לא יודעת אם בהכרח קשור לפורום הזה צריכה עצה

[sharonbello]

לא יודעת אם בהכרח קשור לפורום הזה צריכה עצה

צריכה עצה דחופה זקוקה לעצות מבעלות נסיון מכיוון שזהו בננו הראשון ועלינו לקבל החלטה ביום יומיים הקרובים. היום בבוקר בעלי הביא את הילד לגן וכחצי דקה לאחר מכן אחד הילדים נתן לו אגרוף (חזק מאוד) באזור בית החזה ומהמכה הוא עף אחורה בערך מטר. מיותר לציין שהוא בכה מכאבים. זוהי לא הפעם הראשונה שהילד אלים במידה מסוכנת גם כלפי הבן שלנו וגם כלפי ילדים אחרים בקבוצה ואף ילדים גדולים יותר בגן. הגגנת לא עשתה כלום חוץ מלהגיד לבעלי שדברים כאלה קורים ואין מה לעשות. אימו של הילד המכה שהייתה איתו אמרה לו שזה לא בסדר והוא צריך לבקש סליחה. הוא אכן ביקש סליחה ואף חיבק את הבן שלי. בעלי היה מאוד נסער וכמו שציינתי זוהי לא הפעם הראשונה שהוא עד למקרי אלימות קשים מצד הילד. הוא הוציא את הבן שלנו מהגן וכרגע לא מוכן להחזיר אותו לשם. שוחחתי עם מנהלת הגן והיא הציעה שהגננת שלהם תגן ותשמור עליו יותר (קבוצה של חמישה ילדים) ואף תשוחח עם המפקחת לראות מה ניתן עוד לעשות מכיוון שהם שוחחו עם ההורים של הילד האלים כבר כמה פעמים. הם בטוחים שזה לא בא מהבית כלומר הילד לא לומד את האלימות בבית, אלא, שאלו הם קשיים רגשיים כלשהם מכייון שהוא מדבר מצויין אלו לא בעיות תסכול והבעה. מה הייתם עושים במקרה כזה? בעלי מרגיש שיש ממש סכנת חיים מצד הילד הזה והוא רוצה להגן על הבן שלנו כמה שניתן, מצד שני אני לא יודעת כמה זה שונה בגנים האחרים. כמעט שכחתי לציין הבן שלי בן שנה ותשע והילד האלים בן שנתיים. אודה מראש על כל נקודת מבט שתוכלו לתת.

 

[yocmm]

שלום שרון

תראי, קצת מוזר שבקבוצה של חמישה ילדים, הגננת לא מצליחה להשתלט על ילד בעייתי. יחד עים זאת, ברור שלא תמיד ניתן לשמור על הילד בכל רגע נתון. כן, זה יכול להיות בכל גן. קשה לראות את הילד שלנו מקבל מכה, אבל קחי בחשבון שזו לא הפעם האחרונה שלו. התגובה של "נשמור על הילד שלך יותר" נראית לי לא מקצועית ואני מקווה שהי נועדה רק כדי להרגיע אותך. הפתרון צריך להיות של להבין מה גורם לילד הבעייתי להרביץ ולטפל בזה. לא להגן על שאר הילדים, וגם לא להעניש את הילד. זה לא יפתור כלום, ורק יחמיר את הבעיה. לדוגמה, לאחר חשיפת ההתעללות בגן, השארנו "הורה תורן" בגן. ראינו שיש שם ילדה שהרביצה/הציקה לילדים. כאשר אישתי היתה בגן, היא ביקשה מהצוות: בכל פעם שהיא מכה/מציקה לילד, להזיז אותה הצידה. לא לכעוס, לא לתת שום תשומת לב, אלה להעיר "זה לא יפה" ולזיז אותה הצידה. אים היא חוזרת - בסדר. בכל פעם שהיא מתנהגת יפה - לתת לה חיבוק וחיזוק חיובי. השינוי בהתנהגות היה מיידי. עכשיו, מה שהייתי מציע זה, דבר ראשון, לקחת נשימה עמוקה. ללא ספק אתם נסערים, וצריך לנסות, עד כמה שאפשר לראןת את הדברים כמה שיותר "מלמעלה". מכיוון שאני לא מכיר את הנפשות הפועלות, ולא ראיתי את הארוע, אני לא ממש יכול לומר אים זה ארוע לא נעים, אך "רגיל" שקורה בכול גן, או שזה משהו חמור. האים יש פסיכולוגית שמלווה את הגן? אים כן - תדברו איתה! מפקחת? דיברת עם ההורים האחרים? מה דעתם? אגב, איזה סוג גן זה (פרטי, של אירגון כלשהו, כמו ויצו, מתנ"ס..)? יוסי

