לא יודע מה קרא ומאיפה זה בא עליי

ליטל ו

New member
הה :)

אהבתי את תפיסת העולם :) ו - היי, רוקי! :) מגניב שעוד מישהו מכיר. אני לא מזהה את הפרנק בצילום, אבל איזה יופי :) אי אז, הייתי ג'נט.
 

ק ל א ו

New member
שחזור צולע

חברה טובה שלי, נהייתה קצת חוששת מהדיבורים שלי על טרנסג'נדריות והחלה להפתעתי לחפש על כך חומר בספרייה, לבקש, חצי בצחוק, שלא אהיה בן, ולשאול בחשש לא מוסתר אם אעבור ניתוח וכדומה כל זאת כאילו שהיא איננה מכירה אותי ואת איך שאני תופס את העולם הזה, תפיסה שאנו לרוב חולקות. שוחחנו כבר ארוכות על ג'נדר ועל טרנסג'נדריות ושתינו לא מרגישות/רואות עצמינו אשה או גבר, ושתינו לא רואות אחרים לפי פרמטרים אלו. ניסיתי להחזירה לנקודת המוצא הזאת, לעקוף את ההגדרות וספרי הרפואה כמוקשים, ולהסביר משם את מקומי. היא הייתה רק קצת פחות מבולבלת אבל עדיין אני מאד מתגאה בכך שיכולתי פתאום להסביר את תחושותיי בנושא, ואפילו ברהיטות
אינני מזדהה עם גברים יותר משאני מזדהה עם נשים. זהותי מורכבת מאוסף של דימויים שלא בהכרח מזוהים עם אחד המינים (אולי הם מזוהים יותר עם גמדי-יער או חתולים, נגיד
). כמו שבעבר, נהגתי רק מדי פעם לחשוב על עצמי כאשה (תמיד חשבתי ש"בת" זה אידיוטי), כך היום נפתחה לי האפשרות לחשוב על עצמי מדי פעם לפעם כבן. כטרניבוי. כפי שאת אינך צריכה להפסיק להכיר אותי מפני שהחלפתי בגד, כך את אינך צריכה להפסיק להכיר אותי כשאני מציג את עצמי כך או אחרת. [רגע של אירוניה עצמית
] [זהו] מאחר וכל חיי הייתי "בת", להיות "בן" מאפשר לי להיות מישהו אחר. לדבר בלשון זכר על עצמי מאפשר לי אינטימיות, שיוצר בדומה רק דיבור בשפה זרה (וכמו שציינתי - האנגלית שלי זקוקה נואשות לתירגול ואת הערבית המעטה שידעתי, שכחתי אי שם בחטיבת הביניים) בנוגע לניתוח - אמנם בא לי מדי פעם שיהיו לי זיפים או זין (חזה שטוח כבר יש לי - YAY) ואני חושב שבנים הם יותר יפים (בכל אופן, עד גיל מסויים. מעבר לו - נשים יפות יותר
(הו כן, נשים מבוגרות
)). חוץ מזה, כרגע לא נראה לי שארצה להתחייב לאיזה מין. לא נראה לי שזה רצון חזק וקבוע עד כדי שאשקיע בו את כל הדברים שמשקיעים בו.
 

Alexander l

New member
מרתק !

העתקתי את הטקסט , אני צריך להתעמק בו ! במיוחד הפסקה הזאת: "לדבר בלשון זכר על עצמי מאפשר לי אינטימיות, שיוצר בדומה רק דיבור בשפה זרה"
 

Lizz

New member
וואו, קלאו,

מותר לי לשלוח את ההודעה הזו לידידה שלי שגם חששה? (מסכנה, חשבה שכבר עברתי ניתוח. מסקנה: לעולם, אבל *לעולם* לא לצאת מהארון ע"י שליחת אימייל מפורט למישהי שעוד לא שמעה על העניין. *הדרגתיות*, אדם.)
 

ק ל א ו

New member
מה, באמת?

עם אילו חלקים הזדהית? עם החלק שמתייחס לניתוח? חשבתי תגידו אני לא להיות טרנסג´נדר אמיתי
אה ובטח שאתה יכול. חיחי.
 

ליטל ו

New member
גררר

אל מי שיקרא לך "לא טרנסג'נדר אמיתי", עסק איתי יהיה לו/ה! ;) אבל ברצינות - קודם כל, ממש אהבתי את מה שכתבת, וגם הזדהתי עם לא מעט (חלקים של זהות שלא מגיעים מ"בן" או מ"בת" אלא דברים אחרים, שלא לדבר על הערבית שלמדתי ביסודי ושכחתי כמעט לחלוטין :) ). חוצמזה, לכל אדם יש זכות להגדיר את עצמו, לדעתי, ומי שחושב שיש לו זכות להגיד לאנשים אחרים מה הם במקום לשאול, מגיע לו נו נו נו. זהו.
 

