לא יאומן...

[סלינוש]

לא יאומן...

אני לא דיסלקטית לא דיסקלקולית (ככה כותבים את זה?? ) אין לי ADHD, ולא ADD, באבחון שנעשה לפני כמה וכמה שנים טובות נמצא שאין שום ליקוי. א-ב-ל: אני לא מסוגלת ללמוד כמו שצריך... סיימתי לפני שנה את בית הספר. בשנתיים האחרונות ללימודיי למדתי במסגרת אחרת מזו שלמדתי בה בשאר שנותיי כתלמידה (אותה אני מכנה בית חרושת לציונים), מסגרת פרטית, למידה בקבוצות קטנות, מין חינוך מיוחד שלא מוכר כחינוך מיוחד..... אז לא נמצאו אצלי ליקויים לימודיים, מה כן? אני מתוסבכת, הם טענו שהקשיים הרגשיים (דיכאון והפרעת אכילה) משפיעים על היכולת הלימודית. תקופה מסוימת עוד הסכמתי לקבל את זה איכשהו, אבל אני כבר לא יודעת אם זה נכון. העובדה היא שיצאתי בשנתיים האלה עם 3 בגרויות. כשהציונים בהם נעים מ74 ל88. שום דבר מוצלח. אני יודעת שאני אהיה חייבת לעשות השלמות, ואני לא יודעת איך... עצם העובדה שלא גילו אצלי שום ליקוי רק מקשה עליי את העבודה, כי אני מרגישה כאילו משהו לא בסדר אבל מסרבים להגיד לי מה זה...

 

[עדו בן צבי]

אולי הייתה טעות באבחון.

בכל סוג של בדיקה יכולה להיות טעות. לכי לשמוע דיעה שניה ממומחה שני. רצוי שלמומחה השני יהיה גם רקע שונה מאשר למומחה השני. למשל, אם המומחה הראשון היה פסיכולוג חינוכי שהוכשר בישראל (ודווקא עם אלה יש בעיות לא פעם), גשי לפסיכולוג מסוג אחר או מאבחן דידקטי. השאלה היא לא רק 'מה אין לך?' אלא בעיקר 'מה יש לך?' ואני מבין שהתשובה לשאלה השניה הייתה מאוד לא מספקת. אגב, אשמח אם תספרי על המיסגרת החליפית בה למדת בפורום חינוך ביתי וחליפי. בהצלחה!

 

[יונה שו]

ואולי, יכול להיות

שהעניינים האחרים שהזכרת, מנעו ממך ללמוד בצורה רציפה, ואולי אין מספיק אסטרטגיות למידה, כלומר - יכול להיות שיש קושי, אבל לא ליקוי למידה.

 

[sindy14]

אני מסכימה עם עידו

אני מסכימה עם עידו. כי אם באמת יש לך קשיים רציניים אז באמת יש לך ליקוי וכדאי לך ללכת לממוחה שני ואם אפשר גם שלישי כדי לראות-ואז אולי יגלו אצלך ליקוי ויקלו עלייך ויהיה לך יותר קל בהשלמת הבגרויות. זה יקל עלייך-אל תוותרי על זה!!!

 

[Roni1232]

יש דברים שאת לא אוכלת- בשר, דגים,

ירקות ופירות מסוימים?

 

[דליה.ד]

כאילו אם אוכל דגים

אז אהיה גאון בלימודים???

 

[Roni1232]

לא יודעת-אבל ברור שמחסור בחומרים

מסוימים יכול לפגוע בריכוז וביכולות הלמידה.

 

[עדו בן צבי]

ויתמינים ותוספי מזון מומלצים אבל

1. לא במקום תרופות לשיפור הריכוז אם הן נחוצות. 2. בתנאי שנבדק לגבי כל תוסף שהוא באמת מועיל למשתמש הספציפי.

 

[קרחונית נמסה]

רגע..רגע..רגע..

שאני אבין פשוט..( מגיל 12 אני צמחונית.. ז"א כבר 10 שנים לא אוכלת בשר ביצים ודגים.. זה אומר שאני פגומה? זה אומר שהרסתי לעצמי יכולות תפקודיות וחשיבתיות מסוימות? אממ...במה פגעה בי העובדה שאני צמחונית?!?! אשמח לדעת..(;..

