לא יודעת אם זה קשור לפורום או לא

[פלומה פיקסו]

לא יודעת אם זה קשור לפורום או לא

מה דעתכם, אנשים ממוצעים, במה שווה להשקיע, ב"לחיות" כלומר, לקנות מה שבא, או להשקיע ב"קירות"? למה הכוונה? יש מישהי שעובדת איתי שהולכת להחליף עכשיו דירה כשעליה להוסיף 80 אלף דולר. היא תמיד מתקמצנת בקטנות, בגדים לא עושים לה את זה, היא לעולם לא תוציא על נעליים 200 ש"ח, היא לא תיסע עם בעלה לחופשה שלא מסובסדת מהעבודה שלו וככה אט אט הצליחה לחסוך ולעבור לאחלה דירה. אז אני תוהה עם אני טועה. כלומר, בעצם היא סוג של "לא חיה" אבל אולי לטעמה היא כן רק אני רואה את זה כך. מה עדיף, להנות, לבזבז, לקנות מה שבא (שוב מסגרת האפשרויות), להיראות נהדר או לחסוך שקל לשקל ואז כשרוצים להחליף דירה אז הנה... יש כסף...

יום נפלא לכולם

 

[פלומה פיקסו]

../images/Emo208.gif

מישהו צריך קפה כדי להתעורר?

 

[מ ה פ כ ן]

כל אחד וסדר העדיפויות שלו...

יש כאלה שחוסכים שקל לשקל ומתקמצנים ולטעמי לא חיים (ואל תטעי, ככה חייתי עם אשתי הראשונה, עד שברחה ולקחה כמעט את כל מה שחסכתי והיה לי...), היום אני חי מהיום למחר, חוסך מעט וחי הרבה, ככה לטעמי צריך לחיות כי אי אפשר לדעת מה יקרה...

 

[פלומה פיקסו]

תודה על התשובה מהפכן וגם

מה שלומך?? מזמן לא דיברנו... עדיין עובד "שם"? ובקשר לשאלתי - פשוט אני עומדת במצב של חוסר אונים וחושבת אולי אני שוגה ואולי צריך להתעסק פחות בקניות ואת הכסף לשים בצד... אוטוטו בני מתגייס והקטנים רק הולכים לגדול .... קניות בשבילי זה המון. זה גם ה"פסיכולוג" האישי. קניות גורמות לסוג של התרוממות נפש לא?? מה דעתכם ??

 

[מ ה פ כ ן]

אהלן...../images/Emo24.gif

כן, עדיין עובד "שם"...

גם אצלי הקניות הן טראפיה, אולי כדאי לך לחסוך קצת יותר באמת... אני גם חוסך קצת שלא תביני לא נכון..., אבל בהחלט שלא כמו פעם...

 

[פפריקה 123]

../images/Emo142.gif אוף כמה שאתה צודק.

ערב טוב. פעם חבר אמר לי דבר נכון והנה הנאמר מצונזר. "לא מספיק שהן רוצות...הן גם רוצות כסף והרבה כסף- מה שאני יכול לתת זה....... וכסף כמה שיש לי ולא יותר" וזה יש כאלה שלא מבינות. עם חתונה לא באה מאהבה עמוקה ונאמנה אז החתונה הזאת היא כישלון בטוח. מאיר

 

[dify]