ק ל א ו

New member
כמובן

שמגיע נו נו נו
, אבל זה לא בדיוק שחשבתי שמישהו באמת יגיד את זה (ואם היו אומרים הייתי אומר שיקפצו לי) אלא זה יותר חשש שלי, ממני. וואו, פתאום נזכרתי על מה חלמתי בלילה. הייתה לי דירה בקומה האחרונה של בניין נורא גבוה, והלכתי ברחוב עם קביים גבוהים, ואז נכנסתי לדירה דרך החלון הפתוח שלה (תוך שאני חושב שזה לא בסדר כי מישהו היה עלול להכנס ולגנוב את הטלויזיה)
 

ליטל ו

New member
../images/Emo13.gif

נשמע כיף, ההליכה על הקביים, אבל אולי זו רק אני. מזכיר לי שאחותי ואני מצאנו פנסי רחוב ולא מחוברים בחצר אחורית של העירייה, והשתעשענו (לא ברצינות) בקונספט של לגנוב אותם ולהכניס דרך המרפסת לדירה בקומה השנייה :) מדהים מה שאפשר למצוא במקומות כאלה :)
 

Lizz

New member
הזדהיתי עם כמה חלקים..

החשש של הידידה הזו... העניין עם הניתוח... עם המשפטים האלה: [זהותי מורכבת מאוסף של דימויים שלא בהכרח מזוהים עם אחד המינים] [כפי שאת אינך צריכה להפסיק להכיר אותי מפני שהחלפתי בגד, כך את אינך צריכה להפסיק להכיר אותי כשאני מציג את עצמי כך או אחרת.] [מאחר וכל חיי הייתי "בת", להיות "בן" מאפשר לי להיות מישהו אחר. לדבר בלשון זכר על עצמי מאפשר לי אינטימיות, שיוצר בדומה רק דיבור בשפה זרה] ...ואתה להיות כל מה שפאקינג תרצה להיות, מבחינתי :)
 

אורי 0

New member
נורא יפה!

(אני אנסה להיות קצר, שהמחשב שלי לא יעניש אותי ויתקע) קושם כל, זה פשוט נורא יפה, ויש בזה משהו נכון בסיסית. אני כמובן מזדהה בעיקר עם "את אינך צריכה להכיר אותי כשאני מציג את עצמי כך או אחרת". שאצלי זה מתנסח כ"כשאני מחליף בגד, אני מציג את עצמי בצורה שונה". למרות ואולי בגלל שאני לא מחליף שם ומגדר תוך כדי - בין השאר מפני שאני נשאר אותו "אני", ואין שום סתירה. אני גם מזדהה עם מה שאמרת על דיבור בשפה אחרת. גם מפני שאני לפעמים עושה את זה כך. וגם מפני שאני לפעמים משתמש בדיוק בשפה זרה בשביל "להגיד" משהו על עצמי (שאף אחד לא מבין, בלגן). אבל הנקודה החשובה שלך זה לשים את ההגדרות בצד. הדבר שהבנתי סוף סוף כשהתחלתי לפגוש טרנסים בגודל טבעי ולגבר איתם. ההגדרות הללו הן כמו בגד -תופרים אותו בשבילנו אבל לא כל הגדרה מתאימה לכל אחד. תמיד אצוי למדוד, ואולי גם להוסיף תפר או שנים - שישב בדיוק. כמו בגד, ההגדרות מייצגות איזה פחד מהמפגש עם העירום. במקרה הזה- עם העירום האישי, ומצד שני אולי איזה ביטוי אישי או הזדהות מסוימת. ולתמר -לא זה לא רק "תחפושת" שום תחפושת היא לא רק "תחפושת". אבל אני לא מבין עד הסוף למה אני קרוס דרסר - ונראה לי שאף פעם אני לא אגמור להסביר. זהו, לפני שאתם זורקים את הזקן הברברן מהפורום.
 