 

[עדו בן צבי]

סביר שלא הרסת שום דבר. אולי אפילו

הואלת. לי, למשל, החומצה השומנית אומגה 3 המצויה בדגים מפריעה לריכוז בניגוד להרבה אחרים שלהם היא מועילה.

 

[קרחונית נמסה]

אוקי תודה על התשובה...

 

[תמי קורקין]

כדי ללמוד ../images/Emo24.gif

כדי ללמוד צריך הגוף לגייס כוחות, התפקודים הבסיסיים של הגוף (חילוף חומרים, תיאום בין מערכות-(קואורדינציה), ראייה (בעיקר מיקוד ראייה), התמצאות במרחב ועוד - צריכים להיות תקינים. גם ההתנהלות הרגשית צריכה להיות תקינה ובל נשכח את הרגישויות החושיות. אחרת הגוף ישקיע כוחותיו בתפקודים הלא תקינים ולא יהיה פנוי ללמידה. כי להבדיל מהתפקודים שהזכרתי למידה היא לא אוטומטית, היא תהליך נלמד, וקשה, קשה לקיים אותו כשרוב הכוחות מושקעים בתהליכים התפקודיים הדרושים להשרדות של הגוף כגוף. איך לעזזל אפשר למקד ריכוז בלימודים כשהאדם בדיכאון? הרי המטענים הרגשיים מציפים את התודעה עד שלא נותר מקום לקליטת אינפורמציה.. שלא לדבר על הפרעת אכילה שגם עלולה לפגוע בתפקודי החיים. אני סבורה שאסור לך לוותר על אבחנה מדוייקת ולדעתי לא תמצאי אותה באבחון דידקטי או פסיכולוגי, יש לי תחושה שאת צריכה קודם להבין את הרעיון שאת - כמו כל אדם - מורכבת מהרבה יותר מרק שכל או מוח.. יש גוף (אותו את "מזניחה"), רגש (אותו את מדחיקה) ומערך הכוחות ביניהם הוא שיקבע את התנהלותך בחיים גם בלמידה וגם בכל דבר אחר. בהצלחה.

 

[עדו בן צבי]

לא הבנתי.

את אומרת לה לא לגשת לאבחון פסיכולוגי מסודר וקובעת בלא אבחון את מצבה הפסיכולוגי? איך את יכולה לקבוע בתוך דקות את מצבו הפסיכולוגי של אדם שלא פגשת? למומחה דרושות פגישה ממושכת ועריכת מבדקים ממושכים כדי להגיע למסכנות כאלה.

 

[תמי קורקין]

נסה לקרוא שוב כרעיון ../images/Emo9.gif

איך הסקת שקבעתי את מצבה הפסיכולוגי?? בסה"כ ניסיתי לעורר נקודת מבט מעט שונה מתוך הדברים שהיא תארה. האם אתה לא מסכים עם הרעיון שאדם יתקשה לקיים תהליכי למידה כשיש לו קשיים אובייקטיביים שלא קשורים לקוגניציה, כמו קושי מוטורי כזה או אחר, או קושי רגשי? או שאולי תורות האבחון הקונוונציונליות שמערכת החינוך מעמידה לרשותינו הן טאבו בעיניך? האם החווייה השלילית שהיא נושאת מימי הלימודים לא תשאיר אותותיה לתוכניות הלאה? שלא לדבר על דפוסי חשיבה והתייחסות ליכולתה האישית ללמוד, או דפוסי הלמידה שהיא סיגלה וכבר לא רלוונטיים להיום? ובכן, דעתי היא מקצועית ואין פה חלילה נסיון לאבחן אדם שלא פגשתי, רק לתת כיווני התייחסות שונים לקושי. אבל אם זה לא מקובל כאן, אז נו, לא צריך.

 

[עדו בן צבי]

אף אחד לא מבקש שתלכי.