לדעתי זה עניין מאד סובייקטיבי

מבחינתה לאנשים "אין חיים" כי הם לחוצים מהמינוס או שאין להם ביטחון מה יהיה מחר או שהם צריכים להסתפק במועט כי הם לא יכולים להרשות לעצמם בית יותר "רציני" זה עניין של השקפת עולם. אני למשל יותר דומה לבחורה מהעבודה שלך- אני מאמינה שההבלים הקטנים של היומיום זה משהו שאין טעם להשקיע בו. עוד משקה אלכוהולי בפאב ב40 שח למנה קטנטנה? עוד מגף ב600 שח בשביל השלוש פעמים חורף שיש בארץ? לי זה נראה ממש מיותר... מצד שני אני חיה בידיעה שאם אני רוצה לקנות מחר מחשב רציני, או לעשות טיול ארוך לחו"ל או לשדרג את סביבת המגורים שלי- אני יכולה. אני מעדיפה את תחושת הבטחון והפוטנציאל בדברים הגדולים מאשר הדברים הקטנים. אז אני אקנה מגפים במאה חמישים שח ולא ארגיש בכלל את ההבדל, אני אקנה בקבוק שנפס שלם ב40 שח במקום לשלם מחיר כזה לכוסית, אני מרגישה שלא רק שאני לא מפסידה כלום בחיים, אלא להיפך, אני אפילו מרוויחה- יש לי כל מה שיש לאחרים ואין לי את כאב הראש, הדאגות ויש לכסף שלי פוטנציאל להשיג יותר. את יכולה להבין את צורת החשיבה הזו? אני חושבת שזה עומד על פרשנות למושג "הנאה". לי נעלים או ארוחה במסעדה לא עושים כלום, לכל היותר נותנים לי תחושה שיצאתי פראיירית. הידיעה שאוכל להבטיח את עתידי ואת עתיד ילדי הרבה יותר מסבה לי הנאה. אני בכל הכנות לא יכולה להבין אנשים שהולכים ומוציאים כסף שהם עבוד עליו קשה עבור קרם פנים קטנטן ב300 שח. לא יכולה להבין- וכשהם עושים את זה, הם לא עושים את זה מבחינתם כהשקעה לעתיד? כל אחד משקיע במה שחשוב לו...

 

[פלומה פיקסו]

DIFY, תודה על תשובתך הכנה והנהדרת!

אני חושבצת שגם זה עניין של אופי לא? כלומר... כל ההתייחסות לכסף, כל שיקול הדעת. אני בדיוק הפוך ממך והאמת? אני מאוד מאוד רוצה להשתנות. וזה קשה. יש דברים שאני ממש מגזימה... ואת כ"כ צודקת אני באמת עובדת קשה בשביל הכסף הזה ורוצה לפעמים דברים ואין לי כסף זמין. מאוד רוצה להשתנות. את חושבת שזה אפשרי?

 

[dify]