ק ל א ו

New member
תודה

אגיב לתוכנה יותר מאוחר, אבל בינתיים, שמתם לב שכולם פה (גם אני) מתנצלים בסוף הודעה? אולי כדאי לעבוד על זה
 

ק ל א ו

New member
../images/Emo6.gif

> בגלל זה אני נוטה לחלוק המון פרטים אישיים; כשאני אשכח הכול, אולי יהיה מישהו שיידע את התשובות נסה כתיבה בפורום
 

Alexander l

New member
מקום אחר בחיים

שכן נראה לי שיש לי פור של עשור על חקלכם ושנים על חלק אחר מחלקכם וגם יש לי בן משל עצמי. המקום האחר היא מהמקום של הגיל ומהמקום שאינני טרנס אבל אני מקיים קשר עם טרנס, מה שנותן לי זכות לכתוב פה :) ( סתם ) הגילויים החדשים על המיניות שלי דרך הקשר המעמיק והולך עם טרניסית מדהימים. כל מיני פרטים מעברי פתאום מתחברים, וברור לי היום שחייתי באופן מנותק מחלק מימני. ממקומי זה אני רק יכול לשמוח ( למרות הקשיים )עבוכם ואיתכם על הגילויים המוקדמים על המיניות האישית של כל אחד מכם. אני מתחמק מהגדרות אבל עם מוכרחים אני היום מרגיש בי. כשהתגרשתי מאם בני ידעתי את עוצמת הרצון בלי שיכולתי עד הסוף לנתחו, היום אני ידע שגם נושאי מניות היו חלק מההרגשה. יחסי עם הטרנסית ( אני שונא לכתוב או לקרוא לה טרנסית ומבטחון שדה לא אשים פה את שמה אז עכישו אני ממציא לה שם,,,,, אלי, ) כלומר יחסי עם אלי :) מפיקים ים של טקסטים שחלקם זולגים הנה ובקרוב יגיעו עוד. ההתרגשות מהגילויים עצומה, אני מניח שיתרון הגיל מקל עלי את הקבלה החדש שלי את עצמי ואין בעצם שום יסורים הקשורים ביציאה מארון שאיננו. העולם שמסביבי יקבלני כמו שאני. זהו בינתיים לעכישו בי, שום דבר לא נגמר שום דבר לא נפסק, :)
 

ליטל ו

New member
הממ... :)

קודם כל, מבחינתי לפחות אפשר לשאול אותי כל כל דבר (אני סקרנית תמיד לראות מה כבר ישאלו), מקסימום אני לא ארצה לענות ואמנע מכך. כן, לפני שהגעתי למסקנות בעניין טרנסיותי הגדרתי את עצמי כביסקסואלית (אני חושבת שהיה רווח של כמה חדשים. בעצם, אולי קודם הגדרתי את עצמי כטרנס. סורי, לא זוכרת). איך הגעתי למסקנה? זה היה פחות או יותר פשוט לבדוק עם עצמי איך אני מרגישה, ולהגיד "אוקיי, אז אני מרגישה ככה". במקרה שלי זה לא התאים לתוך ההגדות שהכרתי, אז זה לא בא עם תוספות של סטריאוטיפים או אפילו עם מילה (המצאתי לזה מילה בעצמי). במשך כמה שנים סתם הייתי שמחה עם זה, זה לא ממש תפס מקום בחיים שלי ולא היה אישיו. הנחתי שאי שם יש עוד אנשים כמוני, אבל לא היה לי דחוף לצאת לחפש אותם. לא חשבתי שיודעים שיש כאלה אנשים בכלל. אחר כך סיפרתי לידיד שלי, כי הוא רצה לדעת יותר על ההגדרות שלי לעצמי, והוא הכניס אותי לסרטים של ארון וכמה זה יהיה נורא אם מישהו יגלה וכל מני שטויות. אז כבר רציתי למצוא עוד מישהו (לקח לי *10 חודשים* של חיפושים, כי לא הכרתי מילה בשביל זה, מה שעשה אותי די מסכנה). אבל בסוף מצאתי, הידד, והתרגלתי, ועכשיו סבבה :) זה שוב פשוט משהו שעושה לי שמח, רוב הזמן :)
 