בסך הכל ביקשתי הסבר לדברייך. כעת אני מבין שמה שחשבתי שהוא מסכנה, הינו השארה. מותר לך להעלות השארות, מותר לך גם להגיע למסכנות ומותר לאחרים לבקש נימוקים. לפי מה שהבנתי מהשאלה המקורית, לשואלת לא נראה שהיום מדובר בבעיות ריגשיות. ההשארה שלך לפיה יש לה הרגלי למידה לא מוצלחים מהתקופה בה היו לה בעיות ריגשיות שווה מחשבה.

 

[תמי קורקין]

תודה ../images/Emo140.gif

ובכן, מסתבר שהכל בעיני המסתכל, זה מה שיפה לא? שכל אחד מביא את עצמו. אשמח לבקר פה בהמשך.

 

[סלינוש]

המשך..

שלום שוב ותודה על התגובות. כדאי שאציין פרטים שהשמטתי (שלא במתכוון) בהודעה הקודמת. קודם כל, אין לי קושי בריכוז לרוב, אין לי קשיים בקריאה וכתיבה (אין לי שגיאות כתיב למשל, אלא אני מאייתת לחברים מילים..אלא אם זו מילה מתוסבכת כמו דיסקלקוליה

), הבנת הנקרא שלי טובה, וגם האנגלית שלי ברמה גבוהה. מתמטיקה זה נושא כאוב, משהו שתמיד היו לי איתו צרות. כבר מכיתות יסוד לא הסתדרתי עם המספרים, וחוץ מפער מסוים, לא נמצאו איזשהם ליקויים... גם שינון זה לא דבר שקל לי, המאבחנת, אמרה שהזיכרון החזותי שלי מצוין, ואת זה כן לקחתי ממנה, כי באמת הבנתי שהקליטה החזותית שלי באמת טובה יחסית. חשוב להגיד שהמאבחנת הזו ידועה לטוב, היא פסיכולוגית. במסגרת בה למדתי גם ראתה את האבחון שלי מאבחנת דידקטית וגם היא הייתה תקופה מסוימת מורה שלי, וגם היא, טענה שהכל בסדר גמור. עכשיו אני לא מכחישה שהיו לי לא מעט קשיים רגשיים שהגיעו למחלקה פסיכיאטרית בזמנו, אבל היום, מעל 3 שנים אחרי המחלקה הפסיכיאטרית, אחרי התמודדות, יציאה מהדיכאון ושיפור ניכר במצבי הרגשי, אני עדיין מרגישה לא מוצלחת במיוחד בלימודים. נכון שכרגע אני לא מתמודדת עם הבעיה כי אני עובדת ולא לומדת, אני המחשבה נמצאת לי בראש הרבה. אני הלא אצטרך להשלים את הבגרויות... בסך הכל ניגשתי לשלוש. אני לא מבינה למשל, איך כשלנדתי ספרות (חומר לבגרות בסימסטר, לא יודעת מה עם כולם, בשבילי זה היה המוןןןן), במתכונות איכשהו הוצאתי 98,95 וכאלה, ובבגרות הוצאתי 74. חתיכת אכזבה. כם באנגלית, ניגשתי ל-4 יח"ל, והוצאתי 88, כשבמתכונות הציונים היו מעל 90. רק בחיבור, לא ממש למדתי, כי זה היה משעמם בטירוף ואיכשהו הוצאתי 84. הבגרות היחידה שאני מרוצה ממנה. אני יודעת למשל שעבודות בסדר גודל של עבודות חקר לבגרויות למשל, אני לא מסוגלת לעשות. מתמטיקה (פיכסה) אני לא מסוגלת להבין. גם לא את הדברים הבסיסיים, או אם אני כן מבינה, זה דורש הרבה זמן.... אז לא יודעת, הדבר היחיד שאני בטוחה בו הוא שזה לא בא לי בקלות בכלל... אבל גם אחרי עבודה קשה זה לא תמיד מצליח כמו שצריך, אף על פי שכביכול אין שום דבר שאמור להפריע. לגבי המסגרת שבה למדתי שנתיים (והיום אני עובדת שם, אגב).. זה בית ספר מדהים, אני באופן אישי ממליצה עליו בחום, לכל מי שרק רוצה לשמוע... בית ספר בקיבוץ אלונים. (ליד קרית טבעון). מקום מדהים. קודם כל, הלמידה בקבוצות קטנות (3-9 תלמידים, תלוי איפה). היופי במקום הזה, קודם כל הוא שיש שם מספר תוכניות (תוכנית לבגרות מלאה, תוכנית לבגרות חלקית שכוללת גם טיפול נפשי, תוכנית לכמה ימים בשבוע ועוד), כך שיש אפשרות להתאים לכל תלמיד את מה שמתאים לו, יש תוכניות בהם התלמיד שותף לבחירת המקצועות שהוא לומד. בתוכנית שאני למדתי בה (בגרות חלקית), הם ראו שאני מסרבת ללמוד מתמטיקה ולאחר התעקשות מסוימת הם ראו שיש בי המון מרץ להשקיע בדברים אחרים לכן הם החליטו שזה בסדר שאני לא אלמד. בגלל העובדה שהדגש בתוכנית שהייתי בה היה לא רק על הלימודים ועל הבגרות, יש אפשרות ליותר פעילויות אחרות, דברים אולי יותר מהנים וזה נפלא. לא רק לימודים. לא בית חרושת לציונים... במקום הזה אני חושבת שקיבלתי את החיים שלי מחדש. קיבלתי ביטחון עצמי, הייתי במועצת תלמידים, עורכת עיתון בית ספר, ערכתי שם את כל הטקסים, את פעילויות החגים, השתתפתי בפרוייקטים שונים... דבר שבחיים לא הייתי עושה בבית הספר הקודם שלי. החיסרון היחיד הוא שזה בית ספר פרטי. הוא מוכר ע"י משרד החינוך, אבל הוא יקר. (לדעתי שווה כל אגורה רק שלא קל לעמוד בנטל הכלכלי).