כן

אני לחלוטין חושבת שזה אפשרי, קודם כל כי אני חושבת שזה שילוב של אופי עם סביבה. גם הורי היו כאלה... זה כנראה לא לחלוטין מיקרי שזו השקפת העולם שלי. אני גם חושבת שזה אפשרי כי ראיתי אנשים משתנים במהלך השנים ביחסם לכסף. זה יכול לקרות בנקודת הזמן שבו האדם עוצר לחשוב על מה יהיה בעתיד, או שפתאום מצבו הכלכלי משתנה וזה גורם לו להסתכל על דברים אחרת. אני חושבת שהדבר המהותי ביותר הוא לעבוד מתוך מחשבה ולא באוטומט. את יכולה לענות לי כרגע כמה בערך את מוציאה? אם לא- זה בדיוק משקף את העובדה שיש בעיה. את צריכה לשבת ולחשוב לעצמך מה את רוצה. יש אנשים שלחלוטין אומרים שהם מאמינים שלחיות את הרגע זה הדבר הנכון עבורם. מבחינתם אין טעם לחסוך בכלל. יש אנשים שפוחדים על העתיד והם מוותרים על ההווה למען העתיד. שלב ראשון לדעתי יהיה לשאול איפה את רואה את עצמך במרחב הזה. שלב שני יהיה לעשות מדד של המציאות שלך. אני חושבת שרוב האנשים מבזבזים כי אין להם מושג כמה עולה לחיות. לא כמה הם מוציאים לחודש ולא כמה הם צריכים כדי להשיג מטרות גדולות. אם למשל צפויה לך ירושה גדולה בעוד 5 שנים זה לא כמו מישהו שיקבל, אולי, ירושה, בעוד 30 שנה. האם את מתכננת לקנות דירה בעתיד? כמה זה צריך לעלות? האם את מתכננת להביא ילדים לעולם? מאיפה את מתכננת למממן את זה וכד'... תעשי מדד של כמה את באמת מוציאה לחודש ועל מה- כמה על בגדים, כמה על בילויים, כמה על דיור וכד'. ותנסי להעריך את המטרות הכלכליות העתידיות שלך- דירה? ילדים? עסק? מכונית? טיול לחו"ל? מחשב חדש?... תמצאי הערכה ריאלית למחיר של מטרתך. השגת מטרה כזו לא קוראת בין לילה. אם את לא לוקחת בחשבון היום זה לא יקרה. וגם אם את צעירה, זה לא אומר שבעוד 10 שנים יהיה לך כסף למממן את המטרות האלו בלי שתתכנני את המציאות שלך לקראת זה. שלב שלישי- תעשי שילוב בין סדר העדיפויות שלך בהווה ובעתיד לבין היכולת הכלכלית שלך בהווה. למשל אם את אומרת לעצמך- אני אישה, אין לי כוונה לקנות לעצמי דירה כי הורי יקנו לי או בן זוגי מביא איתו דירה- אז את צריכה לחסוך פחות מאשר מי שכן רוצה דירה. אם את כן חושבת על דירה אז את צריכה לפחות סכום התחלתי כדי לחשוב על משכנתא, בשביל זה את צריכה לחסוך... אם את רוצה רק שיהיה לך סכום בינוני בצד (נניח מספיק כדי לשדרג מכונית אבל לא מספיק כדי לקנות דירה) אז את צריכה לחסוך פחות. עכשיו את עושה לעצמך הערכה לאיזה מטרות את חוסכת ובאיזה סדר גודל של צמצום את צריכה לעמוד. עכשיו תחשבי מאיפה את יכולה לחסוך, כמה, ועל מה את מוכנה לוותר- יש הוצאות שהן הכרחיות (כמו אוכל, שכ"ד, חשמל-מים וכד') אותן אי אפשר למנוע אבל אפשר להוריד (לקנות במקום מוזל, להשתמש פחות במזגן, לגור במקום עם שכ,ד יותר נמוך וכד'). יש הוצאות שהן לא הכרחיות- כמו בגדים, יציאות וכד'... פה את צריכה לעשות לעצמך סדר עדיפויות- אולי לא לצאת פעם בשבוע אלא פעמים בחודש. אולי כן לצאת פעם בשבוע אבל להוציא בדיוק חצי מהסכום שאת רגילה להוציא (על ידי יציאה למקום אחר או הוצאה יותר קטנה במקום) וכד'. זה חייב לבוא ממוטיבציה פנימית. אם לא בחרת לעצמך מה המטרה שלך- זה לא יחזיק מעמד אם את אומרת- חשוב לי להוריד בהוצאות היום כי חשוב לי שיהיה לי כסף ל(נניח)-טיול גדול בחו"ל אז יש סיכוי גבוה שאת תעמדי במשימה. אבל אם את לא מרגישה שיש טעם לחיסכון שלך- אז באמת למה שתעמדי במשימה? הרעיון הוא שאת צריכה לשנות את הגישה שלך- את לא מוותרת על המציאות למען העתיד- אלא את דואגת לעתיד שלא דאגת לו עד עכשיו... בעצם, בכל מקרה עד היום הפסדת איפשהו (היו לך דאגות ולא יכלת לממן דברים גדולים שרצית)... אז לדעתי שווה לאזן בין ההווה לעתיד. אני אומרת לך מכל הלב, שאם את רוצה באמת לנתח לעומק את המציאות שלך ומה אפשר לעשות- את יכולה לפנות אלי במסר, אני אשמח לעזור ממה שאני יודעת

 

[שוקלד אגוזים]

|dify , למה במסר ,למה במסר ../images/Emo196.gif

היי...... כתבת כל כך יפה, מנומק , נהנתי לקרוא .......(הנה המורה שפרה שבי מתעוררת לחלק לך ציונים.....) אני חושבת שכולנו כאן נשכיל מדבריך את מוזמנת להרחיב

 

[dify]

למה במסר?...