אורי 0

New member
גינופיל

אני תמיד הייתי גינופיל (אוהב נשים) גברים לא עשו ולא עושים לי את זה. מהי אישה לצורך הענין -מסובך קצת יותר, לא בוער לי להגדיר. הטרנסווסטיזם שלי קשור לזה, באיזושהי צורה לדעתי. אולי זה שאף פעם לא קיבלתי את ההנחה שגברים ונשים חיים בנפרד - חושבים אחרת, נהנים מדברים שונים, מתחברים לבני מינם - ונפגשים רק דרך ה"חור בסדין" של המין המה שמסביב. וזה היה הרבה לפני שהתחלתי עם טרנסוסטיזם (או יותר נכון, שהטרנסוסטיזם התחיל איתי) שזה היה בגיל שלושים בערך (נדמה לי שאני זקן אפילו יותר מאלכסנדר). מאוחר יותר, וביחוד עכשיו - זה נורא מוזר, יש לי קטע של משיכה--קנאה. אני מסתכל על אשה ואיך שהיא נראית - אני בצורה מסוימת גם רוצה. ואני גם נמשך. אני לא יכול להגיד שאני מבין את זה עד הסוף. בקשר ל"גינופיל" זה בשביל לא להגיד "סטרייט" כי אני לא מרגיש סטרייט, לא במובן המיני אבל בעיקר אני לא מרגיש "בנאדם בסדר". זה מעמיד אותי בשורה אחת עם לסביות (ובמבחינתי זה בסדר גמור), שאף הן גינופיליות, ומפריד אותי מהומואים ומנשים "סטרייטיות" בהנחה שיש דבר כזה. ובעצם זה הענין, לא? לא אם אני "בסדר" (סטרייט) או לא, אלא את מי אני אוהב ולמי אני נמשך.
 

Alexander l

New member
זה מאוד

מזכיר לי מחשבות והרגשות שעלו בי במלך יחסי עם אלי ( השם שהימצאתי לטרנסית איתה יש לי יחסים ) האם אני בעצם הומוסקסואל ? זה לא נשאל בפחד מהגילוי אלא לברר האם יחסי עם אלי הם רק תחנה למקום הבא, הומוסוקסואליות. בעבר היו לי מגעים עם גברים ממקום של סקרנות ובדיקת גבולות וזה היה כיף אבל זה לא נגע במימד הריגשי. הקשר עם אלי הוא טוטלי. הכל, אבל הכל, (כולל פחד נטישה :) ) אני מחובר לאישה שבה, דרכה אני מגלה חלקים נשיים בי. אני הולך במבט גאה עד כדי טימטום :) מסומם מעוצמת התגליות החדשות. התקינות החברתית שממציאה את הגדרות המגדר לא עינינה אותי אף פעם. חיי רצופים בעיטות, לתת ולקבל. אני סרייט ? אני בי ? אני סי אני "O" ( סוג הדם שלי ) אני הומוסקסואל ? אני טרנס MTF ? אני בן אדם ,,,,! ממש אבל ממש לא משנה משנה אני מאוהב :)
 

גיל494

New member
טרנסווסטיות (קרוס-דרסר)

זה ההגדרה שהכי תואמת אותי.
הרבה זמן לא ידעתי אם אני טרנסווסטייט (גבר שלובש בגדי נשים בגלל הריגוש המיני שבעניין) או טרנסג'נדר (גבר שלובש בגדי נשים כי המין הביולוגי שלו לא תואם למגדר שלו) והמונחים מאוד התבלבלו בעיני.
חוסר ההבנה הזה גם גרם לי להתבלבל אם אני מעוניין בנשים או גברים (או שניהם..) ומה מהם אני רוצה להיות, ועד היום לא הגעתי למסקנה חד-משמעית לגביי... עכשיו מלה או שתיים על הומוסקסואליות:
אני מאמין שכולנו יכולים להיות הומוסקסואליים וזה דבר שמתגבש בגיל ההתבגרות. מה שמשפיע לדעתי הוא החינוך שקיבלת בבית מההורים (תגובות שליליות על הומוסקסואליות בגיל צעיר בוודאי לא מעודדות), הפתיחות של הבן-אדם לקבל את השונה ממנו ולנסות דברים חדשים, והחשיפה לתחום (לדעתי הנושא הכי משפיע) - כלומר אם כשהיית קטן ראית גברים מתנשקים / את אבא שלך מתלבש בבגדי נשים וכו' אז זה בטוח השפיע בתת-הכרה זו או אחרת. אני יודע שיש בתאוריה שלי המון חורים אבל ככה באופן כללי היא נראית לי די נכונה (ואם מישהו חולק עלי אני אשמח להחכים)...
בקיצר, בגיל 14 נמשכתי בצורה בלתי מוסברת לארון הבגדים של אחותי הגדולה
ומאז נעשיתי יותר מתוסבך עד שידידה הפנתה אותי לפורום הזה ועכשיו הדברים נראים לי קצת יותר ברורים... אז תודה לכולם שעזרו ועוזרים לי להבין את עצמי קצת
"כל אחד והקרמה שלו..."
 
למעלה