 

[hedvalib]

"ילד אלים"? לא בטוחה בתוית

התנהגות שניתן לפרש אותה כאלימה - כן !!. אז ככה, אתם נסערים, בנכם מעט מפוחד ולא בדיוק מבין מה קורה. מנסה להמנע מהצמדת תוויות על הדמויות החינוכית במסגרת, אך אנסה להסביר לך מה קורה. בגיל זה, 1.5-2.5 ילדים הופכים מילדים תלותיים לילדים עצמאיים (+-). הילדים נמצאים במצב מתמיד של בדיקת הסביבה. הם מטפסים, הם הופכים, הם דוחפים, הם עושים ככל העולה על דעתם. הם בסך הכל בודקים את הסביבה ואת התגובות לעשייה שלהם. איני בטוחה שאכן הילד הוא אלים, אך הוא עלול להפך לכזה אם לא יוצבו לו גבולות ברורים וחד משמעיים כתגובה להתנהגויות שאינן מקובלות על הסביבה.ולא זו בלבד, ילדים כמו אנשים קובעים את מקומם בחברה. זה לא משהו מודע ומתוכנן. זהו אינסטינקט של שמירה על טריטוריה (אני בטוחה שמאד קשה לך לקבל את דברי משום שבנך מעורב בהתנהלות, אך זהו שלב בהתפתחות החברתית של הילדים). הצוות, שסביר להניח שמכיר את שלבי ההתפתחות של הילדים בגילאים שאיתם הוא עובד, צריך: 1. לקבוע גבולות ברורים - מה מותר ומה אסור. לא שהילדים מיד יכנסו למצב של קבלת הנאמר להם, אבל ע"י חזרה מתמדת, קרי עקביות, סביר להניח שהילדים יפנימו את הנאמר. 2. תגובה עקבית של הפרדה בין "הניצים" שמטרתה חיזוק החלש , קרי, אם מטפלת/מחנכת שמכירה את הילדים יודעת שילד עלול להגיב בכעס שיתבטא באלימות במצבים מסויימים, חייבת תמיד להמצא ליד הילד שקשה לו, לחבק אותו ולחזק אותו ברגעים קשים אלה. בחיבוק יש מסר - אני (המבוגר) כאן בשבילך. מפרידה ומחבקת=מחזקת. 3. המטפלת/מחנכת מחזקת התנהגויות חיוביות תמיד !!מחזקת איפוק, דחיית צורך בסיפוק מידי מצד הילד שהיה מגיב שונה במצב דומה בעבר. מתנצלת, אך אמירת "סליחה" ע"י ילד בן שנתיים שרגע קודם התנהג בצורה "אלימה" אינה סליחה משמעותית. אלה רק מילים. חושבת שצוות המסגרת החינוכית חייב (!) גם הוא לקבל אי אלה טיפים של עשה ואל תעשה במקרים שהילדים אינם מתנהלים ע"פ הנורמות המקובלות. מקווה שעזרתי לך ולו במעט, חדוה

 

[r a n 2 11]

מנסיוני, בעלך צודק

אם גננת לא מגיבה למקרה אלימות שכזה, כמו במשפחתון שלנו, (רק שכאן גלינו את זה רק עכשיו, ואני לפני לידה, ולכן הדילמה), תברחי משם. אם גננת אומרת 'ככה זה', סימן שאין לה כח לטפל בבעיות, ולא אכפת לה מהילדים. ותודי לאלוהים ולבעלך שראיתם את זה עכשיו. אם את רואה אלימות שכזו בגן , זה לא צריך להיות. אם לא משתלטים על כאלה, זה גם חמור. אני חושבת שאולי האלימות לא באה מהבית, אבל חוסר הגבולות מהסביבה זועק מתוך הסיפור שלך. לצערי לא כל גננת ראויה בכלל לעבוד עם ילדים, הן צריכות לעבור מבחני כשירות נפשית, והתאמה- בדיוק כמו בחברות גדולות. אני אינני אשת חינוך, לא למדתי הוראה, אבל מגיל 14 נתתי שיעורי עזר לילדים עם קשיי למידה, וראיתי שעל ידי מילים נכונות אפשר להרים או להפיל ילדים. לימים רכשתי מקצוע טיפולי, ועבדתי עם ילדים עם הפרעות קשב, וגם הילדים הכי מופרעים עם ריטלין, פשוט הקשיבו כי דיברתי אליהם בגובה העיניים, וכמובן שהיו גבולות מאוד ברורים. אל תתביישו להציץ בגנים לפני שאתם באים לרשום. בהצלחה.