 

[עדו בן צבי]

עכשיו זה ברור יותר.

לי נראה שהאבחון של הקושי שלך במתמטיקה ובהבחנות היה קשה לאבחון כי ניגשת לאבחון בתקופה בה היו לך בעיות אחרות חמורות יותר. סביר שאם תגשי היום לאבחון, אחרי שפתרת או לפחות צימצמת משמעותית את הבעיות האחרות שהיו לך, יהיה קל יותר לאבחן את מה שעדין מפריע. בלי קשר, אשמח אם תכנסי לפורום 'חינוך ביתי וחליפי' ותספרי על בית הספר הפרטי שהיה לך. אשמח גם אם תוכלי להגדיר אותו במילון המושגים של אותו פורום. בכל מקרה, את נראת לי אדם שיודע להתמודד עם בעיות ולמצוא תשובות. אני מאוד אופטימי לגבי הבגרויות שלך. עדכני אותנו לגבי המתרחש איתך. טוב? בהצלחה!

 

[גיא טריסקר]

את מקפיצה כל מניי איברים?

יכול להיות שיש לך אולי תסמונת טוראט.

 

[דליה.ד]

אנחנו לא מאבחנים דרך האינטרנט!!!

ומי שינסה לעשות זאת תגובתו תמחק. לאבחון כוללני רצוי לגשת (נוירולוגי, פסיכו דידקטי) תלוי מה הקשיים. לפי מה שהבנתי יש לך ציונים ממוצעים ואת שואפת למאיות, נכון? מה רע להיות בנורמה? בסביבות ה- 80? איני מבינה מה הבעיה. אני איני לקויית למידה אבל אני צריכה לשבת ולחרוש לבחינות - כמובן! כמו כולם! התאמת דרכי הבחנות נועדה לסייע לאנשים אשר יש להם קשיים אמיתיים וכאשר צריך להתאים את דרך ההבחנות לערוצים החזקים שלהם ולא להתקבע על הערוצים הלקויים. שלא בצדק אנשים קוראים לזה "הקלות" נכון - לאדם שאין לו לקות למידה זו בהחלט הקלה, ללקוי למידה זו רק התאמת דרך הבחנות והתמודדותו קשה כפליים, יש לזכור!