התכוונתי שאם היא תרצה אני אשמח לשבת ולחשוב איתה יחד על המטרות הספציפיות שלה.. אחרי הכל לכל אחד יש מצב התחלתי אחר. מה שכתבתי בהודעה הקודמת זה קווים כלליים שצריך לקחת בחשבון, אבל תכלס לכל אחד יש את נקודת האיזון שלו. לכן במסר. אני מאד שקולה בחיים שלי ותמיד מחפשת פתרונות כלכליים יעילים יותר, אם יש לך דברים שאת רוצה לשאול ואני אדע לענות- בשמחה

 

[שוקלד אגוזים]

העלת נושא חשוב../images/Emo88.gif

והוא קשור לחשיבה ולדרך התנהלות חיינו בכל התחומים. לדעתי הדרך עוברת באמצע כמו בכל דבר לחיות בסגפנות , להמנע ממנעמי החיים ולחסוך באדיקות זו הגזמה ומצד שני לחיות כאילו אין מחר בנוסח אכול ושתול כי מחר..... מעיד על חוסר אחריות . בשורה התחתונה , יש להתאים את יכולתנו הכלכלית לצרכים שלנו , להציב רף אליו נגיע אולי בקצב איטי יותר ויחד עם זאת לשלב הנאות שהן חלק מטעם החיים . הימים שחולפים לא חוזרים , אדם מגלה ביום אחד שלא מימש חלומות שהיו לו , מקומות שרצה להגיע אליהם , ועוד........ לעיתים מרגישים תחושת תסכול על הויתורים הגדולים שעשינו וכשעושים ספירת מלאי מגלים שהבורגנות הפכה אותנו לרכושניים ועם קופות גמל תכניות חסכון ודירה מאובזרת עם 5 כיווני אויר במחיר של אובדן "לחיות את החיים" . אז כמו שאמרתי שם למלעלה...... הכל במינונים .

 

[פלומה פיקסו]

חשבתי בלילה על מה שדיפי אמרה והציק

לי הקטע עם הבקבוק שמפנייה או מה שזה לא יהיה שהיא אמרה שתעדיף לקנות בקבוק שלם במקום לשבת ולשלם על כוסית 40 ש"ח אבל... אם כך, בוא נקנה קופסת נס קפה ב 17 ש"ח ונשתה מלללאאא נס קפה במקום לשבת בבתי קפה לא..... כלומר, יש גבול לא? מה דעתכם? נ.ב. - שוקו תגידי למה כשעונים על נושא הוא לא "קופץ" למעלה לרשימה כמו פעם?

 

[שוקלד אגוזים]

כי תקעתי נעץ../images/Emo6.gif

יש נושאים שאינני רוצה שיבלעו בתחתית העמוד ומאחר ואנשים נכנסים לכאן בשעות שונות הם עלולים שלא לקרוא אני נועצת אותם בראש העמוד ליום יומיים כל הודעת שרשור מעלה את העץ כולו למעלה מתחת להודעה הנעוצה..... כך שמי שירצה להמשיך בדיון שפתחת ( דיון חשוב לדעתי) יעלה את ההודעה

 

[dify]

לפעמים עושים ככה, ולפעמים ככה...

אם את יושבת בבית קפה בשביל הקטע החברתי- אז שווה לשלם 15 שח על הקפה. או אולי שווה לשלם 10 שח על מיץ תפוזים ולהינות מחברת האנשים והמקום באותה מידה... אם את יושבת בבית הקפה בשביל הקפה, אז באמת כבר שווה לקנות הביתה את הקפה בעשירית מהמחיר ולשתות אינסוף קפה איכותי אצלך בבית, אם תרצי- את יכולה אפילו להזמין את החברים אליך לקפה על חשבונך, יהיה לך כייף לא פחות...

 

[dify]