 

[yocmm]

לא הייתי ממהר להשליך

לא הייתי ממהר להשליך מהמיקרה שלכם, בו את מתארת התנהגות פסולה של הגננת, למצב המתואר כאן. המצב כאן, הוא הרבה יותר "שפוי" הגננת לפחות יודעת שיש משהו לא תקין. השאלה היא, בעיקר, האים היא יודעת איך לתקן אותו. אני מסכים עים חדווה, והייתי מציע ליזום פגישה עים הצוות החינוכי בגן, עכשיו, שכאתם פחות ניסערים, ולדון בנושא בצורה רצינית. יוסי

 

[sharonbello]

../images/Emo51.gif על כל העצות המעולות

אתמול הייתה לי שיחה נוקבת עם המנהלת, הבעלים של הגן ושתי הגננות של בננו. דיברתי איתם על הצבת גבולות ברורים וחיזוק התנהגות חיובית. הם מאוד פתוחים לרעיונות ועצות. אנחנו נמשיך לפקוח עין צמודה על העניין, גם מכיוון שברצוני לדעת שהם מציבים גבולות ברורים גם לבן שלי לא רק כלפי ילדים אחרים. הגננת המדוברת נראית לי כאילו קצת חוששת מתגובות רגשיות של ילדים ואינה באמת יכולה להתמודד איתם. היא אמנם הסכימה איתי אך אינני בטוחה שתוכל ליישם (וזוהי גננת מוסמכת של 11 שנה) אני יכולה לקוות שהמנהלת שמאוד מעורבת בכל הנעשה בגן (פרטי) תפקח על העניין מקרוב מכיוון שהיא כן מסוגלת ליישם את עניין הגבולות ומוכנה להשקיע בכך. נראה מה יהיה הלאה עם העניין הזה ובהחלט אני אפקח עין ואם לא יהיה שיפור אפנה לחיפוש גנים אחרים באיזור. שוב תודה רבה, בהחלט נעזרתי והחכמתי.

 

[hedvalib]

../images/Emo140.gif ברכות להתנהלותך המהירה

שרון, בעצם פנייתך אל הנהלת המסגרת החינוכית גם את הצבת להם גבולות. העברת במסר מאד ברור מה את מצפה מהם כאנשי חינוך.

. בעניין פתיחותם, יש להציב את זה בנסיון. אני בהחלט מאמאינה שיש בכוונתם להשתפר ולשם כך עליהם לקבל הדרכה שוטפת ולא רק טיפים ורעיונות. האם הצוות משתלם ומקבל הדרכה מאנשי מקצוע כגון מפקחת חינוכית או מדריכה במרפ"ד המקומי או מאנשי מקצוע (מדריכות חינוכיות, פסיכולוגיות לגיל הרך, מרפאות בעיסוק, מפעילות חוגים וכדומה המגיעים למסגרת באופן סדיר ? בקשר למעורבות מנהלת המסגרת החינוכית, אכן זה מצויין, אך מאחר שאין היא חלק מצוות הכיתה יהיה זה מעט קשה להציב גבולות בשלט רחוק. למה כוונתי, ילדים מתנהגים בצורה כזו או אחרת, המטפלת/מחנכת שהיא מלווה את הילדים במשך רוב השעות היא זאת שצריכה להגיב מידיתלמקרה. המנהלת יכולה לקיים לצוות החינוכי הדרכה אם יש לה את הכישורים לכך או יכולה כאמור לעיל, לבקש סיוע מאיש מקצוע מבחוץ. אגב, קיימת ספרות מקצועית עניפה ביותר בעניין התנהלות והתנהגות במסגרות חינוכיות לגיל הרך. שיתוף הורים זה מצויין.ישנם הורים או אפילו הורי ההורים שיכולים לתרום מידיעותיהם. שווה לבדוק את הכוחות שבשטח ואם לא, לפנות אל מקורות הידע אשר בחוץ. בהצלחה, חדוה