תודה על תגובתך, אני מניחה..
שהצורך להוכיח את עצמי בפני הילד אך לא פחות מכך בפני בעלי הוא הקושי האמיתי.. מכיוון שהילד עושה כל הזמן פרצופים של סובל ומסכן אם לפחות היה לי גיבוי מבעלי באמירה שאני יודע שאת עושה את הכי טוב שאת יכולה.. אז אולי זה היה משפר את המצב.
יותר מכך אני חושבת שנורא חיכיתי לגיל הצבא, כי שמעתי לא פעם שבני נוער ובנים בעיקר נופל להם האסימון בגיל הזה והם מתחילים להעריך את הבית ואת מה שהם מקבלים בו ומתחילים להתנהג קצת יותר כמבוגרים ופחות כילדים מפונקים וכפויי טובה.. אבל אצלנו זה עדיין לא קרה ..
אין לי אלא להתאזר בסבלנות זה ברור אבל לעיתים זה משא כבד, מעייף שמשפיע על כל תחומי החיים.. על הקטנצ'יק על היחסים שלי עם בעלי וגם על שמחת החיים שלי..
שהצורך להוכיח את עצמי בפני הילד אך לא פחות מכך בפני בעלי הוא הקושי האמיתי.. מכיוון שהילד עושה כל הזמן פרצופים של סובל ומסכן אם לפחות היה לי גיבוי מבעלי באמירה שאני יודע שאת עושה את הכי טוב שאת יכולה.. אז אולי זה היה משפר את המצב.
יותר מכך אני חושבת שנורא חיכיתי לגיל הצבא, כי שמעתי לא פעם שבני נוער ובנים בעיקר נופל להם האסימון בגיל הזה והם מתחילים להעריך את הבית ואת מה שהם מקבלים בו ומתחילים להתנהג קצת יותר כמבוגרים ופחות כילדים מפונקים וכפויי טובה.. אבל אצלנו זה עדיין לא קרה ..
אין לי אלא להתאזר בסבלנות זה ברור אבל לעיתים זה משא כבד, מעייף שמשפיע על כל תחומי החיים.. על הקטנצ'יק על היחסים שלי עם בעלי וגם על שמחת החיים שלי..