השאלה היא מה את רוצה

שני דברים: 1. עניין של סדר עדיפויות. אם אני רוצה בעתיד לשדרג את הדירה שלי, אז קפה ב17 שח נשמע לי בזבוז. אם נראה לי שחשוב לי עכשיו קפה ובית יכול לחכות או לא להגיע אף פעם- אז אני אלך על קפה. לרובנו חשבון הוצאות מוגבל. זה פשוט עניין של על מה אני מוכן לוותר... כשאת לא מוותרת על הקפה/אלכוהול וכד'- את כן מוותרת על דיור יותר טוב או על שקט נפשי כל פעם שמחפשים אותך מהבנק... אצלי זה גם שיקול של זמן... אני מעדיפה לעבוד פחות, להרוויח פחות, להוציא פחות, אבל להרגיש שיש לי הרבה זמן חופשי. אם את מוציאה יותר- את צריכה לעבוד יותר כדי לכסות את ההוצאות- זה שיקול שלך אם את מוכנה לעבוד שעות נוספות בשביל הכוס קפה הזו. אני מעדיפה לשתות את הקפה שלי בבית ולא לעבוד עוד שעה... 2. עניין של מטרה... אם המטרה שלך זה הקטע החברתי- אז כן, שווה ללכת לבית קפה. האם חייבים לקנות קפה ב15 שח? אולי רק מיץ תפוזים ב10 שח (זה אמנם הפרש של חמישה שקלים, אבל תכלס זה שלושים אחוז פחות, במצטבר זה הון...) אם המטרה שלך היא הקפה, אז לא. אין טעם לשלם 15 שח לכוס קפה, כשאפשר לקנות ולעשות בבית לבד כמות גדולה פי 10 של אותו קפה, אז אני לא רואה את הטעם בלשלם 15 שח לכוס קפה. ב15 שח האלו את יכולה להזמין את כל החברים שלך הביתה ולשתות קפה איכותי לחמישה אנשים ועוד ישאר לכם עודף. אבל בעיקר השאלה היא בכלל מה את רוצה? את רוצה להינות עכשיו מהכסף שיש לך? או את רוצה לדעת שאת לא תצטרכי לעבוד בחודש הבא שעות נוספות כדי לכסות את המינוס, ועדיין לא יהיה לך כסף לשדרג לעצמך מטרות בחיים.. את מבינה את צורת המחשבה?

 

[foggy night]

ריפוק בעיסוק...

הקניות אצלי (אולי כמו אצל נשים רבות) הם ריפוי בעיסוק. אני לא קונה בסכומים גבוהים (לרוב) מבלי שערכתי סקר שוק. אני הכי אוהבת חנויות בסגנון "הכל בשני שקל" או "הכל בדולר" ושאר חנויות שאני יכולה לקנות בהם דברים שימושיים ודברים שאני אוהבת במחירים זולים. לרוב אני אעדיף לקנות שטות קטנה ומשמחת ולא "להשקיע בקירות". זה נכון שאני עדיין רווקה וגרה אצל ההורים, אבל גם לי יש הוצאות בסכומים גבוהים יחסית (אני סטודנטית וכרגע גם לא יכולה לעבוד) למשל - המחשב שלי כבר בן 4 בערך, מיושן ולא עונה על כל הדרישות שלי. זה לפטופ ואני יודעת שאחד חדש כזה יעלה לי כ- 6,000 ש"ח. בינתיים אני סוחבת איתו כמה שאפשר. אני גם זקוקה למצלמה דיגיטלית חדשה, שלי מיושנת, כ- 2000 ש"ח - כרגע אני לא מוציאה את הסכום כי אם יש משהו חשוב לצלם אני יכולה להשאיל מצלמה מאבא, וגם חבר שלי ישמח לצלם עבורי עם המצלמה שלו. חבר שלי רוצה שאני אחליף את הסלולרי שלי כדי שנוכל לעשות שיחות וידאו. מכשיר חדש - 1500 ש"ח. טוב לי עם הנוקיה 6100 העתיק שלי - החלפתי לו פאנל כי הישן היה שרוט והוא יישאר איתי עד שאהיה חייבת להחליף. ככה אני מסדרת לי את הדברים - מה דחוף ומה לא. בבגדים ונעליים לא משקיעה הרבה. באיפור יותר. ממה אני אהנה יותר? - זו השאלה. לגבי בילויים - בתי קפה, פאבים, מסעדות - אנחנו יוצאים לא מעט, אבל לפעמים גם אנחנו עושים את השיקול של להכין כזה בבית במחיר אפסי ולהתכרבל עם הכוסות החמות במיטה מול המחשב...

לפעמים אני עושה לנו ערב כיף ו"מעתיקה" מתכונים שאהבתי - יש לי את הכישרון לדעת לשחזר דברים טעימים שאכלתי במסעדות... ממש אחד לאחד. צריך לעשות את זה יותר