת שהיא מכוערת לא מאמינה למי שאומר לה שהיא יפה או מחמיא לה באיזושהי דרך.
תמיד יש פרצה. גם כשאת מפרסמת תמונה בפייסבוק ואומרים לך "תמונה יפה", אז את בטוחה שהתמונה יצאה טוב, לא שאת יפה. ולמה לך לא כותבים "מהממת" ו"מעלפת" ו"הכי יפה בעולם" כמו שכותבים לכולן? זה כנראה בגלל שאת לא.
ואז זה כבר כדור שלג שמדרדר. העיסוק במראה והמחשבה שהוא זה שקובע בשבילך, ושאת לא מספיק לא משנה מה תעשי. אז מה שווה בכלל לעשות. ושהיית יכולה להיות יותר יפה אבל התקלקלת.
את כל כך עסוקה בזה שאת לא שמה לב בכלל לאופציות ליצור קשרים מסביב, את מעדיפה לא לנסות כדי לא להיפגע שוב. את לא יודעת מה ה"ערך" האובייקטיבי שלך בשוק.
מילקי, אני כואבת את הכאב שלך. אבל חייבת להיות דרך החוצה ממנו. זה לא הגיוני שתחיי את חייך באמונה שאת לא מושכת ולא שווה, כי את בטוח שווה המון. את חייבת לטפל בזה, לשנות את זה, לא יודעת איך. את אמיצה שאת מדברת על הנושא הזה בצורה גלויה.
